שובה של ''מפת הדרכים'' – תפנית בתהליך אנאפוליס - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על שובה של ''מפת הדרכים'' – תפנית בתהליך אנאפוליס

שובה של ''מפת הדרכים'' – תפנית בתהליך אנאפוליס

מבט על, גיליון 49, 20 במארס 2008.

עקבו אחרינו בגוגל
English
אלוף בן

בביקורה בישראל וברשות הפלסטינית בראשית חודש מארס, דיברה שרת החוץ האמריקאית, קונדוליזה רייס, על הפעלת מנגנון הפיקוח האמריקאי, בראשות הגנרל צ'רלס פרייזר, על מילוי התחייבויות הצדדים על פי מפת הדרכים. פקידים אמריקאים הסבירו, שהממשל לא התייאש מהסיכויים להשיג הסדר בסוגיות הליבה, אך יש היגיון בהתמקדות עתה בשיפור מקביל של המצב בשטח. לדבריהם, אם המציאות לא תשתנה, כל הסדר שיושג יהיה תיאורטי בלבד. אפשר להעריך, שהשינוי בסדר העדיפויות של הממשל אותו מבקשת רייס להוביל נובע משתי סיבות. ראשית, אין סימנים להתקדמות כלשהי בשיחות על "סוגיות הליבה" בין ראש הממשלה, אהוד אולמרט, עם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ובין שרת החוץ, ציפי לבני, לראש צוות המו"מ הפלסטיני, אחמד קריע. הסיכויים להשיג הסדר עד לסוף השנה, כפי שהוכרז בוועידת אנאפוליס, נראים כרגע קלושים – וממשל בוש מצטייר כאחראי לכישלון נוסף בתהליך השלום.


בביקורה בישראל וברשות הפלסטינית בראשית חודש מרץ, דיברה שרת החוץ האמריקאית, קונדוליזה רייס, על הפעלת מנגנון הפיקוח האמריקאי, בראשות הגנרל צ'רלס פרייזר, על מילוי התחייבויות הצדדים על פי מפת הדרכים. פקידים אמריקאים הסבירו, שהממשל לא התייאש מהסיכויים להשיג הסדר בסוגיות הליבה, אך יש היגיון בהתמקדות עתה בשיפור מקביל של המצב בשטח. לדבריהם, אם המציאות לא תשתנה, כל הסדר שיושג יהיה תיאורטי בלבד.

אפשר להעריך, שהשינוי בסדר העדיפויות של הממשל אותו מבקשת רייס להוביל נובע משתי סיבות. ראשית, אין סימנים להתקדמות כלשהי בשיחות על "סוגיות הליבה" בין ראש הממשלה, אהוד אולמרט, עם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ובין שרת החוץ, ציפי לבני, לראש צוות המו"מ הפלסטיני, אחמד קריע. הסיכויים להשיג הסדר עד לסוף השנה, כפי שהוכרז בוועידת אנאפוליס, נראים כרגע קלושים – וממשל בוש מצטייר כאחראי לכישלון נוסף בתהליך השלום.

שנית, הממשל מבקש לסייע לראש ממשלת הרשות, סלאם פיאד, שמתרכז בשיפור המצב בגדה. פיאד ניהל בחודשים האחרונים מסע יחסי ציבור בארצות הברית, שהבליט את הצורך לסייע למתונים הפלסטינים ביצירת הזדמנויות כלכליות וחינוכיות בגדה המערבית. קריאות העזרה של פיאד מתרכזות בהסרת מחסומים והגבלות ביטחוניות שהציבה ישראל, שמקשים על חיי היומיום בשטחים ועל כינון מערכת שלטונית פלסטינית אפקטיבית.

ברם, השלב הראשון של מפת הדרכים מטיל על שני הצדדים התחייבויות שמילוין כרוך בקשיים פנימיים לא מבוטלים. ישראל נדרשת להקפיא לחלוטין את הבנייה בהתנחלויות, לפנות את המאחזים שהוקמו מאז מארס 2001, להימנע מתקיפת אזרחים פלסטינים, ולפתוח מחדש את המוסדות הפלסטיניים במזרח ירושלים. הפלסטינים נקראים לארגן מחדש את כוחות הביטחון של הרשות, לפעול בגלוי נגד "יחידים וקבוצות" המתכננים ומבצעים טרור נגד ישראלים, ולפעול לפירוק תשתיות ויכולות הטרור. לא במפתיע, בחמש השנים שחלפו מפרסום "מפת הדרכים", התחמקו שני הצדדים בעקביות ממילוי התחייבויותיהם.

