במהלך השנתיים האחרונות נחשפו בפומבי כ-13 ניסיונות פיגוע מצד משמרות המהפכה (משה"מ) של איראן נגד יעדים ישראליים ויהודיים שסוכלו בארבע יבשות. בנוסף סוכלו ניסיונות פיגוע בבכירים לשעבר בממשל האמריקני ונגד יעדי אופוזיציה איראניים בניו יורק ובלונדון. אירועים אלה מצביעים על פעלתנות ממוקדת של איראן בהפעלת טרור בזירה הבינלאומית ללא רתיעה מתוצאותיה של פעילות זו. בולט באירועים אלה השימוש במתנקשים ובחוליות המורכבות מאזרחים זרים בסיוע מקומי בניסיון לאפשר לאיראן מרחב הכחשה. תעוזת היתר של גורמי משה"מ, הפועלים באישור המנהיג העליון, היא...
אחרי שנה של טלטלה פוליטית, שהובילה לעימות פנימי בין השיעים בעיראק, הצלחת המחנה השיעי הפרו-איראני להרכיב ממשלה בלי יריבו המרכזי של מחנה זה, מוקתדא סדר, מעוררת קורת רוח בקרב מפלגות והמיליציות הפרו-איראניות בעיראק, כמו גם במשטר האיראני. אולם, כשם שהדרך להרכבת הממשלה הייתה רצופת מהמורות ובעיות פוליטיות וכלכליות שטרם נפתרו, כך גם המציאות שעמה תצטרך להתמודד הממשלה החדשה מאתגרת וטומנת בחובה פוטנציאל להסלמה מחודשת בעימות הפנים-עיראקי.
איום הכטב"מים בולט בכותרות בתקופה האחרונה, בעקבות שיגורם ביולי 2022 לעבר אסדת הגז הישראלית בשדה 'כריש' על ידי חיזבאללה; פרסום על אודות פרויקט פיתוח כטב"מים של חמאס; תקיפת בסיס א-תנף האמריקאי בסוריה באמצעות כטב"מים; ואף דיווחים על רכישה רוסית של כטב"מים איראנים. ארסנל כזה בידי גורמים עוינים מסתמן כאיום גובר על ישראל. על בסיס ההנחה שכטב"מים, בעיקר התקפיים, יהיו רובד נוסף לירי תלול מסלול על ישראל, נדרשת חשיבה מחודשת על דרכי ההתמודדות עם האיום במישורי הדוקטרינה, הפיתוח וההפעלה. כך, יידרשו מענים טכנולוגיים...
מזה שבועות מפעילה טהראן לחץ מלווה באיומים כלפי מדינות המפרץ לבל יקדמו שיתוף פעולה בתחום ההגנה האווירית עם ישראל. ביקור הנשיא ביידן באזור והעיסוק הפומבי הנרחב בסוגייה מנוגד בתכלית למאמץ האיראני לשפר את היחסים עם מדינות המפרץ, שאף הן מעדיפות להפיג את המתיחות מול טהראן – הגם שמבחינתן מדיניותה, המקודמת בעיקר באמצעות שלוחים, מאיימת על אינטרסים שלהן. מבחינת ישראל, עדיף להמשיך ולקיים את הקשרים הביטחוניים הרגישים עם מדינות המפרץ מתחת לרדאר וכך למנוע מהן מבוכה וצורך להכחיש שיתוף פעולה עימה, שבכל מקרה קשיים רבים, פוליטיים וטכנולוגיים,...
שותפתה המרכזית של ישראל במפרץ רואה באיראן את האיום המרכזי לביטחונה הלאומי. האתגר שמציבה איראן לאיחוד האמירויות כולל איום בפגיעה קינטית ישירה או באמצעות שלוחים ביעדים אסטרטגיים, בהפעלה פוטנציאלית של חתרנות וטרור ואף שליטה בפועל בטריטוריה אמירתית. בתגובה פיתחה איחוד האמירויות מענים הגנתיים מגוונים ובמקביל היא חותרת לשמור על יחסים כלכליים ודיפלומטיים תקינים ככל האפשר עם איראן. מאמצי ההתקרבות בעת הנוכחית של איחוד האמירויות לאיראן נועדו בין השאר "לאזן" את דימוייה כמסייעת מודיעינית ומבצעית לישראל. על ישראל לקחת בחשבון שינוי אפשרי...
