כל הפרסומים בנושא המרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר

מאמר זה סוקר ומנתח את המגמות בסחר בין ישראל וסין בשנת 2024, כשברקע מלחמת חרבות ברזל ומלחמת הסחר. שלוש התפתחויות בולטות בסחר לעומת שנת 2023: המגמה הראשונה היא עלייה של כ-20 אחוזים בייבוא מסין מ-2023 לאחר ירידה של 18 אחוזים מ-2022. ישראל ממשיכה לייבא יותר סחורות מסין מאשר מכל מדינה אחרת, ובשנת 2024 כשמינית (15 אחוזים) מכלל הסחורות המיובאות יובאו מסין; המגמה השנייה היא המשך הירידה בייצוא לסין: בשנת 2024 הייצוא לסין היה הנמוך ביותר מאז שנת 2014, והגדיל את הגרעון המסחרי מולה, שלראשונה עלה על 10 מיליארד דולר; המגמה השלישית היא עלייה...

סין מפעילה מאמצי השפעה על הציבור בישראל באמצעות שידורי הרדיו הבינלאומי של סין (CRI), פעילות השגרירות, הכוללת משלחות כתבים ופרסום מאמרים וראיונות בתקשורת, ושיתופי פעולה עם כלי תקשורת ישראליים. בעוד שסין פועלת לקדם נרטיבים המיטיבים איתה ברחבי העולם, חשוב שהציבור יידע להבחין בין מאמצי השפעה לגיטימיים למאמצים סמויים, שמקורם אינו ידוע, המיועדים לעיצוב התודעה הציבורית. לכן, על התקשורת הישראלית לבחון את מקורות המידע המגיעים מסין תוך שקיפות ובזהירות, תוך שמירה על איזון בין פתיחות להבנה מעמיקה של הגורמים הפועלים במרחב התקשורתי, ובה בעת להדק...

ביטחון המזון הוא אחד הנושאים החשובים ביותר על סדר יומה האסטרטגי של ממשלת סין, והנשיא שי ג'ין-פינג הציב כמטרה הסתמכות על ייצור מזון מקומי תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ונקייה. אולם, בין המציאות לבין היעד המוצהר מפרידה שורת אתגרים, ביניהם צמצום שטחים חקלאים, שיבושים בשרשראות האספקה, בעיות כוח אדם וטכנולוגיות מיושנות. אתגרים אלו מספקים הזדמנות לישראל להעמיק את שיתופי הפעולה עם סין בתחום החקלאות, משאבי המים והקיימות הסביבתית. לאור השפל באמון שבין המדינות, על ישראל, כמעצמה בתחום החקלאות והמים, להעמיק את שיתופי הפעולה עם סין בתחום שנחשב...

הקוטב הצפוני הוא שדה קרב בעל חשיבות מפתח בתחרות בין המעצמות, כשסין מאתגרת את הדומיננטיות של ארצות הברית ורוסיה. בטענה למעמד של "מדינה הקרובה לאזור הארקטי", סין מעוניינת להשיג גישה למשאבים ולנתיב הים הצפוני (Northern Sea Route) באמצעות 'דרך המשי הארקטית' שלה. עם זאת, ההשקעות של סין בתשתיות ארקטיות נתקלות בהתנגדות, במיוחד מצד מדינות המערב, ומעורבותו של צבא סין במחקר המדעי מעוררת חששות ביטחוניים. על רקע היחלשותה של המועצה הארקטית, סין שואפת לעצב מחדש את הריבונות באזור הארקטי וכך בין היתר לבסס את השפעתה בסדר עולמי רב-קוטבי...

תחרות המעצמות לעליונות בבינה המלאכותית שועטת קדימה והמהלומה האחרונה של סין – השקת מודל הבינה המלאכותית DeepSeek – הביאה לטלטלה עזה ברחבי העולם. תעשיית הטכנולוגיה, בורסות המניות, אקדמיה וממשלות בוחנות האם פריצת הדרך ההנדסית הסינית תגרום גם לשינוי המאזן הגיאו-פוליטי. בצל קשיי תכנית הבינה הלאומית הישראלית, נבחנת במאמר זה יעילות המודל הסיני החדש ועלותו האמיתית מול זו שהתפרסמה. מסקנת המחברים היא כי אסור להסתנוור מהפיתוחים הסיניים ולהתפתות לקיצורי דרך טכנולוגיים על חשבון הקמת תשתית טכנולוגיה לאומית וביצור ריבונותה...

במאי 2024 הושבע הנשיא החדש של טאיוואן, לאי צ'ינג-דה. מאז, המשיכה המתיחות סביב טאיוואן להתעצם: עוד הצהרות מקצינות של כל הצדדים, עוד מכירות נשק מארצות הברית לטאיוואן ומהלכי חקיקה בקונגרס המכוונים נגד סין, וכמובן – עוד איומים צבאיים מצד סין. בתחילת דצמבר המתיחות עלתה שלב, כאשר באופן חריג, סין ביצעה פעילות צבאית ימית ואווירית משמעותית סביב טאיוואן, וזאת ללא כל הודעות על אודות תרגיל רשמי כלשהו מצד הצבא או הממשל הסיני, בעוד הידיעות שיצאו מטאיוואן בישרו כי מתקיימים תמרונים צבאיים חריגים בהיקפם מהצד הסיני, שלא נראו כמותם קרוב לשלושים שנה....

