כל הפרסומים בנושא מלחמת חרבות ברזל

בשבועות האחרונים מיושם הסכם "כנפי דרור", שבמסגרתו אמורים לשוב לישראל 33 חטופים – חיים ושאינם בחיים. אף שהרצון להשיב ארצה את כלל החטופים משותף כמובן לכלל אזרחי ואזרחיות המדינה, אופן שחרורם והמחיר שראוי לשלם עבור מטרה נעלה זו שנויים במחלוקת ציבורית. הדיון הציבורי בסוגיית השבויים והנעדרים – שו"ן – קיבל פנים שונות ואופיין בדינמיקה משתנה מאז תחילת המלחמה ועד היום. המחלוקות בנושא נסובו בעיקר סביב תפיסת מטרות המלחמה השונות והתעדוף ביניהן, אך נכרכו גם במסגור פוליטי של הסוגיה. במסמך זה נסקרת דינמיקה זו ומצוינים...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי אמון באישים ובמוסדות עיקרי הממצאים: לראשונה מזה זמן רב, ניכרת ירידה קלה במידת האמון בצה"ל ובפיקוד הבכיר. לעומת חודש דצמבר, שיעור המדווחים על רמת אמון גבוה בצה"ל ירד ב-5.5 אחוזים (69 אחוזים בקרב כלל המדגם בחודש ינואר לעומת 74.5 אחוזים בחודש דצמבר). ראוי לציין כי...

מתווה שחרור החטופים משנה את מצב המערכה ברצועת עזה, אך מותיר את ישראל בפני אתגרים אסטרטגיים מורכבים. בעוד שההסכם מממש את יעד השבת החטופים, הוא מביא לידי ביטוי כישלון למגר את חמאס, מאחר שישראל לא השכילה לבנות לו חלופה במשך חודשי המלחמה הארוכים, והארגון ימשיך להוות אתגר ביטחוני ואזרחי. לעומת חלופות דוגמת החלת ממשל צבאי, סיפוח או המשך המצב הכאוטי הקיים, נראה שהפתרון המאוזן ביותר עבור ישראל הוא לכונן מנהל טכנוקרטי מקומי בתמיכתן של מדינות ערב המתונות, לצד שמירה על חופש פעולה צבאי לישראל. המנהל הטכנוקרטי יתמקד בייצוב הומניטרי ושיקום כלכלי,...

מעבר לסיכון המיידי הכרוך בשחרור מחבלים מבתי הכלא בישראל וחזרת תושבים ופעילי חמאס לצפון רצועת עזה, מדינת ישראל ניצבת כעת בפני אתגר כבד משקל – מניעת התעצמות מחודשת של חמאס מתוך חורבות עזה. הפסקת האש עלולה להתפוצץ ואפשר שהמתווה לשחרור החטופים לא יגיע לכלל מימושו המיוחל על כל שלביו, ועל כן נדרשת כבר עכשיו היערכות מתאימה, שתכליתה למנוע התפתחויות שליליות במיוחד בעתיד.

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי   אמון באישים ובמוסדות עיקרי הממצאים: נמשכת היציבות בשיעור המדווחים על אמון גבוה בצה"ל (74.5 אחוזים במדגם הישראלי המייצג, 85 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-34 אחוזים בקרב הציבור הערבי) ובדיווחי דובר צה"ל (61 אחוזים במדגם הישראלי המייצג, 71 אחוזים בקרב הציבור...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן לקריאת עיקרי הממצאים לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי להלן עיקרי הממצאים בתצורה גרפית:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל לחודש נובמבר נערך בין התאריכים 07-11.11.24 בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט 800 איש...

רצף ההצלחות המבצעיות הוא בדיוק העת לשקול היטב את שאלת אסטרטגיית היציאה. דווקא עכשיו, כאשר ההצלחות מצטברות, נכון לדון בשאלת סיום המערכה הצבאית וקטיפת פירותיה המדיניים, שישפרו את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל על כלל היבטיו. בשבועות האחרונים גרפה ישראל שורת הצלחות, במיוחד בזירה הצפונית וכן ברצועת עזה. אומנם, חלק מההצלחה ניתן לייחס ליד המקרה, לרבות חיסולו של מנהיג חמאס, יחיא סינוואר. מול חיזבאללה, צירוף של הכנות מבצעיות, מצוינות מודיעינית וטעות אסטרטגית חמורה של נסראללה, לצד מזל מקרי, קלע את חיזבאללה למצוקה שהארגון לא ידע מעודו. הישג...

