ערב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וביתר שאת במהלכה, חברות פרטיות רבות נקטו מיזמתן עמדה אקטיבית בעימות, וזאת בשני מישורים עיקריים: סיוע ישיר ואינטנסיבי לאוקראינה וצמצום או הפסקת הפעילות ברוסיה. למהלכים אלה השפעה על המצב הכלכלי בשני צידי העימות וגם על מהלך המלחמה. מדובר בתופעה חשובה ובחלקה חדשה, שעשויות להיות לה השלכות על ישראל.
לרוסיה נודע מקום חשוב בכלל השיקולים המדיניים והכלכליים של מדינות ערב, חרף כשלי הצבא הרוסי במלחמה באוקראינה והעיצומים שהוטלו עליה. בעבור מדינות המפרץ, רוסיה היא שותפה חיונית בעיקר בוויסות מחירי האנרגיה, היא בעלת השפעה על איראן ואף מספקת להן מנוף לחץ על ארצות הברית. מוסקבה מצדה מנצלת את הצורך הערבי בקרבתה כדי להגביר את נוכחותה והשפעתה במזרח התיכון, ולצמצם ככל האפשר את מחיר העיצומים והבידוד שנכפה עליה על ידי המערב.
בחודש מארס הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ובכירה בממשלתו, בגין חשד לביצוע פשעי מלחמה של גירוש בלתי חוקי והעברה אסורה של ילדים מאוקראינה לשטחי רוסיה. מדובר בצווי המעצר הראשונים שהוצאו בבית הדין במסגרת חקירת העימות בין המדינות, וצפוי כי בעתיד ייפתחו הליכים בגין ביצוע פשעים נוספים. מדובר במהלך דרמטי, העשוי להשפיע על עתידו של בית הדין באופן ניכר. בנוסף, להליך פוטנציאל השפעה רחב הכולל את העמקת הבידוד של פוטין והגבלת תנועתו, הגברת התמיכה העולמית באוקראינה וכן משמעות למגעים עתידיים להפסקת אש בין...
שנה של מלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שבמסגרתה נעשה שימוש נרחב בכטב"מים (כלי טייס בלתי מאוישים) וביניהם מל"טים (מטוסים ללא טיס) רבים מתוצרת איראן, היא הזדמנות ייחודית לישראל ללמוד ולשפר את היערכותה אל-מול הטכנולוגיות שבידי אויביה, לא על ידי תחזיות או משחקי מלחמה אלא מתוך התבוננות בהדגמה ממשית ומטרידה. השימוש של גורמים לא-מערביים במל"טים, כחלופת חיל אוויר, כמו גם הנזק הנרחב והפגיעה הקטלנית באזרחים שנגרמו באוקראינה, מלמדים רבות על אופיו החדש של האיום האווירי העולמי. מכאן, שישראל נדרשת להתמודד עם אתגרים חדשים בתחום הגילוי,...
אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – "הליכה בין הטיפות": הישענות על ארה"ב לצד מאמץ לקידום היחסים עם שאר המעצמות | המצב הנוכחי – תחרות מעצמות (ארה"ב-סין) ומאבק על הסדר עולמי; טכנולוגיה בליבת התחרות; פוטנציאל הסלמה (אוקראינה, טאיוואן); קושי בהשגת הסכמות ופעולה משותפת (אקלים, משברים גלובליים); המזה"ת נדחק בתיעדוף | הפער באסטרטגיה הישראלית – מרחב תמרון מצטמצם בתווך שבין המעצמות, לצד פוטנציאל גדל בתוך המחנה המערבי; פער גדל בסדר היום ובתפיסות העולם בין ישראל למערב; שחיקה בהשפעה האמריקאית באזור; תמורות פנים-אמריקאיות עם...
ברחבי העולם עוקבים מקרוב אחר המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. ערפל הקרב המאפיין את מלחמות העבר בולט בהיעדרו במלחמה הזו הודות למידע גלוי רב, שזורם מהשטח בזמן אמת בכל רחבי הרשת. המלחמה אמנם רחוקה מסיום, אך כבר בשלב זה ניתן לראות כיצד השימוש במידע גלוי (OSINT), המבוסס על יכולות מסחריות, קהילות שיתוף ידע ברשתות החברתיות וכלי בינה מלאכותית שפותחו במגזר הפרטי, שיפרו את יכולות איסוף המודיעין של הצבא האוקראיני וקיזזו את היתרון היחסי של הצבא הרוסי. בחודש שעבר, גנרל סר ג'יימס הוקנהול, מפקד הפיקוד האסטרטגי הבריטי, האמון על ארגוני המודיעין הצבאיים,...
רוסיה ואיראן מתמודדות עם בידוד כלכלי ומדיני, הדוחק בהן להגביר את שיתוף הפעולה ביניהן. מערכת היחסים המתהדקת בין שתי המדינות, שיש לה היבטים צבאיים וכלכליים ואשר באה לידי ביטוי בשיתוף פעולה בזירת סוריה, עלתה מדרגה בחודשים האחרונים עם החלטת איראן להתייצב לצידה של רוסיה במלחמה באוקראינה. שימוש שעשתה רוסיה בכטב"מים איראניים, שמאות רבות מהם נמכרו לה על ידי איראן כביטוי לשיתוף פעולה ראשון מסוגו, כבר גרם נזק רב לתשתיות באוקראינה. על ישראל לקחת בחשבון את התמורות שרוסיה עשויה להעניק לאיראן במישור הצבאי הקונבנציונלי (מטוסים והגנה אווירית),...
הלוחמה באוקראינה מהווה גם הזדמנות ללמידה צבאית עבור מדינות רבות ובתוכן ישראל. בין היתר, המתקפה הרוסית שבוצעה באוקטובר 2022 באמצעות כטב"מים מסוג שהאד-136 מתוצרת איראן אמורה להוות שיעור חשוב עבור צה"ל ומקבלי ההחלטות בישראל. כטב"מים, ובתוכם גם כטב"מים תוקפים לסוגיהם, הפכו בעשור האחרון מאמצעים אקסקלוסיביים בידיהן של מדינות בודדות, לאמצעים נפוצים מאוד גם בידיהן של מדינות כושלות וסוררות ושל ארגונים לא מדינתיים. בראי איומים עתידיים על ישראל, איום הכטב"מים מחייב עיבוי הגנת העורף, אספקת אמצעי הגנה והתאמת התפיסות...
החלטת הנשיא פוטין לספח ארבעה מחוזות מאוקראינה והגדרתו את מאבקו באליטות המערביות כמאבק קיומי, תוך איום כי הוא נחוש להגן על השטחים שסופחו ואיומים מרומזים על אפשרות לשימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי, מגבירים משמעותית את הסיכון בהסלמה ומציבים את הממשל האמריקאי ובעלות בריתו בפרשת דרכים. נראה כי התנהלותה של רוסיה תחייבם לגבש אסטרטגיית המשך כאשר אתגר התמיכה באוקראינה בלי להיגרר למלחמה מול רוסיה הולך ומחריף. לפי שעה, למעט האיום בתגובה קשה ו"החלטית", ארצות הברית ונאט"ו מותירות בערפל את תגובתן לשימוש רוסי בנשק לא קונבנציונאלי....
הפגישה שנערכה בסוצ'י ב- 5 באוגוסט בין נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין לנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, זמן לא רב לאחר שנפגשו בטהראן במסגרת פורום אסטנה, מסמלת העמקה של שיתוף הפעולה בין מוסקבה לאנקרה. מוסקבה זקוקה לאנקרה, בין היתר לצורך צמצום ההשלכות הכלכליות השליליות של המלחמה באוקראינה וכן מעוניינת בהמשך ההחלשה מבפנים של נאט"ו. אנקרה מצידה זקוקה למוסקבה עקב ההשפעה הרוסית בזירות מרכזיות עבורה – סוריה, הקווקז ולוב, וכן עקב תלותה ברוסיה בנושאי אנרגיה. מדינות המערב מעניקות לאנקרה מרחב גמישות מסוים במגעיה עם מוסקבה, בין היתר כמתווכת...
ערב המלחמה באוקראינה, צפתה קרן המטבע כי כלכלת רוסיה תצמח ב-10.3% ב-2020-23. לאחר פרוץ הלחימה והטלת הסנקציות על רוסיה צפתה הקרן כי כלכלת רוסיה תתכווץ בשנים אלו ב-6.3%, ולאחרונה מיתנה את התחזית להתכווצות של 5% "בלבד".
