לרוסיה נודע מקום חשוב בכלל השיקולים המדיניים והכלכליים של מדינות ערב, חרף כשלי הצבא הרוסי במלחמה באוקראינה והעיצומים שהוטלו עליה. בעבור מדינות המפרץ, רוסיה היא שותפה חיונית בעיקר בוויסות מחירי האנרגיה, היא בעלת השפעה על איראן ואף מספקת להן מנוף לחץ על ארצות הברית. מוסקבה מצדה מנצלת את הצורך הערבי בקרבתה כדי להגביר את נוכחותה והשפעתה במזרח התיכון, ולצמצם ככל האפשר את מחיר העיצומים והבידוד שנכפה עליה על ידי המערב.
בחודש מארס הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ובכירה בממשלתו, בגין חשד לביצוע פשעי מלחמה של גירוש בלתי חוקי והעברה אסורה של ילדים מאוקראינה לשטחי רוסיה. מדובר בצווי המעצר הראשונים שהוצאו בבית הדין במסגרת חקירת העימות בין המדינות, וצפוי כי בעתיד ייפתחו הליכים בגין ביצוע פשעים נוספים. מדובר במהלך דרמטי, העשוי להשפיע על עתידו של בית הדין באופן ניכר. בנוסף, להליך פוטנציאל השפעה רחב הכולל את העמקת הבידוד של פוטין והגבלת תנועתו, הגברת התמיכה העולמית באוקראינה וכן משמעות למגעים עתידיים להפסקת אש בין...
שנה של מלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שבמסגרתה נעשה שימוש נרחב בכטב"מים (כלי טייס בלתי מאוישים) וביניהם מל"טים (מטוסים ללא טיס) רבים מתוצרת איראן, היא הזדמנות ייחודית לישראל ללמוד ולשפר את היערכותה אל-מול הטכנולוגיות שבידי אויביה, לא על ידי תחזיות או משחקי מלחמה אלא מתוך התבוננות בהדגמה ממשית ומטרידה. השימוש של גורמים לא-מערביים במל"טים, כחלופת חיל אוויר, כמו גם הנזק הנרחב והפגיעה הקטלנית באזרחים שנגרמו באוקראינה, מלמדים רבות על אופיו החדש של האיום האווירי העולמי. מכאן, שישראל נדרשת להתמודד עם אתגרים חדשים בתחום הגילוי,...
אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – "הליכה בין הטיפות": הישענות על ארה"ב לצד מאמץ לקידום היחסים עם שאר המעצמות | המצב הנוכחי – תחרות מעצמות (ארה"ב-סין) ומאבק על הסדר עולמי; טכנולוגיה בליבת התחרות; פוטנציאל הסלמה (אוקראינה, טאיוואן); קושי בהשגת הסכמות ופעולה משותפת (אקלים, משברים גלובליים); המזה"ת נדחק בתיעדוף | הפער באסטרטגיה הישראלית – מרחב תמרון מצטמצם בתווך שבין המעצמות, לצד פוטנציאל גדל בתוך המחנה המערבי; פער גדל בסדר היום ובתפיסות העולם בין ישראל למערב; שחיקה בהשפעה האמריקאית באזור; תמורות פנים-אמריקאיות עם...
ברחבי העולם עוקבים מקרוב אחר המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. ערפל הקרב המאפיין את מלחמות העבר בולט בהיעדרו במלחמה הזו הודות למידע גלוי רב, שזורם מהשטח בזמן אמת בכל רחבי הרשת. המלחמה אמנם רחוקה מסיום, אך כבר בשלב זה ניתן לראות כיצד השימוש במידע גלוי (OSINT), המבוסס על יכולות מסחריות, קהילות שיתוף ידע ברשתות החברתיות וכלי בינה מלאכותית שפותחו במגזר הפרטי, שיפרו את יכולות איסוף המודיעין של הצבא האוקראיני וקיזזו את היתרון היחסי של הצבא הרוסי. בחודש שעבר, גנרל סר ג'יימס הוקנהול, מפקד הפיקוד האסטרטגי הבריטי, האמון על ארגוני המודיעין הצבאיים,...
רוסיה ואיראן מתמודדות עם בידוד כלכלי ומדיני, הדוחק בהן להגביר את שיתוף הפעולה ביניהן. מערכת היחסים המתהדקת בין שתי המדינות, שיש לה היבטים צבאיים וכלכליים ואשר באה לידי ביטוי בשיתוף פעולה בזירת סוריה, עלתה מדרגה בחודשים האחרונים עם החלטת איראן להתייצב לצידה של רוסיה במלחמה באוקראינה. שימוש שעשתה רוסיה בכטב"מים איראניים, שמאות רבות מהם נמכרו לה על ידי איראן כביטוי לשיתוף פעולה ראשון מסוגו, כבר גרם נזק רב לתשתיות באוקראינה. על ישראל לקחת בחשבון את התמורות שרוסיה עשויה להעניק לאיראן במישור הצבאי הקונבנציונלי (מטוסים והגנה אווירית),...
