כל הפרסומים בנושא איראן – המערכת הבינלאומית

ביקור נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ונשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בטהראן – לראשונה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה בפברואר 2022 – סיפק למנהיגי שלוש המדינות הזדמנות להפגין את השותפות ביניהן מול המערב ולדון באתגרים הניצבים בפניהן בזירות הפנימית, האזורית והבינלאומית. איראן ראתה במפגש פוטנציאל להדק את יחסיה האסטרטגיים עם הקרמלין, בין היתר כמענה לרעיונות לכינון מערך הגנה אזורי בהובלת וושינגטון. רוסיה ראתה בו הזדמנות לשדר לעולם ולדעת הקהל הפנימית שהיא אינה מבודדת וכי קיימת נכונות בזירה הבינלאומית לכינונו של סדר עולמי רב-קוטבי שאינו בהובלה...

"פסגת הנגב" מתמקדת בדימויים: המדינות שנציגיהן נוטלים חלק במפגש חותרות להעביר מסר של התארגנות משותפת לנוכח אתגרים משותפים. גם ארצות הברית מבקשת להפגין באמצעות הפסגה מחויבות לבעלות בריתה באזור וליציבותו. אמנם בפועל, מדינות האזור אינן יכולות למנוע את גיבוש הסכם הגרעין עם איראן ולמעט ישראל, הן נרתעות מלהתעמת צבאית עם איראן; החות'ים ממשיכים להכות בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות, ללא מענה של ממש מצידן; על אף בקשת וושינגטון, מדינות המפרץ בוחרות לא לשאוב דלק לטובת המערב. לכן, שאלה הנותרת פתוחה, גם לנוכח ההישג המרשים שגרפה ישראל מעצם...

ביקור הנשיא אברהים ראיסי במוסקבה מסמל החלטה אסטרטגית של המשטר האיראני לחזק את הקשרים עם המזרח, על חשבון מגמת הפתיחות למערב שהוביל הנשיא חסן רוחאני. תפנית זו מהווה סלע מחלוקת בין הזרמים הפוליטיים באיראן. אולם, בתמיכת המנהיג העליון עלי חמנאהי, האינטרס המוביל ימשיך להיות הצורך בשמירת אלטרנטיבה לקשר עם המערב, בחיזוק הצבא ובחתירה לתמיכה מדינית במוסדות הבינלאומיים. על ישראל להביא בחשבון שמבחינת מוסקבה, "הקלף האיראני" זוכה לאחרונה לחשיבות גוברת, גם בהקשר המתיחות עם ארצות הברית על רקע משבר אוקראינה, ועלול לבוא לידי ביטוי גם בניגוד...

עם התקדמות שיחות הגרעין בווינה, עולה סוגיית יכולתן של סין ורוסיה להביא את איראן לחתום על הסכם חדש בינה לבין המעצמות. במאמר זה נסקור את ראיית סין ורוסיה את יחסיהן עם איראן ואת האינטרסים שלהן במשא ומתן, וננסה להעריך האם מהן תצמח הישועה, קרי תגובש הסכמה לגבי עתידה של תוכנית הגרעין האיראנית.

שותפתה המרכזית של ישראל במפרץ רואה באיראן את האיום המרכזי לביטחונה הלאומי. האתגר שמציבה איראן לאיחוד האמירויות כולל איום בפגיעה קינטית ישירה או באמצעות שלוחים ביעדים אסטרטגיים, בהפעלה פוטנציאלית של חתרנות וטרור ואף שליטה בפועל בטריטוריה אמירתית. בתגובה פיתחה איחוד האמירויות מענים הגנתיים מגוונים ובמקביל היא חותרת לשמור על יחסים כלכליים ודיפלומטיים תקינים ככל האפשר עם איראן. מאמצי ההתקרבות בעת הנוכחית של איחוד האמירויות לאיראן נועדו בין השאר "לאזן" את דימוייה כמסייעת מודיעינית ומבצעית לישראל. על ישראל לקחת בחשבון שינוי אפשרי...