שיגור הלווין הישראלי TecSAR - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על שיגור הלווין הישראלי TecSAR

שיגור הלווין הישראלי TecSAR

מבט על, גיליון 44, 12 בפברואר 2008.

עקבו אחרינו בגוגל
English
יפתח שפיר

הלווין הישראלי TecSAR שוגר ב-21 בינואר, באמצעות משגר הלווינים ההודי PSLV-C10 , מאתר השיגור SDSC ב- Sriharikota בדרום מזרח הודו. הוא נכנס למסלולו כ-80 דקות לאחר השיגור. ב-31 בינואר, כעשרה ימים לאחר שיגורו, שידר הלווין את תמונותיו הראשונות. התמונות, שצולמו בלילה סוער, הוגדרו על ידי אנשי התעשייה האווירית כבעלות איכות יוצאת מן הכלל. לווין ה-TecSAR הוא ללא ספק פריצת דרך טכנולוגית לתעשייה הביטחונית הישראלית. זהו לווין מתקדם, שאין כמוהו רבים בעולם. הוא ייחודי גם ביכולתו, וגם בגודלו (לוויני הביון האמריקנים המקבילים כבדים ממנו בהרבה). למערכת הביטחון הוא יעניק יכולת כיסוי של המזרח התיכון כולו. יחד עם לווין האופק–7 יאפשר ה- TecSAR מספר גדול יותר של "ביקורים" בנקודות חמות בפרק זמן נתון. ומעל לכל יוסיף ה-TecSAR יכולת כיסוי גם בלילה ובכל תנאי מזג אוויר.


הלווין הישראלי TecSAR שוגר ב-21 בינואר, באמצעות משגר הלווינים ההודי PSLV-C10 , מאתר השיגור SDSC ב- Sriharikotaבדרום מזרח הודו. הוא נכנס למסלולו כ-80 דקות לאחר השיגור. ב-31 בינואר, כעשרה ימים לאחר שיגורו, שידר הלווין את תמונותיו הראשונות..התמונות, שצולמו בלילה סוער, הוגדרו על ידי אנשי התעשייה האווירית כבעלות איכות יוצאת מן הכלל.

TecSAR נבנה על ידי מפעל מבת חלל של התעשייה האווירית והוא נושא מערכות של אלתא וחברות ישראליות נוספות (רפאל, תדיראן ספקטראלינק, רוקאר). הוא מצטרף ללוויני הביון מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית המצויים כבר בחלל – הלווין אופק-7, ששוגר ב-יוני 2007 והלווין EROS-B, ששוגר ב-אפריל 2006. עם זאת, הלוויין TecSAR ייחודי בכמה וכמה מובנים. ראשית, לווין ה-TecSAR הוא לווין המשתמש בטכנולוגיתSynthetic Aperture Radar (SAR) לספק צילומים של פני הקרקע. מאחר שהתמונות מופקות באמצעות מכ"ם ולא באמצעות אור נראה, מסוגל הלווין לספק חוזי הן ביום והן בלילה, וגם דרך עננים. נתוניו המבצעיים של הלווין חסויים, אך נמסר כי הוא יהיה מסוגל לספק חוזי ברמת רזולוציה גבוהה, המספיקה לצרכי מודיעין צבאיים. הלווין מסוגל לפעול בכמה אופני פעולה, כולל סריקות שטח נרחב, מגוון של כיסויי רצועה, ומגוון של כיסויי נקודה. מובן מאליו שכל אופן פעולה מספק חוזי ברמת רזולוציה שונה. כוונונו של הלווין נעשה הן על ידי ניהוג אלקטרוני של אלומת המכ"מ והן על ידי ניהוג פיסי של גוף הלווין. יכולות אלו נדחסו בלווין קטן יחסית. משקלו של ה-TecSAR הוא כ-300 ק"ג, ומתוכם כ-100 ק"ג בלבד הם מטענו הייעודי. משקלו הקטן מאפשר גמישות וזריזות בהפעלתו – כלומר, למפעיליו יכולת להסיט את האנטנה שלו ממטרה למטרה בפרקי זמן קצרים מאוד.