היחסים בין איראן לארצות־הברית הגיעו לנקודת שפל בסוף ימיו של ממשל טראמפ בעקבות סדרה של אירועים: הסנקציות האמריקניות הנוקשות על איראן, חיסולו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, מכירות נשק בסך מיליארד דולר למדינות המפרץ והסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות ובחריין שנחתמו באחרונה בעידודה של וושינגטון.
שנת 2021 החלה עם חילופי הממשל בארצות־הברית, ובהמשך צפויה גם כניסתו לתפקיד של נשיא חדש באיראן. האמריקנים כבר הודיעו כי האפשרות של חזרה להסכם הגרעין – ה־JCPOA – נמצאת מבחינתם על השולחן, אך הם חותרים לא להסכם...
דרום סוריה מהווה עבור איראן "חצר אחורית" ופלטפורמה לתקיפת ישראל, למשל כאופציית תגובה לחיסול ראש פרויקט הגרעין האיראני פחריזאדה, ולכן היא נחושה לקדם את התבססות שלוחיה ולהגביר את השפעתה האזרחית והצבאית במרחב. המציאות הכאוטית באזור זה נובעת מהיעדר שליטה אפקטיבית של משטר אסד ומאינטרסים מתחרים של שחקנים רבים הפועלים שם – כוחות המשטר, מיליציות מקומיות בתמיכה איראנית, חזבאללה, כוחות רוסיים ואוכלוסייה מקומית סונית ודרוזית, הכוללת את שרידי האופוזיציה למשטר אסד. מורכבות זו דורשת מישראל להתערב בנעשה בדרום סוריה, טרם איראן תשיג...
מהלכים ראשוניים שנקט ראש ממשלתה החדש של עיראק, מצטפא אל כאזמי, מעידים על כוונתו לרסן את הגורמים לחולשתה ולחוסר יציבותה של המדינה, ובכללם המיליציות הנתמכות על ידי איראן. צעדים אלה מצטרפים להתפתחויות נוספות המאתגרות את המעורבות של איראן ושלוחיה בעיראק – החל בהפגנות שמסרבות לגווע ואף החריפו בעקבות דיכוין האלים, עבור בהתנקשות בסולימאני, ועד חוסר היכולת של איראן לשכנע את המחנות הפוליטיים בפרלמנט העיראקי לתמוך במועמד פרו-איראני לראשות הממשלה. סוגיית המעורבות האיראנית אמורה לעמוד גם במוקד סדר היום בדיאלוג האסטרטגי שמתנהל בימים אלה בין...
השבוע נחתם הסכם להרחבת שיתוף הפעולה הצבאי-ביטחוני והטכנולוגי בין איראן לסוריה. הנשיא בשאר אל-אסד פגש את רמטכ"ל צבא איראן, מחמד חסין באקרי, שהגיע לדמשק למעמד החתימה, פרס את חסותו על ההסכם והכריז כי הוא משקף את הרמה הגבוהה של הקשרים האסטרטגיים והרב-ממדים בין המדינות. ההסכם גובש לאחר מספר שנים של תיאום ושיתוף פעולה בין סוריה לאיראן במלחמה נגד המורדים והאופוזיציה בסוריה, כמו גם בניסיונות ליירט תקיפות אוויריות ישראליות נגד גורמי הציר השיעי שבהובלת איראן בסוריה. במסיבת עיתונאים משותפת הצהיר שר ההגנה הסורי כי שיתוף הפעולה בין המדינות...
איראן אינה צפויה לוותר על התבססותה בסוריה, למרות קשייה הכלכליים וסכנת המחאה העממית הנרחבת, הקשורים במגפת הקורונה. אולם אפשרי שהיא תיאלץ לצמצם את פעילות ההתבססות שלה בסוריה, לפחות זמנית, בעיקר מסיבות כלכליות. על רקע זה עולה השאלה: האם טהראן עלולה לנסות לנצל את עיסוקה של ישראל במשבר הקורונה כדי לחולל עימות נרחב עמה – בעיקר באמצעות תגובה חריפה על תקיפות אוויריות ישראליות נגד יעדים איראניים ושיעיים בסוריה או בעיראק? להלכה, המשטר האיראני יכול לצפות שתגובה כזו תוכל לצמצם את תשומת הלב של הציבור האיראני למצוקה במשבר הקורונה, להבהיר לישראל...