במהלך המלחמה בין ישראל לחיזבאללה ובמיוחד מאז כניסת צה"ל לדרום לבנון נחשפה אוזלת ידו המוחלטת של יוניפי"ל נוכח התבססותו הצבאית העמוקה של חזבאללה לאורך הגבול. בד בבד גוברים החיכוכים בין צה"ל ליוניפי"ל, הטוען לפגיעה בכוחותיו. בעוד האינטרס הישראלי בכינון משטר ביטחוני משופר "ביום שאחרי" לאורך הגבול אינו עולה בקנה אחד עם המשך נוכחות יוניפי"ל במתכונתו הנוכחית, על בסיס החלטה 1701 של מועצת הביטחון, צפוי קושי להסכים על נוכחות כוח אחר. לפיכך, על דרישות ישראל במשא ומתן על הפסקת אש לכלול שינוי בסמכויות הכוח...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים מגמות בקרב הציבור היהודי מגמות בקרב הציבור הערבי להלן עיקרי הממצאים:    _________________ [1] סקר חרבות ברזל האחרון נערך בין התאריכים 10-13.10.24 בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט ובטלפון 805 איש ואישה בשפה העברית ו-200 בשפה הערבית, המהווים מדגם מייצג של...

מפרספקטיבה של שנה יש מקום לחזור ולהעריך את האלטרנטיבות האסטרטגיות העקרוניות שעמדו בפני ישראל במהלך המלחמה ואת ההשקפות השונות שניצבו במרכז הוויכוח המקצועי, הדעות באולפנים, והדיון הציבורי. במוקד המאמר בחינה חוזרת, במבחן הזמן, של אלטרנטיבות בולטות וקווי הפעולה המדיניים והאסטרטגים שהיו בלב הוויכוח ביחס למלחמה, כיווניה, והמשכה במהלך השנה שמאז פריצתה.

דו"ח של ה-FBI  חושף קמפיין השפעה רוסי, שכלל התערבות במדינות ובכללן ארצות הברית וישראל. הדו"ח מפנה זרקור לניסיונות רוסיה להשפיע על דעת הקהל הישראלית, במיוחד בתקופת ההפיכה המשטרית, בין היתר כדי לעודד תמיכה ברוסיה במלחמה עם אוקראינה. לראשונה נודע כי אף האוכלוסיה הערבית בישראל מהווה יעד להשפעה רוסית. הקמפיין כלל שימוש במדיה דיגיטלית ויצירת תכנים מזויפים, שהופצו דרך רשתות חברתיות. על מנת להתמודד עם התופעה, מומלץ לישראל לשדרג את מערכי ההגנה על המרחב הדיגיטלי, לאפשר שיתופי פעולה בינלאומיים וכן חקיקה ורגולציה בהקשר זה, ולהגביר...

ישראל מיצתה את המהלך הצבאי העיקרי ברצועת והשיגה את הפירוק האופרטיבי של הזרוע הצבאית של חמאס. אולם, לא עלה בידה להביא לשחרור החטופים וגם להשמיד, לפחות לנטרל, את שליטת חמאס במתרחש ברצועת עזה. על רקע זה, הציגו לאחרונה  מספר אלופים במיל. תוכנית להשתלטות על צפון הרצועה, לפינוי האוכלוסייה האזרחית משם ולהטלת מצור על השטח ("תוכנית האלופים"). התוכנית תורמת אמנם לדיון בשאלה שממשלת ישראל נרתעת מלעסוק בה – עתיד השליטה ברצועה. עם זאת, היא מתעלמת ממספר בעיות ומגבלות מהותיות, הצפויות להקשות על יישומה ולמימוש יעדיה, והיא אף אינה...