כל הפרסומים בנושא לבנון וחזבאללה

בגבול לבנון מתנהלת לחימה בין צה"ל לחזבאללה מאז ה-8 באוקטובר, שהסלימה בשבועות האחרונים כשצה"ל הגביר את פעילותו, כולל סיכולים ממוקדים, וקיים חשש מהידרדרות למלחמה רחבה. ממאזן הביניים עולה כי הישגי חזבאללה, החותר לשמר את משוואות הפעולה מול צה"ל, מוגבלים מאלה שקיווה להם. הישגו הגדול ביותר נובע מהיוזמה הישראלית לפינוי הישובים סמוכי הגדר כדי להגן עליהם מפשיטה חוצת גדר, אשר יצרה מעין "רצועת ביטחון" בשטח ישראל. כן הצליח חיזבאללה לרתק כוחות צה"ל גדולים לגבול צפון. עם זאת, פעילותו של חזבאללה עד כה והתבטאויות...

בתקשורת הישראלית באה לידי ביטוי מאז תחילת הלחימה, המתנהלת בגבול לבנון במקביל למלחמה ברצועת עזה, נחישותם של התושבים המפונים מהישובים סמוכי הגדר לא לחזור לבתיהם עד שהמצב הביטחוני ישופר. זאת, בעיקר מחשש למתקפה קרקעית נגד אותם ישובים. סקרים שנערכו במכון למחקרי ביטחון לאומי משקפים אמנם תחושות אלה, אך גם מצביעים על כי – בניגוד לשיח הציבורי והתקשורתי – הציבור ככלל ותושבי הצפון בפרט אינם רואים ביציאה למלחמה רחבה נגד חזבאללה תנאי הכרחי ליצירת מצב שיאפשר חזרה לבתיהם. לכן מוערך שנדרש מענה משולב, שיכלול פעילות צבאית תקיפה בלחימה הנוכחית...

מאז תחילת המלחמה בעזה מתנהל בגבול ישראל-לבנון עימות בעצימות נמוכה בין צה"ל לחזבאללה וגורמים פלסטינים הפועלים משם בחסותו. חזבאללה יזם את יריית הפתיחה (ב-8 באוקטובר) ואימץ עד כה פעולה מוגבלת: בעיקר ירי רקטות וטילי נ"ט מונחים, בצד ניסיונות חדירה לישראל. המענה הסימטרי אך נחוש של צה"ל, שגרם למותם של עשרות מאנשי הארגון, הוביל לצמצום מסוים בהיקף הפעילות בצד הלבנוני, שהתרחב שוב ואף עלה מדרגה בעקבות תחילת המהלך הקרקעי בעזה (ב-28 באוקטובר). צפוי שחזבאללה ישאף לשמר "גבול חם" ולהותיר את האפשרות לפתיחת חזית נוספת על סדר...

 בארבע השנים האחרונות לבנון מצויה במסלול מהיר של התמוטטות כלכלית, אשר הובילה את המדינה לפשיטת רגל ודרדרה מאוד את תנאי החיים של התושבים, אשר חלקם הגדול סובל חרפת רעב ומחסור חמור בחשמל, מים ושירותים בסיסיים (חינוך, בריאות, ביטחון אישי). אמנם, כפי שעולה מהנתונים, הקריסה הכלכלית המהירה החלה בעקבות המחאה שפרצה בלבנון באוקטובר 2019, אבל שורשיה נטועים עמוק באזלת היד ובשחיתות הנמשכת של הממשל הלבנוני עוד קודם לכן. מדובר במשבר הכלכלי החמור ביותר שידעה לבנון בתולדותיה, ועל פי הערכות גורמים כלכליים, המשבר הכלכלי-פיננסי בלבנון הוא מהחמורים...

רצף ההתגרויות מצד חזבאללה מעלה את המתיחות לאורך הגבול בין ישראל ללבנון.  החמורה  שבהן לאחרונה הייתה הקמת אוהלים באזור הר דב, בשטח שבעיני ישראל נכלל בתחומה. פרובוקציות אלה, לצד החרפת האיומים של הארגון, משקפים ביטחון עצמי גובר של נסראללה עקב אמונתו שהמשבר הפנימי בישראל מחליש את יכולותיו של צה"ל, בהמשך להימנעות ישראל מתגובה מבצעית משמעותית כדי לא להתדרדר למלחמה, וכך נוצרת עבורו הזדמנות לשפר את מאזן ההרתעה מול ישראל. בתוך כך, נסראללה מבקש גם לבצר את מעמדו הפוליטי הנחלש בלבנון, שבה נשמעים  קולות הקוראים למשא ומתן מדיני עם ישראל על...