הלוחמה באוקראינה מהווה גם הזדמנות ללמידה צבאית עבור מדינות רבות ובתוכן ישראל. בין היתר, המתקפה הרוסית שבוצעה באוקטובר 2022 באמצעות כטב"מים מסוג שהאד-136 מתוצרת איראן אמורה להוות שיעור חשוב עבור צה"ל ומקבלי ההחלטות בישראל. כטב"מים, ובתוכם גם כטב"מים תוקפים לסוגיהם, הפכו בעשור האחרון מאמצעים אקסקלוסיביים בידיהן של מדינות בודדות, לאמצעים נפוצים מאוד גם בידיהן של מדינות כושלות וסוררות ושל ארגונים לא מדינתיים. בראי איומים עתידיים על ישראל, איום הכטב"מים מחייב עיבוי הגנת העורף, אספקת אמצעי הגנה והתאמת התפיסות...
החלטת הנשיא פוטין לספח ארבעה מחוזות מאוקראינה והגדרתו את מאבקו באליטות המערביות כמאבק קיומי, תוך איום כי הוא נחוש להגן על השטחים שסופחו ואיומים מרומזים על אפשרות לשימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי, מגבירים משמעותית את הסיכון בהסלמה ומציבים את הממשל האמריקאי ובעלות בריתו בפרשת דרכים. נראה כי התנהלותה של רוסיה תחייבם לגבש אסטרטגיית המשך כאשר אתגר התמיכה באוקראינה בלי להיגרר למלחמה מול רוסיה הולך ומחריף. לפי שעה, למעט האיום בתגובה קשה ו"החלטית", ארצות הברית ונאט"ו מותירות בערפל את תגובתן לשימוש רוסי בנשק לא קונבנציונאלי....
ערב המלחמה באוקראינה, צפתה קרן המטבע כי כלכלת רוסיה תצמח ב-10.3% ב-2020-23. לאחר פרוץ הלחימה והטלת הסנקציות על רוסיה צפתה הקרן כי כלכלת רוסיה תתכווץ בשנים אלו ב-6.3%, ולאחרונה מיתנה את התחזית להתכווצות של 5% "בלבד".
מטרת התנהלותו של המערב במערכה באוקראינה נותרה למנוע ניצחון של רוסיה ולהבטיח כי אוקראינה לא תפסיד. לשם כך מוביל הממשל האמריקאי מאמץ בינלאומי לשדרוג משמעותי באיכות ובקצב ההעברות של נשק כבד לאוקראינה. עם זאת, במערב ברור כי למרות כישלונה של רוסיה להשיג את יעדיה המקוריים במערכה, הנשיא פוטין אינו מתכוון להרפות. על רקע זה, סביר כי הממשל האמריקאי ומדינות אירופה לוקחים בחשבון אפשרות להסלמה ניכרת בשטח בתקופה הקרובה. בשלב זה, סביר שהמערב לא יסטה מהחלטתו להימנע מעימות צבאי ישיר עם רוסיה ולא ישלחו כוחות למערכה, אך כבר הוכח שמהלכים שנראו לא...
מלחמת רוסיה–אוקראינה, המתנהלת זה כחודשיים, עודנה בעיצומה. עד לפני כשבועיים התקיים משא ומתן בין שתי המדינות, שהגיעו ביניהן להסכמות מסוימות. עם זאת, רוסיה הכריזה על השלב השני לפלישה, שהחל ב-19 באפריל, ונראה כי המשא ומתן לא יחודש בשבועות הקרובים. נשאלת אפוא השאלה, כיצד תימשך המערכה ומה עשוי להשפיע על סיומה ותוצאותיה. בשלב זה ניתן להעריך, כי סיומה של המלחמה ייקבע בשבועות הקרובים בהתאם להצלחות או לחילופין הכישלונות הצבאיים של רוסיה באוקראינה.
מאז פלישת רוסיה לאוקראינה החל תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי, קארים חאן, לקדם את חקירת פעולות הצבא הרוסי במסגרת שני ההליכים שמתקיימים בבית הדין בעניין רוסיה: העימות עם גיאורגיה (2008) והעימות עם אוקראינה (מאז 2014). הליכים אלו עשויים להצביע על המדיניות שחאן מבקש לקדם – הצבת בית הדין כגורם מרכזי ומשפיע בעימותים בזמן אמת; הרחבת עיסוק בית הדין מעבר למדינות עולם שלישי ויבשת אפריקה; התמקדות בפשעים שבוצעו בשנים האחרונות ומיצוב בית הדין כמגן על הסדר העולמי. בד בבד, חקירת רוסיה עשויה להוות נקודת מפנה מבחינת דעת הקהל העולמית כלפי בית...
