מאז 7 באוקטובר ותחילת מלחמת ״חרבות ברזל״ ועל רקע תסיסה ציבורית גוברת וגל הפגנות מחאה המתוייגות "פרו פלסטיניות", נרשמת עליה תלולה בתקריות אנטישמיות ואנטי-ישראליות במדינות המערב. היקף ההפגנות ועוצמתן רבים הרבה יותר מבעבר, בעוד זהות המארגנים של רובן אינה מפתיעה. כמו בשני העשורים האחרונים, מדובר בפעילים בארגוני חברה אזרחית. רבים מהם בעלי אג'נדה אנטי-מערבית מובהקת במסווה של קידום זכויות מיעוטים, המשתייכים ל״ברית האדומה-ירוקה״ שמובילה גם את מסע הדה-לגיטימציה לישראל ואת קמפיין החרמות נגדה (BDS) – ארגוני שמאל רדיקלי, ובכללם גופים...
מטרתו של המחקר[1], שתובנותיו עד כה מפורטות במסמך זה, היא להצביע על האתגרים המרכזיים הניצבים בפני המשך אספקת המזון לישראל בשעת החירום הנוכחית, להצביע על תרחישי התפתחות שונים של המלחמה ועל הנדרש כדי להבטיח את היכולת להמשיך ולייצר מזון בישראל גם בסופה ולאחריה.
המלצות עיקריות: דרושה מעורבות מיידית של המדינה באבטחת אספקת המזון, ובמסגרת זו: איסוף נתונים והקצאת משאבי מערכת לבניית תמונת מצב עדכנית. כן נדרש מענה (תמריצים, הקלות רגולטוריות, רכישות יזומות) לאתגרים לאורך שרשרת האספקה: מחסור בכוח אדם עקב גיוס מילואים, פינוי יישובים, מניעת כניסת...
בעוד תשומת לב רבה מוקדשת בישראל במהלך המערכה נגד חמאס למאמצי ההסברה בקרב מדינות אירופה וצפון אמריקה, כמו גם לעמדותיהן של המדינות השונות, נדמה כי מרחב עצום וחשוב, הכולל את הודו ויפן (גם את סין, אך עמדתה כלפי ישראל ומלחמתה בחמאס מוכרת), נותר שולי בהתייחסות הישראלית. הודו ויפן הן מדינות מובילות באסיה שנודעת להן דומיננטיות דמוגרפית וחשיבותן האסטרטגית הגלובלית רק גוברת. אופן התייחסותן למלחמה דורש עיון, בין היתר משום שהוא מעיד על שינוי כיוון מסוים וחיובי כלפי ישראל. על ישראל גם לקחת בחשבון, ולפעול בהתאם, שבטווח הארוך, מערכות היחסים עמן...
רוסיה מתייצבת לצד חמאס, מסרבת לגנות את המתקפה הרצחנית שביצע בנגב המערבי ומטילה ספק בזכותה של ישראל להגן על עצמה. התנהלותה זו של רוסיה מחדדת את הצורך מבחינת ישראל לשנות את מדיניותה כלפיה ולהתייצב לצד מדינות המערב בהובלת ארצות הברית.
מלחמת עזה, שפרצה לאחר המתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר בנגב המערבי, היא גם מלחמה על התודעה. דומה שחמאס, הנתפס כקורבן, זוכה ביתרון ניכר בקרב על אהדת הקהל הרחב בזירה הבינלאומית, זאת למרות שבראשית המלחמה, עקב אכזריותה של המתקפה שהנחית על ישראל, הייתה זו ישראל שזכתה באהדה. אחד ההסברים להצלחת חמאס הוא, שבניגוד לישראל שמנסה להסביר לעולם את צדקתה, חמאס דבק בסיפור הפלסטיני שפונה לרגש, ומתאים אותו למה שקהל היעד שלו רוצה לשמוע. במלחמה זו, על ישראל להשלים מעבר תפיסתי בין הסברה להשפעה, שבלעדיו היא תתקשה לקבל הבנה ואהדה כלפי הסיפור שלה בקרב...
הממשל האמריקאי ממשיך להעניק לישראל אשראי מדיני כדי לאפשר את המשך הלחימה בחמאס. ואולם, ישראל חייבת להימנע מהתייחסות לסבלנות האמריקאית כמובנת מאליה ויש לקחת בחשבון שבנקודת זמן מסוימת, ואולי קרובה, לא עוד יסתנכרנו השעון המדיני האמריקאי והשעון הצבאי הישראלי. לכן, יש לייחס עדיפות לנקיטת מדיניות שתתמוך בשימור המחויבות האמריקאית ובהבטחת מרחב הפעולה המדיני, המאפשר את המשך המערכה להשגת היעדים הצבאיים.