מינויו של ד"ר שיאו ג'ון-ג'נג לשגריר סין בישראל משקף את ניסיונה של בייג'ינג לשקם את היחסים המתוחים עם ישראל בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. בתקופת קודמו נרשמו שיאים בסחר הבילטרלי, אך אמון הישראלים בסין נפגע קשות בשל תגובתה למלחמה. בניגוד לקודמו, הרקע הדיפלומטי העשיר של שיאו במזרח התיכון והפעלתנות שהפגין מאז נכנס לתפקיד בתחילת דצמבר מעידים כפי הנראה על אודות הזדמנויות לשיתוף פעולה כלכלי ודיפלומטי. קשה לא להסכים עם קריאתו של השגריר החדש בדבר הצורך בשמירה על ראייה אסטרטגית, שלפיה קשרים תקינים בין ישראל לסין משרתים את האינטרסים של שני...

הצלחת הכוחות המורדים בסוריה להביא להפלת משטרו של אסד הייתה רקע לטענות כי סין ספגה בכך מכה נוספת למדיניותה במזרח התיכון. הצלחותיה הצבאיות של ישראל במלחמתה בגורמי "ציר ההתנגדות" – חמאס, חיזבאללה – וגם בעימות עם איראן באוקטובר, הוצגו כבעיה למדיניותה של סין באזור, וזאת, לשיטת חלק מהפרשנים, משום שציר זה היווה עבור סין עוגן להגברת השפעתה המדינית-פוליטית בו. אולם, פרשנות זו שוגה הן בהבנת האסטרטגיה הסינית במזרח התיכון והן בהבנת חשיבות "הציר" לסין, גם בעבר וגם כעת. הנקודה הרגישה המשמעותית מבחינת סין היא סוגיית...

תערוכת האוויר ג'ו-חאי 2024, האירוע הבינלאומי המרכזי בתעופה ובחלל, הפכה השנה לזירה בולטת להצגת יכולותיה הצבאיות והטכנולוגיות של סין. התערוכה, שהתקיימה בנובמבר בדרום סין, שברה שיאי השתתפות עם למעלה מ-1,000 חברות מ-49 מדינות, והדגישה את שאיפותיה הגלובליות של סין. לצד מערכות נשק מתקדמות כמו מערכות אנרגיה מכוונת, רובוטים אוטונומיים ומטוסי קרב חמקניים, ניכרה התקדמות משמעותית גם בתחום התעופה האזרחית והחלל, עם דגמים כמו מטוס הנוסעים C919 ותוכניות חקר חלל שאפתניות. אירוע זה הדגיש את מאמצי המודרניזציה המואצת של הצבא הסיני, לצד קידום אסטרטגיית...

ב-20 בינואר 2025 יושבע הנשיא הנבחר דונלד טרמאפ, על רקע תחרות בין-מעצמתית המעצבת את מדיניות החוץ האמריקאית. הנשיא פרסם את שמות מועמדיו לחברי הקבינט שלו, ביניהם אלה שנקטו בעבר עמדות ניציות כלפי סין, ולצידם בעלי אינטרסים מסחריים משמעותיים בה. דומה שטראמפ עצמו חלוק בין הרצון ״לגרום לסין לשלם״, שהרי הוא סבור שיחסי הסחר בין המעצמות אינם הוגנים, לבין הערצתו הגלויה לנשיא סין, שי ג׳ין-פינג. כמו בממשלים קודמים, טאיוואן וסוגיות כלכליות ומסחריות צפויות להיות מרכזיות ביחסים הבין-מעצמתיים, אך בניגוד לממשלים הקודמים – הפעם אינטרסים ודעות...

פסגת מנהיגיהן של מדינות BRICS, שהתקיימה באוקטובר 2024 בקאזאן שברוסיה ובה השתתפו לראשונה חברות החדשות בארגון – איחוד האמירויות, מצרים, איראן ואתיופיה – הדגישה את האסטרטגיה שאפיינה את עידן המלחמה הקרה – אי-הזדהות עם מעצמה עולמית. זאת, למרות שאיפתן של רוסיה וסין להפוך את BRICS לאלטרנטיבה לסדר העולמי המובל על ידי המערב. וכך, הארגון מתגבש כמנגנון לשיתוף פעולה, אך לא לתיאום וקידום מדיניות אחידה של חברותיו. רצונן של מדינות מתפתחות רבות להיות חלק מה-BRICS מעיד על תפיסתן את השינויים המבניים במערכת הבינלאומית, שהפכה בהדרגה...

בייג'ינג נוקטת בשנה האחרונה קו אנטי-ישראלי ברור, אולם הצהרות רשמיות של סין כללו בחודשים האחרונים מסרים שנתפסו כחיוביים כלפי ישראל, דוגמת קריאה לקחת בחשבון את האינטרסים הביטחוניים של ישראל לצד אי-גינוי ישיר לתחילת התמרון היבשתי בלבנון, לחיסול נסראללה ואפילו לתקיפתה הישירה על איראן. ועדיין, השינוי ברטוריקה הסינית הוא מינימלי ואינו מעיד בהכרח על שינוי במדיניות בייג'ינג כלפי ישראל.