ביקור נשיא איחוד האמירויות הערביות, שיח' מחמד בן-זאיד, בארצות הברית בספטמבר 2024 ופגישתו עם הנשיא ג'ו ביידן נועדו לסמל פתיחת דף חדש ביחסים בין המדינות, שהתאפיינו במתיחות גם ואולי בעיקר בשל יחסיה המתהדקים של אבו-דאבי עם בייג'ינג, בין היתר בשיתוף הפעולה שלהן בתחום הבינה המלאכותית, דרך חברת G42 האמירותית. אם אכן יתממשו ההבנות שהסתמנו בסיום הביקור, בין השאר בנושא AI, עשויות להצעיד את היחסים בין המדינות לעידן חדש ולהשפיע לטובה גם על היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות.
פורום שיאנג-שאן התקיים בבייג'ינג באמצע חודש ספטמבר 2024. הפורום הדגיש תפיסות סיניות מרכזיות דוגמת "הדרום הגלובלי", "יוזמת הביטחון הגלובלי" (GSI), ואת הגישה הסינית שלפיה יש לפתור סכסוכים באמצעות דיאלוג. בעוד שהפורום נחשב בעיני סין כהצלחה, חלק מהרעיונות שהוצגו בו נותרו כלליים ושיקפו הסתכלות נאיבית על המציאות
בימים אלו מצוינות שלוש שנים לחניכת נמל המפרץ בחיפה. עוד טרם החל הנמל את פעילותו המסחרית, בשלהי ספטמבר 2021, וביתר שאת בהמשך שנות פעילותו, נרשמו אתגרים רבים שבפניהם ניצב הנמל, פרט לאלה הכרוכים בתפעול נמל חדש. תפעול הנמל על ידי חברה ישראלית שבבעלות תאגיד סיני הזמין ביקורת נרחבת בישראל ובארצות הברית. מגפת קורונה, מציאות פוליטית מורכבת בישראל וכן מלחמה רב-זירתית שישראל נקלעה אליה ב-2023, אף הם הערימו קשיים. ועם זאת, ולמגינת ליבם של מתחריו, נמל המפרץ ממשיך לפעול וזוכה גם להצלחות. במאמר זה נסקרים הקמתו, האתגרים שבפניו ומידת הצלחתו.
הידוק הקשרים בין סין לאיראן נתפס כאחד הגורמים המרכזיים המונעים את קריסתה של כלכלת איראן, הנתונה לסנקציות משנת 2018 עת פרשה ארצות הברית מהסכם הגרעין. הידוק הקשרים הגיע בעיצומו של משבר הקורונה, כששתי המדינות חתמו על הסכם שיתוף פעולה ארוך טווח שאמור לחזק את הקשרים הכלכליים ביניהן בשנים הקרובות. אולם בפועל, נראה כי השותפות מוגבלת מאוד ובעיקרה א-סימטרית. חרף מכירות הנפט האיראני לסין והייצוא הסיני לאיראן, המחליף מוצרים מערביים רבים, סין אינה מספקת מענה לרוב קשייה הכלכליים של איראן, לרבות צורך בהשקעות בתשתיות. בעוד שלנוכח משטר הסנקציות...
"מפגשי הפיוס" בחסות סין בין פלגים פלסטינים, ובראשם חמאס ופת”ח, משקפים התפתחות בגישתה של בייג'ינג לגבי המזרח התיכון. אומנם סין אדישה למעשה לתוצאות השיחות ואין לה עניין ישיר בפיוס פנים-"פלסטיני, אך עצם קיום השיחות נועד מבחינתה להציג את עצמה כמעצמה אחראית, ו"מתווכת" אפקטיבית, הדואגת לזכויות העם הפלסטיני. באמצעות אירוח בבירתה של ארגוני טרור ומתן לגיטימציה בין היתר לחמאס, סין מציבה עצמה בצד שתומך בטרור. עם זאת, נפגעת עיקרית מכך היא ישראל.
פורום סין-ערב לשיתוף פעולה (CASCF) נערך השנה בסימן עשרים שנה להקמתו. במרוצת השנים הפך הפורום במה עבור סין להגברת השפעתה על מדינות ערב על חשבון ארצות הברית והמערב, אך במקביל, מדינות ערביות משפיעות עליה לאמץ עמדות קיצוניות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. ההצהרה המשותפת בנוגע לסכסוך, שניתנה השנה על רקע המלחמה ברצועת עזה, היא החד-צדדית והעוינת ביותר לישראל עד כה ומשקפת את נקודת השפל אליה הגיעו קשרי סין-ישראל. כל עוד המלחמה בעזה תימשך והיריבות בין המעצמות תגבר, יתכן שסין תעדיף "להשתמש בישראל כמקל לחבוט באמריקאים", גם במחיר פגיעה ביחסים...