מלחמת 'חרבות ברזל' בין ישראל לחמאס לבשה צביון אזורי, עם המתקפות מצד שלוחיה של איראן ובכללן מצד החות'ים. הגם שתימן היא זירת לחימה משנית, גובר פוטנציאל הנזק ממנה לישראל ולמדינות המפרץ, שסומנו על ידי החות'ים כמשתפות פעולה עם ישראל. התמשכות המעורבות הצבאית החות'ית במלחמה תאלץ את ישראל למצוא נתיבים להרתעה ולתגובה ותקשה על מדינות המפרץ לשמר על יחסים תקינים עם איראן ובמקביל להשתלב במאמץ האמריקאי באזור. לפי שעה, יש להתייחס לפעילות החות'ית בפרופורציה ולהכילה, תוך התמקדות במאמץ הלחימה העיקרי ברצועת עזה.
עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך ארבעה סקרי דעת קהל[1] שבועיים אשר ביקשו לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור.
לחצו כאן לקריאת פירוט עיקרי הממצאים
לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן עיקרי הממצאים:
_________________
[1] סקר חרבות ברזל הרביעי נערך בין התאריכים 2-5.11.2023 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית", במהלכה רואיינו באינטרנט 500 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות...
בעיני סין, העימות הנוכחי בין ישראל לחמאס אינו שונה מעימותי עבר בין ישראל לפלסטינים, אך בייג'ינג טעתה ונקלעה לעמדה לא נוחה על רקע המלחמה. חיזוק מעמדה של ארצות הברית כמספקת הגנה ביטחונית באזור, לצד מיתוג סין כשייכת לציר הנגדי – המנוגד להצגתה כ"שוחרת שלום" – הבהירו לבייג'ינג שעליה למזער נזקים ולשקם את תדמיתה. כדי להתרחק מדימוייה כמקורבת לאיראן ולחזק את קרבתה למדינות ערב, סין שיגרה את שליחה המיוחד למסע דילוגים במזרח התיכון. ואולם, ככל שתארך המלחמה ואם תתרחב לזירות נוספות, ובמיוחד ככל שמדינות במזרח התיכון יחדדו את...
מאז פתיחת מלחמת 'חרבות ברזל', היקף המידע הכוזב והתכנים המזויפים ברשת הגיע לשיאים חדשים. רבים מתכנים אלו נוצרו באמצעות יישומי דיפ-פייק מבוססי בינה מלאכותית. האפשרות של כל משתמש ברשת לייצר תוכן סינטטי הופכת את זירת ההסברה למורכבת במיוחד ולכן מתחייבים הבנה עמוקה של התופעה ושיפור דרכי ההתמודדות מולה.
שמירת השקט בין יהודים לערבים הינה אינטרס מובהק של החברה היהודית, של החברה הערבית ושל מדינת ישראל, וודאי בעת מלחמה. כל הצדדים המעורבים חייבים לפעול למניעת הידרדרות ואלימות מכל סוג שהוא, שרק תסייע לאויבי ישראל ותפגע בביטחון הלאומי עתה ובעתיד. שיקול עליון זה אמור להיות בסיס לכל החלטה שתתקבל, הנוגעת למיעוט הערבי במדינה וליחסי יהודים–ערבים בה.
מאז הטבח שביצע חמאס בישראל ב-7 באוקטובר בלטו בהיעדרם גינויים מצד אנשי דת בעולם הערבי-מוסלמי. הגדיל לעשות מוסד אל-אזהר במצרים, שנחשב לאוטוריטה דתית סונית ותיקה ומשפיעה ונהנה על פי חוקת מצרים מתקציב מדינתי ומתמיכה פיננסית של איחוד האמירויות. המוסד שמצרים נוהגת למתג כמגדלור של "מתינות דתית" וכנושא דגל המאבק הרעיוני בקיצוניות האסלאמית, התגלה – פשוטו כמשמעו – כתומך טרור. מפרוץ המלחמה מנהל אל-אזהר קמפיין שתכליתו ללבות איבה בדעת הקהל הערבית-מוסלמית נגד ישראל ותומכיה במערב. לנוכח המצב הנפיץ, על ישראל, מצרים וגורמי השפעה אזוריים...