הקיפאון בשטח גרם תסכול רב לרייס, והיא ביטאה אותו בשובה מהביקור במזרח התיכון. בשיחה עם כתבים אמרה: "לא נעשה אפילו קרוב למספיק כדי להראות שהישראלים והפלסטינים מבינים או פועלים... לי ברור שבלי מילוי התחייבויות מפת הדרכים, ובלי שיפור בשטח, קשה מאוד לקיים את התהליך". בעל הטור האמריקאי דייוויד איגנשיוס, המקורב לרייס, ציטט מפי "פקיד בכיר בממשל" טענות קשות נגד ישראל, שלדבריו לא פירקה אפילו מאחז אחד, ולא עשתה דבר להקלת המחסומים שגורמים השפלה יומיומית לפלסטינים. "צה"ל עושה אותו דבר (במחסומים) כבר שבע שנים", התלונן "הפקיד הבכיר". טענה אחרת הייתה שצה"ל אינו סומך על כוחות הביטחון של הרשות ומעדיף לפעול בעצמו בשטח, למשל בפעולה להחרמת כספים בשכם. מעניין שבשיחת הרקע עם בעל הטור, הטענות התמקדו בביקורת על ישראל, בניגוד לעמדה המאוזנת יותר שהציגה רייס בתדרוך הפומבי שלה.

בביקורה בישראל ביקשה רייס לכנס את פורום המעקב אחר מילוי "מפת הדרכים" בראשות הגנרל פרייזר, לראשונה מאז מינויו לתפקיד בינואר. שר הביטחון, אהוד ברק, הגיב בהתנגדות קשה לכינוס פורום משולש, והציע לכנס פגישות מעקב נפרדות של פרייזר עם כל אחד מהצדדים. רייס לא השתכנעה, ובתגובה שיגר ברק למפגש המשולש את ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרדו, עמוס גלעד, במקום לבוא בעצמו. מהצד הפלסטיני השתתף ראש הממשלה פיאד, שמנהל מגעים קבועים עם ברק בעניינים השוטפים.

אולמרט לא התייחס בפומבי למחלוקת עם רייס, אך הצהרותיו ומעשיו הראו שהוא מסתייג מהתפנית שהיא מובילה בתהליך אנאפוליס. הוא הכריז שימשיך בתהליך המדיני עם עבאס, למרות ההסלמה ברצועת עזה, ובכך שם דגש על קידום "סוגיות הליבה" – ולא על מימוש "מפת הדרכים" או הקלת חיי הפלסטינים. לאחר הפיגוע בישיבת "מרכז הרב" הגיב אולמרט בהיתר פומבי להקמת 750 דירות בהתנחלות גבעת זאב, אחרי שפעל בחודשים האחרונים לעצירת הבנייה מעבר לקו הירוק. הוא התעלם מהביקורת הצפויה של הרשות הפלסטינית והממשל האמריקאי על ההחלטה, שהתקבלה ימים ספורים לפני מפגש המעקב בראשות פרייזר, ושהתפרשה כהפרה בוטה של "מפת הדרכים".

גם הסיכוי להסרת מחסומים ולהקלות תנועה לפלסטינים בגדה נראה אפסי, על רקע ההסלמה הצבאית בעזה והחשש בישראל מ"אינתיפאדה שלישית" בגדה המערבית. ישראל לא מוכנה לחדול מפעולותיה למעצר והריגת חשודים בטרור בערים הפלסטיניות, ולהישען על כוחות הביטחון של הרשות. היא עומדת גם בהתנגדותה לאימונם וציודם ככוח צבאי, עם אמצעים כמו אפודי מגן ושריוניות.