אלמנט חריג נוסף היה בבחירת אמצעי השיגור. עד כה העדיפה ישראל לשגר את לוויני הביון שלה מסדרת "אופק" בכוחות עצמה, באמצעות משגר ה"שביט". לשיגור באמצעות ה"שביט" היו מספר יתרונות. ראשית, אי תלות בגורם זר כלשהו. יכולת שיגור עצמאית, בפרט בתקופת חרום, בה עלולה ישראל להיות נתונה לאמברגו, עשויה להתברר כחיונית. שנית, יכולת שיגור לווינים היא מרכיב חשוב בכושר ההרתעה של ישראל, משום שהיא יכולה תמיד להיתרגם ליכולת שיגור טילי קרקע-קרקע. אנליסטים זרים מרבים, זה מכבר, לתרגם את כושר השיגור של ה"שביט" ליכולת שיגור מטען קרבי, במשקל של כטונה אחת, לטווחים של כ-4000 ק"מ. שלישית, יכולת שיגור לווינים מציבה את ישראל בחזית היכולת הטכנולוגית העולמית. זאת משום שמעט מאוד מדינות בעולם מחזיקות בכושר שיגור לווינים עצמאי.
אולם לשימוש ב"שביט" היו מספר חסרונות. החשוב בהם – מגבלת המסלולים האפשריים ללווין. שיגור משטח מדינת ישראל מחייב שיגור מערבה, לכיוון הים, על מנת למנוע נפילת השלבים הראשונים של המשגר (או הלווין עצמו במקרה של תקלה) על אזורים מאוכלסים, או בשטח מדינה זרה. שיגור לכיוון מערב, הפוך לתנועת כדור הארץ, מגביל מאוד את משקל הלווינים שהמשגר מסוגל לשאת. בעבר חוותה ישראל מספר כישלונות בשיגור – האחרון בהם היה כישלונו של הלווין אופק-6 ב-מארס 2004. יצוין כי כישלונות כאלה אינם נדירים בתעשיית השיגורים, ושיעור כישלונות של כמה אחוזים נחשב כמעט כסטנדרט בתעשייה. במקרים כאלה, קשרים ביטחוניים וניסיון מבצעי וטכני עם שותף אחר יכול לתרום לשיגור חליפי בשעת הצורך.

ישראל השתמשה בעבר בשירותיהם של משגרי לווינים זרים, מסחריים, מסיבות שונות. לוויני התקשורת "עמוס", שוגרו כולם על ידי משגרים מסחריים, משום שלישראל אין לא את היכולת ולא את המיקום הגיאוגראפי הדרושים להציב לווין תקשורת בחלל. (לוויני תקשורת חגים במסלול גיאוסינכרוני, בנקודה קבועה מעל קו המשווה, והם כבדים בהרבה מלוויני הביון מסדרת "אופק"). בנוסף לכך, גם לוויני סדרת EROS, שהם לוויני חוזי מסחריים הדומים ללווייני סדרת "אופק" שוגרו באמצעות משגרים מסחריים. (שני הלווינים בסדרה שוגרו באמצעות משגרי לווינים רוסיים, למסלולים כמעט קוטביים, המאפשרים כיסוי כמעט גלובאלי).

שיגור ה-TecSAR הוא שימוש ישראלי ראשון במשגר הלווינים הקוטבי ההודי PSLV, שאפשר לישראל לשגר את הלווין למסלול בלתי אפשרי מישראל – הלווין שוגר למסלול בין הגבהים 450-580 ק"מ, בנטייה של 41 מעלות. משמעות הדבר היא שהוא נע ממערב למזרח, בניגוד ללווייני הביון הישראלים ששוגרו מישראל.

