מעורבות של חברות זרות בתשתיות אסטרטגיות בישראל היא סוגיה כלכלית-ביטחונית מורכבת, הנדונה לאחרונה ביתר שאת בין ישראל לארצות הברית. מודל הסדרת משק החשמל הישראלי מדגים כיצד ניתן להגביל השפעה של גורם יחיד, מקומי או זר, על תשתית אסטרטגית של המדינה. ביזור השליטה והפרטת הרכיבים הפריפריאליים והתפעוליים של התשתית, תוך שמירה על ליבת הניהול ויתר הרכיבים האסטרטגיים בידי המדינה, מאפשרים לישראל לאזן בין הגברת התחרותיות במשק ויעילותו, לבין שימור השליטה על נכסיה האסטרטגיים. עם זאת, מודל זה אינו מספק מענה שלם לסיכונים ובמשק החשמל ניתן למנות בו כשלים...
בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.
זכייתה של חברת IDE טכנולוגיות, המתמחה בפתרונות לטיפול במים, על פני האצ'יסון מהונג קונג במכרז לבנייה והפעלה של מתקן ההתפלה "שורק 2" הוכרעה, לפי הודעת משרד האוצר (24 במאי), על פי שיקולי תמחור. עם זאת, ההחלטה הוצגה בתקשורת כהיענות לדרישת ארצות הברית, שנמסרה בעת ביקורו של מזכיר המדינה מייק פומפאו בארץ, אשר הזהיר ממעורבות סינית בתשתיות. למרות התחושה שכך נמנע משבר בין ירושלים לוושינגטון, סיומה של פרשת "שורק 2" דחה אמנם את המשבר, אך לא הסיר אותו מהפרק. לפיכך, ממשלת ישראל קיבלה ארכה לפעול כיום כדי למנוע משבר עתידי.
תקיפת תשתיות אזרחיות חיוניות נחשבת דרגה חמורה בסולם תקיפות הסייבר. לפי דיווחים בתקשורת, איראן תקפה תשתיות מים וביוב בישראל, שהגיבה בתקיפת סייבר נגד תשתיות בנמל איראני בבנדר עבאס. הגם שתקיפות אלה אינן ראשונות, הן ממחישות שזירות העימותים בין שתי המדינות כוללת תשתיות אזרחיות חיוניות. ישראל הצליחה עד כה להתמודד עם תקיפות הסייבר נגד תשתיות כאלה בלי שנגרם לה נזק רב, אך היא עלולה להיות פגיעה יותר ככל שיואץ מרוץ החימוש בתחום הסייבר ואיראן תשכלל את יכולותיה. על ישראל להניח שיהיו ניסיונות תקיפה נוספים ומתוחכמים יותר מאלה שנרשמו עד כה.
המשבר הכלכלי שמדינות המפרץ חוות בעת הנוכחית נובע מהשלכות מגפת הקורונה על המשק המקומי והעולמי כאחד, לרבות הירידה החדה במחיר הנפט. במאמר זה נבחנת התמודדותן עם המשבר. הדילמות שבפני המשטרים כוללות באיזו מידה לפגוע ב"חוזה" בינם לבין האזרחים, המבטיח רווחה כלכלית, בלי לעורר תסיסה שתערער את היציבות; עד כמה לצמצם את תעסוקת העובדים הזרים בלי לפגוע בתפקוד המשק; ועד כמה לנצל את יתרות המט"ח ולהגדיל את החוב – על חשבון המשאבים הדרושים בעתיד. דילמות נוספות הניצבות בפני המשטר הסעודי הן האם לסגת מפרויקטים שאפתניים שעליהם גאוות...