התנהלותן של סין וטאיוואן בהקשרי מלחמת "חרבות ברזל" מאז טבח ה-7 באוקטובר משקפת הבדלי אינטרסים, יעדים ועמדות אסטרטגיות שלהן ביחס לישראל, למזרח התיכון, ולזירה הבינלאומית – כשסין לעומתית לישראל ואוהדת לחמאס וטאיוואן מגלה אהדה לישראל ותמיכה בה. על אף הבהירות המסתמנת, אל לישראל, בשלב זה, לשנות מן היסוד את עיקרי המדיניות שלה משני צדי מיצרי טאיוואן.
ביקורו של הקנצלר הגרמני בסין, שנערך באפריל, עמד בסימן "עסקים מעל לכל" על רקע המתח שבין סין לארצות הברית, שהיא שותפתה האסטרטגית של גרמניה, וכן לחץ מצד האיחוד האירופי לפעול בין היתר נגד מחירי ההיצף של החברות הסיניות. זאת, בזמן כשבגרמניה מתבררת פרשת ריגול סיני במדינה. במטרה לסייע לעסקים הגרמנים עם סין, האורח נקט נימה חיובית ופייסנית בשיחותיו, נמנע מהעלאת נושאים שבמחלוקת – דוגמת זכויות אדם ושאלת טאיוואן, ולא הצליח לגייס את סין להשפיע על רוסיה לקדם הסכם שלום עם אוקראינה.
בשנת 2023 נרשמה ירידה חדה בסחר בסחורות בין ישראל לסין, אחרי שנים רצופות של עלייה, שבהן הפכה סין לשותפת סחר משמעותית של ישראל. לכאורה, ההסברים המתבקשים לירידה הינם המלחמה ברצועת עזה וכמובן האיום החות׳י שפוגע בסחר הבינלאומי. עם זאת, אירועים אלו השפיעו על הסחר רק ברבעון האחרון של השנה, בעוד שהירידה בסחר בין ישראל לסין הייתה עקבית לכל אורך השנה. במאמר זה מוצעים שלושה הסברים אפשריים לירידה זו: אי-הוודאות הכלכלית-פוליטית שאפיינה את השנה האחרונה בישראל, ירידה בייבוא סחורות לישראל אחרי שנים של עלייה דרמטית, והירידה בייצוא הסיני למדינות...
היחסים בין האיחוד האירופי לסין ידעו עליות ומורדות במהלך הזמן, מאז כינון היחסים ביניהם משום שראיית האיחוד את סין משלבת ציפייה ודאגה כאחד. מחד גיסא, האיחוד מבין את מגבלות השפעתו על סין, ומאידך גיסא, באיחוד שוררת הבנה שעליו להציב מטרות בנות השגה בכל אחת מצלעות האסטרטגיה התלת-ממדית שלו ביחסי השותפות שלו עם סין: איומים "חוצי גבולות", תחרות כלכלית ויריבות מערכתית.
על רקע מלחמת 'חרבות ברזל' הודגש הפער הניכר בין אמירות סין למעשיה ביחס לישראל ולסוגיה הפלסטינית. סין התייצבה רטורית לימין הפלסטינים, ובה בעת תמכה בהם כספית פחות ממדינות אחרות; בחודשים האחרונים טענה בייג'ינג שעמדתה לגבי המלחמה אובייקטיבית, אמצה את הנרטיב של מדינות ערב; סין הכריזה שהיא נלחמת באנטישמיות, אך הרשתות החברתיות, אמצעי התקשורת הרשמיים והשיח הציבורי במדינה מלאו התבטאויות בעייתיות בקשר זה. המשחק הכפול לא מקרי, אלא אסטרטגיה מחושבת שהינה חלק מניהול יחסי החוץ של סין – יחסים מורכבים עם המערב ובפרט עם ארצות הברית, שבמסגרתם היא...
אמנם נטען שיש באפשרותה של סין לסייע בהתמודדות נגד האיום שמציבים המורדים החות'ים על המעבר בנתיבי השיט בים האדום, אך בייג'ינג לא גינתה את המתקפות ולא הצטרפה לקואליציה הבינלאומית, בהובלת ארצות הברית, שפועלת נגדן. אפשר שסין אינה מעוניינת להפעיל את השפעתה כדי לסייע בפתרון המשבר ומוכנה לספוג את הנזק הכלכלי שנגרם לה בעטיו. בה בעת, יתכן שהמשבר מדגים דווקא את מגבלות השפעתה של סין במזרח התיכון.