עבור ההודים היה השיגור צעד חשוב בעיקר בתהליך הכנסתו של משגר הלווינים PSLV לשוק שיגורי הלוויינים. ה-PSLV, ששוגר לראשונה ב-1994, ביצע עד היום 11 שיגורים מוצלחים, אולם השיגור המסחרי המשמעותי הראשון שלו התקיים רק באפריל 2007. יצוין כי בשל ההתנגדות הפוליטית החריפה מבית לשיתוף פעולה ביטחוני נרחב מדי עם ישראל הדגישו ההודים את האופי המסחרי גרידא של השיגור.

לווין ה-TecSAR הוא ללא ספק פריצת דרך טכנולוגית לתעשייה הביטחונית הישראלית. זהו לווין מתקדם, שאין כמוהו רבים בעולם. הוא ייחודי גם ביכולתו, וגם בגודלו (לוויני הביון האמריקנים המקבילים כבדים ממנו בהרבה). למערכת הביטחון הוא יעניק יכולת כיסוי של המזרח התיכון כולו. יחד עם לווין האופק–7 יאפשר ה- TecSAR מספר גדול יותר של "ביקורים" בנקודות חמות בפרק זמן נתון. ומעל לכל יוסיף ה-TecSAR יכולת כיסוי גם בלילה ובכל תנאי מזג אוויר.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומיחוסן חברתי והחברה הישראלית
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
כלכלת הטוקנים: כיצד יחידת המדידה החדשה של הבינה המלאכותית מעצבת את הכלכלה, התשתיות והריבונות הדיגיטלית
המדריך לכלכלת הטוקנים - המפתח להבנת המודל העסקי של תעשיית ה-AI ושל התחרות הגלובלית על תשתיות מחשוב וריבונות טכנולוגית
18/08/26
Shutterstock
המעוז הדיגיטלי: "המולדת הקיברנטית" של טורקיה והמעבר לריבונות סייבר
מאמר זה בוחן את האירועים שמצביעים על כך שטורקיה מקדמת תהליך הדרגתי של "הינתקות ריבונית" (Sovereign Decoupling) ממצב של תלות בטכנולוגיה מערבית ובמסגרת ברית נאט"ו לעבר בניית יכולת סייבר עצמאית ולמעצמת סייבר אזורית עצמאית, המסוגלת לבודד את המרחב הדיגיטלי שלה מהשפעה זרה ובו בזמן להקרין עוצמה דיגיטלית אסימטרית אל מעבר לגבולותיה. להשלכות על הביטחון האזורי – בפרט עבור ישראל, יוון, קפריסין ויכולת הפעולה המשותפת (Interoperability) של נאט"ו – נודעת משמעות רבה, המחייבת בחינה אסטרטגית קפדנית.
06/08/26
Shutterstock
הקרב הבא על הבינה המלאכותית: האם ישראל צריכה להפוך למעצמת ייצור שבבים?
המרוץ העולמי על הבינה המלאכותית משנה מן היסוד את אופן תפיסתן של תשתיות טכנולוגיות על ידי מדינות. אם בעשורים האחרונים התחרות נסבה סביב שליטה בנתונים, בפלטפורמות דיגיטליות ובמודלים של בינה מלאכותית, הרי שכיום מתברר כי היתרון האסטרטגי של מדינות ייקבע במידה רבה דווקא על ידי שליטתן בשרשרת הערך הפיזית של הבינה המלאכותית – החל ממינרלים קריטיים, דרך ייצור שבבים מתקדמים ותשתיות מחשוב עתיר ביצועים (Compute) וכלה במרכזי נתונים, אנרגיה ומודלים מתקדמים. התחרות אינה עוד על רכיב בודד של מערכת הבינה המלאכותית, אלא על היכולת להחזיק בנתחים משמעותיים של ה-AI Stack כולו.
28/07/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.