המערכה בין המלחמות (מב"ם) היא הפעילות ההתקפית הבולטת של צה"ל בעשור האחרון. מה שהחל בשנת 2013 כפעולות נקודתיות למטרה מוגבלת התפתח למערכה נרחבת בהיבט הפיזי והגיאוגרפי, שאף עוגנה בתפיסת ההפעלה הצבאית, ויוחסה לה משמעות אסטרטגית מרחיקת לכת. במב"ם אכן באו לידי ביטוי יכולות מתקדמות במודיעין ובפעולה האווירית. ואולם במלאות עשור למערכה ולנוכח השינויים המשמעותיים באזור, נדרשת חשיבה מחודשת ועדכנית על תועלתה והשפעתה על מצבה האזורי של ישראל, על סכנת העימות הרב-זירתי ועל מוכנותו של צה"ל לעימות כזה. מזכר זה בוחן את שורשי...

על ישראל לפעול בכל דרך אפשרית להסרת האוהלים של חזבאללה בהר דב. יש למצות את המהלך המדיני אך לתחום אותו בזמן. במידה ויכשל, יש לפעול להסרת האוהלים גם במחיר של סיכון בהידרדרות לעימות מוגבל בשטח.

הפיגוע בצומת מגידו על ידי פלסטיני שהגיע מלבנון, בצד שיגור מטח הרקטות במהלך חודש הרמדאן מדרום לבנון, שיוחס לחמאס, סודקים את ההרתעה הישראלית מול חזבאללה, במיוחד על רקע המשבר הפנימי בישראל. חזבאללה לא נטל אחריות לפיגוע במגידו למרות מעורבותו הברורה בו, בעוד מידת מעורבותו הישירה בשיגור הרקטות מדרום לבנון הנתון להשפעתו נותרה לא מובהקת. הסטת האחריות לגורמים הפלסטינים משרתת את חזבאללה, הנהנה מכל העולמות: מצד אחד נחשפת פגיעותה של ישראל ומתאפשר לו לטעון כי ישראל מורתעת מכוחו הצבאי, ומצד שני, הכחשת מעורבותו משחררת אותו לכאורה מתגובה ישראלית...

ההסלמה הרב-זירתית במהלך הפסח המחישה את התלכדות ציר ההתנגדות הפלסטיני, הנשען על חמאס והג'האד האסלאמי הפלסטיני, עם ציר איראן-חזבאללה. עיתוי ההסלמה גם קשור בזיקה הדוקה למשבר הפנימי בישראל ומשקף תעוזת יתר של אויביה ואת ניסיונם לבחון האם התרופף חוסנה כך שנוצרה הזדמנות לשינוי משוואת ההרתעה מולה. לנוכח שילוב גורמים אלה, ממשלת ישראל נדרשת לפעול להפחתת הקיטוב והמתחים בחברה ולהרגעת הזירה הפלסטינית, בהוכחת דבקות הלכה למעשה בסטטוס קוו בהר הבית. כך תוכל ישראל להתמקד בשלושה מישורי פעולה והם שיקום כללי המשחק מול חזבאללה בלבנון, ובחינה מחדש של...

המשבר החוקתי והמחאה הנרחבת בישראל, לצד הסלמת הטרור הפלסטיני, מחזקים את תפיסתו של נסראללה כי חולשתה הפנימית של ישראל מתגברת ומשכנעים אותו אשר ליכולת חזבאללה להרתיעה ולעמוד מולה במקרה עימות צבאי. התבטאויותיו הפומביות גורסות כי ישראל נמצאת על סף "מלחמת אזרחים" וכי קיצה קרב, בהתאם לקביעתו מהעבר שישראל הינה מדינת קורי עכביש. תפיסה זו עמדה גם בבסיס העימות הקודם עם ישראל סביב ההסכם בין ישראל ללבנון לקביעת הגבול הימי, אשר בראיית חזבאללה נחתם עקב איומי הארגון להשתמש בכוח צבאי נגד ישראל אם לא יוכרו זכויותיה של לבנון. המשבר הפנימי...

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי