במערכת היחסים בין סוריה לטורקיה נרשמו בשנה האחרונה טלטלות. אך לפני חודשים ספורים איים נשיא טורקיה לפתוח במבצע צבאי נוסף בסוריה, במטרה להשלים את יצירתה של רצועת ביטחון בעומק של כ-30 קילומטרים וליישב בה מיליון פליטים סורים הנמצאים בשטח טורקיה. ואולם, בסוף דצמבר רבו הדיווחים על כי טורקיה וסוריה החלו במגעים במטרה להגיע להסדרה רשמית ביניהן, שלפיה אנקרה תכיר במשטר אסד ותחדש עימו את היחסים הדיפלומטיים, הביטחוניים והכלכליים. בתמורה, המשטר יפעל לסכל את האוטונומיה בדומיננטיות הכורדית בצפון המדינה ויסרב להכיר בה כחלק מכל הסכם שלום עתידי. במאמר...
החלטת אזרבייג'ן ב-26 בנובמבר לפתוח שגרירות בישראל מתקנת חוסר סימטריה שהתקיימה ביחסים בין המדינות – בעוד לישראל הייתה שגרירות בבאקו כבר מאז 1993, לא הייתה לבאקו שגרירות בישראל. זאת על אף מערכת היחסים הקרובה בין המדינות. את פתיחת השגרירות ניתן להבין על רקע תוצאות מלחמת נגורנו-קרבאך השנייה, שהתחוללה ב-2020, הסכמי אברהם וכן המתיחות הגוברת בין איראן ואזרבייג'ן. היחסים בין ישראל ואזרבייג'ן עמדו במבחנים רבים, כולל התדרדרות היחסים בין ישראל וטורקיה, שהינה בעלת ברית מרכזית של אזרבייג'ן. למרות זאת ועל אף האופי החילוני של אזרבייג'ן, אין...
הגברת התקיפות באחרונה מצד טורקיה וארגוני המורדים הסורים שבחסותה על יעדים כורדיים בצפון סוריה, מעלה שאלה האם בכוונת נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, לממש את איומיו מחודש מאי ולפתוח במבצע קרקעי נרחב נוסף נגד הכורדים. מנגד, נשמעו בטורקיה הצהרות פייסניות כלפי המשטר הסורי, ומזה זמן עולה בשיח האפשרות לנרמול היחסים בין שתי המדינות לאחר יותר מעשור של עוינות ותחרות. לכאורה מדובר בשני תהליכים סותרים בין היתר כיוון שהמשטר הסורי מתנגד כבר היום לשליטה הטורקית בשטחי המדינה ואינו רוצה לראותה מתרחבת. ברם, ייתכן שמדובר במהלך טורקי מחושב, שמטרתו לסמן...
החלטת טורקיה וישראל לנרמל את היחסים ביניהן נובעת ממספר תהליכים אשר הביאו את הצד הטורקי לדחוף לנורמליזציה ואת הצד הישראלי להיענות בחיוב. פרט למניעים כבדי המשקל של שני הצדדים להמשיך במגמה זו, ניתן גם לזהות סוגיות העשויות להיות לרועץ בהמשך. ביניהן, ההתפתחויות בין ישראל לפלסטינים, יחסי טורקיה-ארצות הברית, ההשתלבות האפשרית של טורקיה בתהליכים הקשורים ל'הסכמי אברהם', ואופי התוכניות הישראליות העתידיות לגבי ייצוא גז. עם זאת, ההתמודדות עם אתגרים הקשורים לסוגיות אלו תהיה קלה יותר כשיש ייצוג דיפלומטי בכיר בשתי המדינות.
הפגישה שנערכה בסוצ'י ב- 5 באוגוסט בין נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין לנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, זמן לא רב לאחר שנפגשו בטהראן במסגרת פורום אסטנה, מסמלת העמקה של שיתוף הפעולה בין מוסקבה לאנקרה. מוסקבה זקוקה לאנקרה, בין היתר לצורך צמצום ההשלכות הכלכליות השליליות של המלחמה באוקראינה וכן מעוניינת בהמשך ההחלשה מבפנים של נאט"ו. אנקרה מצידה זקוקה למוסקבה עקב ההשפעה הרוסית בזירות מרכזיות עבורה – סוריה, הקווקז ולוב, וכן עקב תלותה ברוסיה בנושאי אנרגיה. מדינות המערב מעניקות לאנקרה מרחב גמישות מסוים במגעיה עם מוסקבה, בין היתר כמתווכת...
ביקור נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ונשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בטהראן – לראשונה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה בפברואר 2022 – סיפק למנהיגי שלוש המדינות הזדמנות להפגין את השותפות ביניהן מול המערב ולדון באתגרים הניצבים בפניהן בזירות הפנימית, האזורית והבינלאומית. איראן ראתה במפגש פוטנציאל להדק את יחסיה האסטרטגיים עם הקרמלין, בין היתר כמענה לרעיונות לכינון מערך הגנה אזורי בהובלת וושינגטון. רוסיה ראתה בו הזדמנות לשדר לעולם ולדעת הקהל הפנימית שהיא אינה מבודדת וכי קיימת נכונות בזירה הבינלאומית לכינונו של סדר עולמי רב-קוטבי שאינו בהובלה...
הכרזתו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ב-23 במאי כי ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס, "לא קיים יותר עבורו", מציינת שפל חדש במערכת היחסים הטעונה בין טורקיה ליוון. דבריו עומדים בניגוד חד לא רק לניסיונה הקודם של אנקרה להרגיע את המתח בין שתי המדינות, אלא גם ל"דיפלומטיית החיוכים" של טורקיה כלפי מספר מדינות באזור. הסבר אפשרי לניגוד זה, מעבר לשיקולים כלכליים ופנימיים, הוא המשולש טורקיה-יוון-ארצות הברית והתחושה באנקרה שההתקרבות בין ארצות הברית ליוון היא על חשבון טורקיה. המתיחות הגוברת בין טורקיה ליוון תקשה על ישראל לאזן...
בשנה האחרונה חלו התפתחויות משמעותיות בקשרים שבין טורקיה למדינות ערביות מרכזיות לאחר שאלו היו מתוחים לאורך כעשור. הבולטות שבהן הן הפשרת היחסים עם איחוד האמירויות וערב הסעודית. בעוד שסיבוב הפרסה הטורקי מול אבו דאבי וריאד נבע בעיקר משיקולים כלכליים, יש לו גם משמעויות גאו-אסטרטגיות. ההפשרה ביחסים בין אנקרה, אבו דאבי וריאד תורמת לסיכוי שההתקרבות מהעת האחרונה בין ישראל לבין טורקיה תחזיק מעמד, מכיוון שהיא מביאה לעמדה מתונה יותר של אנקרה בסוגיות אזוריות, החשובות לישראל.
במסגרת מאמצי התיווך בין רוסיה לאוקראינה בולטת נכונות הצדדים להעניק לטורקיה תפקיד משמעותי בשיחות שתכליתן להביא לסיום המלחמה. תפקיד התיווך היווה עד כה עבור טורקיה פתרון לא רק ביחס לחלק מהדילמות שהמלחמה מציבה בפניה, אלא גם פתח לשיפור היחסים בינה לבין נאט"ו. ככל שתסלים המתיחות, הדילמה הטורקית תחריף מכיוון שיגבר הלחץ על אנקרה לאמץ קו עקבי למען צד אחד. המלחמה באוקראינה מתחוללת במקביל להפשרה ביחסים בין ישראל לטורקיה, ולמרות שגם ישראל ניסתה לתווך סיום לקרבות, לא נראה שניסיונות התיווך המקבילים מהווים זירת תחרות.
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
מעצר זוג התיירים הישראלים בטורקיה ושחרורם אחרי תשעה ימים הפך פרדוקסלית להזדמנות חדשה ביחסים בין ירושלים לאנקרה. כדי לפתור את התקרית ובעקבותיה, מנהיגים ישראליים וטורקיים שוחחו באופן חסר תקדים בשנים האחרונות. לאורך השנה החולפת, טורקיה ניסתה להיחלץ מבידודה האזורי וישראל היא אחת המדינות שסומנו על ידי אנקרה כיעד למאמצי החיזור. אך למרות יחסי הסחר הפורחים בין שתי המדינות, רבים המכשולים בדרך לשיפור משמעותי בקשרים בין טורקיה לישראל. ממשלת טורקיה רגישה מאוד לסוגיה הפלסטינית, כפי שהמחישה התנהלות ארדואן בזמן "שומר החומות", וישראל מצידה...