רייס מתחה גם בעבר ביקורת קשה על ישראל, ובנאומה בוועידת אנאפוליס השוותה את המחסומים בגדה להפרדה הגזעית שחוותה כילדה באלבאמה, גם אם איזנה את דבריה בביקורת על הטרור הפלסטיני. אולם המחלוקת הנוכחית מצטיירת כקרע של ממש בין שרת החוץ האמריקאית להנהגה הישראלית.

למרות זאת, קשה להניח שהממשל האמריקאי יבחר בעימות פומבי עם ישראל או בהצגתה כסרבנית שלום. הנשיא ג'ורג' בוש אמור לבקר בישראל במאי ולהשתתף בחגיגות ה-60 למדינה, ובימים הקרובים יבוא לירושלים סגנו דיק צ'ייני, יריבה של רייס ומוביל הקו השמרני בממשל. קשה להאמין שבוש יעיב על הפגנת ידידותו לישראל במחלוקת על מאחזים ומחסומים. הממשל גם התחשב עד היום באילוצים הפוליטיים של אולמרט, ויעשה כל מאמץ למנוע את נפילת ממשלתו. בוושינגטון הבינו בוודאי את רצונו של ראש הממשלה להרגיע את הימין אחרי הפיגוע ב"מרכז הרב", ולכן הסתפקו בביקורת רופסת על הבנייה המחודשת בגבעת זאב. אפשר להניח שכל עוד ימשיך אולמרט בשיחותיו עם עבאס, הוא ייהנה מגיבוי הבית הלבן.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
יפעת מהל (CC BY 4.0)
התרעה אסטרטגית: הטרור היהודי והפשיעה הלאומנית מאיצים קריסת מערכות במדינת ישראל
הטרור היהודי הפך מבעיית אכיפה מקומית לאיום אסטרטגי מובהק על מדינת ישראל ועל אופייה הדמוקרטי. שילוב הרסני של תת-אכיפה, היעדר גיבוי מדיני לזרועות הביטחון וחולשת מערכות המשפט והאכיפה – כל אלה במשולב יוצרים מציאות של פריקת עול, אי-הכרה במוסדות המדינה ואובדן המונופול השלטוני על הפעלת הכוח. היעדר תגובה ישראלית נחושה לתופעה מהווה עדות לכך שמדובר במדיניות מונחית מלמעלה. מציאות זו מעמידה את ישראל בפני סכנה רב-מערכתית: ביטחונית – הפניית תשומת לב וכוחות צה"ל להתמודדות עם הטרור היהודי, על חשבון צרכי הגנה בזירות אחרות ושחיקה מבצעית מתמשכת של הצבא. בנוסף, גוברת הסכנה להתקוממות אלימה ביהודה ושומרון, לצד קריסת מנגנוני הייצוב הפלסטיניים; משילותית וחברתית – החלשת מערכות אכיפת החוק, שחיקת הממלכתיות וחלחול מסוכן של האלימות אל תוך החברה הישראלית, באופן העלול לשתק את תפקוד המדינה; בינלאומית – הצגת ישראל כמדינה כוחנית, דכאנית וגזענית גורמת לאובדן הלגיטימציה להפעלת כוח, לפגיעה אנושה במעמדה של ישראל באזור ובעולם ולסכנת בידוד מדיני חריף. אנו מתריעים על סכנה לעצם יכולתה של ישראל לשלוט ולתפקד. כפי שמלמדת ההיסטוריה, דמוקרטיות שאינן מרסנות כוחות רדיקליים בתוכן – אינן שורדות.
10/09/26
REUTERS/Ammar Awad
E1 - בונים היום, חוסמים הסדר מחר
פרסום המכרז לבניית 1,234 יחידות דיור ב-E1 חוצה סף שממשלות ישראל נמנעו ממנו במשך שנים בשל ההתנגדות האמריקאית והאירופית. מהן משמעויות המהלך השנוי במחלוקת?
07/09/26
REUTERS
הקריסה בתפיסת הניצחון של חמאס והשחיקה באתוס "ההתנגדות המזוינת"
כיצד באים לידי ביטוי הסדקים בלגיטימציה שנותן הרחוב הפלסטיני למדיניות ההתנגדות של חמאס – ואיך צריכה ישראל לנצל את המצב?
03/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.