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
החלטת רוסיה לפרק את השותפות עם אופ"ק הונעה על-ידי רצון לשנות את הדינמיקה של שוק האנרגיה, שבמסגרתה הקרטל העניק "רשת ביטחון" ליצרניות האמריקאיות, בעוד היצרניות הרוסיות הן מטרה לסנקציות מוושינגטון, וכן להפגין כושר היזק לכלכלה העולמית בכלל ובמזרח התיכון בפרט. חרף שיח מתלהם ותחרות המחירים נראה שלרוסיה וערב הסעודית אינטרס לחזור לשיתוף פעולה במסגרת "קרטל מעודכן" כבר בשבועות-חודשים הקרובים. יתרמו לכך: אי-הוודאות עקב משבר הקורונה, בעיות היסוד הכלכליות של שתי המדינות והרגישות ב"שאלת הירושה" שמתחדדת בעת...
ב-15 בינואר הכריזו שר האנרגיה יובל שטייניץ, ועמיתו המצרי, טארק אל-מולא, על התחלת הזרמת הגז הטבעי מישראל למצרים. ההכרזה המשותפת מהווה נקודת ציון ביחסי המדינות, ומעניקה ביטוי נוסף לעלייה המשמעותית שחלה בשנים האחרונות בחשיבות מעגל הים התיכון במדיניות החוץ, הביטחון והכלכלה של מצרים. מגמה זו ניכרה היטב גם בסדר היום של 'פורום הצעירים העולמי' שנערך בדצמבר 2019 בשרם א-שיח', אשר כלל דיונים במגוון נושאים ים תיכוניים, החל מאנרגיה ואקלים, דרך מצוקת התעסוקה וההגירה הבלתי חוקית וכלה בשורשי הזהות המחברים בין מדינות הים התיכון. ישראל אינה נפקדת...
בדצמבר 2019 הנפיקה ערב הסעודית מניות של אראמקו, חברת הנפט הגדולה בעולם. כך נאלצה הממלכה לחלוק, ולו במקצת, את מקור עושרה עם אחרים. ההנפקה נועדה לגייס כספים למימון תוכנית "חזון 2030", שבין מטרותיה לצמצם את תלותה של הממלכה בהכנסות מנפט, באמצעות העתקת הון להשקעות בתחומים נוספים. אלא שהיקף ההנפקה והסכום שגויס רחוקים מאוד מלספק את צרכיה הגדולים. התקפת איראן על מתקני החברה בספטמבר 2019 לא נעלמה מעיני משקיעים במערב, שחלקם בהנפקה היה כנראה נמוך. ככל שאירועים ביטחוניים כאלה ימשכו, כך יקשו על ערב הסעודית לגייס השקעות החיוניות לעתידה....
במדינות מזרח הים התיכון – אזור למוד מחלוקות וסכסוכים – מתגברת ההבנה שחלון ההזדמנות לניצול הגז הטבעי לשיפור ניכר במצבן הכלכלי, עלול להיסגר בשל תחרות חזקה מצד אזורים אחרים הנהנים מיציבות פוליטית יחסית ומהיצע של כמויות גז משמעותיות יותר. התגברות התבונה הכלכלית במזרח אגן הים התיכון לא תפתור את הסכסוכים השונים בין מדינות האזור, אבל היא עשויה להקטין את הסיכוי להתלקחותם.
הושגה הסכמה בין ישראל ללבנון לקדם משא ומתן לפתרון המחלוקת ביניהן בנושא סימון הגבול הימי – סוגייה, אשר הפכה רלוונטית ביותר בעקבות גילויי הגז בים התיכון ועניינן של שתי המדינות למצות את התועלת הכלכלית שבהפקתו. עד כה כשלו כל ניסיונות התיווך, למרות שבסבב השיחות האחרון (2012-2011), ישראל הסכימה להצעת פשרה למתן נתח גדול יותר ללבנון (ביחס של 55:45) מהשטח שבמחלוקת (860 קמ"ר). עם זאת, לא ניתן היה לחלץ מלבנון תשובה לוויתור זה. ההסכמה הלבנונית הנוכחית למשא ומתן נובעת בעיקר ממצבה הכלכלי הקשה, וללא ספק התאפשרה בעקבות הסכמת חזבאללה,...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
