אם 2020 תיזכר כשנת התפרצות הקורונה, שנת 2021 תהיה שנת ההתחסנות, אך העולם ימשיך להתנהל בצל המגפה. הקורונה לא תמוגר באחת אלא בדעיכה הדרגתית, שתלווה בגלי התפרצויות חוזרות. במחצית השנייה של השנה יתרחבו השפעות החיסון, יתייצב ממשל ביידן, ואולי גם ממשלה חדשה בישראל . בעיצומו של המשבר הגלובלי המערכת הבינלאומית מפולגת ומקוטבת, כשכל מדינה ממוקדת בצרותיה שלה. ממשל ביידן יידרש לשקם את ארצות הברית מבית ובמקביל את מעמדה בעולם, כשלפניו אתגרים רבים. התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין תמשיך להיות גורם מעצב מרכזי במערכת הבינלאומית. כלכלת אסיה תמשיך...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
לקראת כניסת ג'ו ביידן לבית הלבן, יידרש שליטה בפועל של ערב הסעודית, מחמד בן-סלמאן, להתאמות במדיניות הסעודית כדי לשמר מערכת יחסים טובה עם הממשל האמריקאי החדש. זאת, מחשש לעתיד היחסים על רקע הביקורת בארצות הברית על כמה מצעדיה של הממלכה – ובראשם רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י ופעולותיה הצבאיות בתימן. על ערב הסעודית יהיה להוכיח כי היא נותרה בעלת ברית חיונית לארצות הברית. חיזוק היחסים עמה הוא אינטרס עליון עבור הסעודים ויש לו השפעה גם על מעמדו של בן-סלמן בזירה הביתית. בה בעת, משקלה הכלכלי, הדתי והמדיני של ערב הסעודית הוא נכס חשוב לכל ממשל...
בנובמבר 1995 נוסד 'תהליך ברצלונה' במטרה לחזק את האינטגרציה בין מדינות הים התיכון. בהמשך לתהליך זה, ובניסיון לתקן את פגמיו, הוקם ביולי 2008 'האיחוד למען הים התיכון' (UfM) כמסגרת בין-ממשלתית רחבה, בה חברות 43 מדינות, ביניהן ישראל. לאחר התחלה הססנית, גיבש הגוף האזורי החדש בהדרגה את זהותו הארגונית ורשם הישגים, ובכלל זה קידום עשרות פרויקטים בערך כולל של מיליארדי דולרים בתחומי התעסוקה, החינוך, הסביבה, האנרגיה והאקלים. עבור ישראל מהווה הארגון אפיק בעל פוטנציאל חיובי, אך עד כה תרומתו המעשית לשיפור מיצובה האזורי נותרה שולית. ההזדמנויות...
ערב הסעודית משנה בהדרגה את יחסה לישראל ופועלת להכשיר את הקרקע לקראת תהליך שבסופו יתכן נרמול היחסים בין המדינות. לישראל יש אינטרס לקדם הסכם נורמליזציה עם הממלכה בשל חשיבותה הכלכלית, הדתית והמדינית תוך עמידה על שמירת יתרונה האיכותי הצבאי. אולם, לערב הסעודית אילוצים שונים מבית ומחוץ וסט של רגישויות שמייחד אותה. בעבורה שאלת היחסים עם ישראל נותרה קשורה לשאלת יציבותה ומעמדה. ההערכה היא כי בעת הנוכחית הסכם עם ישראל נתפס כצעד אחד רחוק מידי. אולם, אין זה אומר שלא נעשות הכנות לקראתו במיוחד בכל האמור להכשרת דעת הקהל שנותרה, ברובה, נגד...
באחרונה הופיעו דיווחים הקושרים בין ישראל לסכסוך בין "הרביעייה הערבית" (ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים) לקטר. מהדיווחים עולה האפשרות שבתמורה ללחץ אמריקאי על "הרביעייה" לסיים את החרם עליה, תיאות קטר להצטרף למסגרת "הסכמי אברהם" ולנרמל את יחסיה עם ישראל. הגעה להסדר מסוג זה אינה משימה פשוטה כלל ועיקר בשל המתיחות ואף האיבה בין הנהגת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לבין קטר. משוכה נוספת קשורה לצורך לשכנע את דוחה לסגת מתמיכתה בפלסטינים, שגברה באחרונה. כלל לא בטוח האם הפשרת המתיחות בין קטר לשכנותיה...
פתיחתו של המשא ומתן בין ישראל ללבנון על סימון הגבול הימי מהווה ציון דרך חשוב בהיסטורית היחסים בין המדינות ומעוררת שוב את השאלה האם הסכמה בנושא זה עשויה לחולל שינוי אסטרטגי ביחסים בין שתי המדינות. זאת בעיקר על רקע "הסכמי אברהם" ונוכח מצבה הקשה של לבנון, המשוועת לסיוע חיצוני מארצות הברית ומדינות מערביות נוספות. ואולם בחינת יחסי הכוחות הפנימיים בלבנון מובילה למסקנה, כי הסיכוי לכך נמוך ביותר בעת הנוכחית, במיוחד כל עוד חזבאללה שומר על מעמדו המיוחד בלבנון כבעל כוח צבאי עצמאי והשפעה על תהליכי קבלת ההחלטות. למרות זאת, על ישראל...
סין הגיבה בקרירות להסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות המפרץ, בשל חששה שהסכמים אלו, בחסות ארצות הברית, נבעו, בין היתר, מכוונה אמריקאית לפגוע ביחסיה של סין עם מדינות ידידות במזרח התיכון וליצור בריתות נגד סין. על רקע המתיחות הסינית-אמריקאית, אפשר להצביע על מספר סימנים לכך שנושבת רוח קרירה כלפי ישראל מכיוון סין, הבאים לידי ביטוי בעיכוב מינוי שגריר חדש לישראל, ונתק בין ראשי ההנהגות שלא שוחחו ביניהם בחודשים האחרונים. ישראל צריכה להיות מודעת לשינויים בתפיסה הסינית את מערכת היחסים בהקשר הכולל של יחסי המעצמות, ולבחון באופן פרטני האפשרויות...
הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות והצהרת השלום בינה לבין בחריין ("הסכמי אברהם") מהווים פריצת דרך בתהליך השלום האזורי, מאז הסכם השלום עם ירדן, ופתח להצטרפות של מדינות ערביות נוספות למגמת הנורמליזציה עם ישראל. ביסוד ההסכמים עומדים שיקולי ביטחון לאומי, כאשר ברקע האיום האיראני המשותף ובעלת ברית משותפת – ארצות הברית. בה בעת, להסכמים אלה יש גם פוטנציאל כלכלי במגוון רחב של תחומים, ביניהם: סחר, תיירות, ביטחון, תחבורה, תקשורת, טכנולוגיה, אנרגיה, פיננסים, בריאות, והתמודדות עם שינויי אקלים. נוסף ליתרונות הבילטרליים, הסכמי אברהם...
למחרת טקס החתימה על הסכם השלום וכינון יחסים נורמליים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין, שהתקיים בבית הלבן ב-15 בספטמבר במעמד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל ושרי החוץ של איחוד האמירויות ובחריין, נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי קבינט חוקרים שניתחו את גורמי הרקע והשלכותיו של ההסכם על ישראל והמזרח התיכון. המשתתפים בשיח התייחסו לסוגיות הבאות: מה בהסכם ומה מחוץ לו? מהם יעדי ממשל טראמפ, שהניעו את ההסכם? מדוע אצה הדרך לאיחוד האמירויות לחתום דווקא עכשיו על ההסכם? מדוע ירדן מסויגת מההסכם, ומדוע הפלסטינים נשארו בשולי...
הודעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בדבר נרמול היחסים בין ישראל ואיחוד האמירויות החריפה את מצוקת הפלסטינים ומאלצת אותם לעסוק בשאלה לאן פניהם. כינוס שהתקיים ב- 3 בספטמבר, בו זמנית ברמאללה ובביירות, שבו השתתפו כל הפלגים הפלסטינים, היווה ביטוי לכובד האתגר שהתפתחות זו הציבה בפניהם. בהודעת הסיכום הסכימו כולם על הצורך להיאבק במשותף לסיכול המזימה האמריקאית-ישראלית בדרכי 'התנגדות עממית', למרות שבכנס עצמו הביעו ראשי חמאס והג'האד האסלאמי את העדפתם המסורתית להתנגדות צבאית, אי-הכרה בישראל ואי-נכונות לפשרה עימה. ואכן, בלט הניסיון להצניע מחלוקות...
פנייתה של איחוד האמירויות להסכם נורמליזציה עם ישראל זיכתה אותה בברכות ממצרים, מעומאן, מבחריין וממאוריטניה, אולם נתקלה בביקורת חריפה מצד כוחות אסלאמיסטיים ומצד הרשות הפלסטינית, שהאשימוה בחריגה מהשורה הערבית והאסלאמית. בעוד עיקר השיח בישראל עוסק באינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים הגלומים בהסכם פורץ הדרך, תשומת לב פחותה ניתנת לאתגר הנורמטיבי-דתי הכרוך בהכשרתו. הפולמוס שניטש בין איחוד האמירויות ליריביה סביב הלגיטימיות הדתית של ההסכם עם ישראל מדגים את גמישותה של ההלכה האסלאמית ואת יכולתה למלא תפקיד חיובי בגיוס תמיכה ציבורית רחבה...
