שובה של ''מפת הדרכים'' – תפנית בתהליך אנאפוליס

בביקורה בישראל וברשות הפלסטינית בראשית חודש מרץ, דיברה שרת החוץ האמריקאית, קונדוליזה רייס, על הפעלת מנגנון הפיקוח האמריקאי, בראשות הגנרל צ'רלס פרייזר, על מילוי התחייבויות הצדדים על פי מפת הדרכים. פקידים אמריקאים הסבירו, שהממשל לא התייאש מהסיכויים להשיג הסדר בסוגיות הליבה, אך יש היגיון בהתמקדות עתה בשיפור מקביל של המצב בשטח. לדבריהם, אם המציאות לא תשתנה, כל הסדר שיושג יהיה תיאורטי בלבד.

אפשר להעריך, שהשינוי בסדר העדיפויות של הממשל אותו מבקשת רייס להוביל נובע משתי סיבות. ראשית, אין סימנים להתקדמות כלשהי בשיחות על "סוגיות הליבה" בין ראש הממשלה, אהוד אולמרט, עם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ובין שרת החוץ, ציפי לבני, לראש צוות המו"מ הפלסטיני, אחמד קריע. הסיכויים להשיג הסדר עד לסוף השנה, כפי שהוכרז בוועידת אנאפוליס, נראים כרגע קלושים – וממשל בוש מצטייר כאחראי לכישלון נוסף בתהליך השלום.

שנית, הממשל מבקש לסייע לראש ממשלת הרשות, סלאם פיאד, שמתרכז בשיפור המצב בגדה. פיאד ניהל בחודשים האחרונים מסע יחסי ציבור בארצות הברית, שהבליט את הצורך לסייע למתונים הפלסטינים ביצירת הזדמנויות כלכליות וחינוכיות בגדה המערבית. קריאות העזרה של פיאד מתרכזות בהסרת מחסומים והגבלות ביטחוניות שהציבה ישראל, שמקשים על חיי היומיום בשטחים ועל כינון מערכת שלטונית פלסטינית אפקטיבית.

ברם, השלב הראשון של מפת הדרכים מטיל על שני הצדדים התחייבויות שמילוין כרוך בקשיים פנימיים לא מבוטלים. ישראל נדרשת להקפיא לחלוטין את הבנייה בהתנחלויות, לפנות את המאחזים שהוקמו מאז מארס 2001, להימנע מתקיפת אזרחים פלסטינים, ולפתוח מחדש את המוסדות הפלסטיניים במזרח ירושלים. הפלסטינים נקראים לארגן מחדש את כוחות הביטחון של הרשות, לפעול בגלוי נגד "יחידים וקבוצות" המתכננים ומבצעים טרור נגד ישראלים, ולפעול לפירוק תשתיות ויכולות הטרור. לא במפתיע, בחמש השנים שחלפו מפרסום "מפת הדרכים", התחמקו שני הצדדים בעקביות ממילוי התחייבויותיהם.

הקיפאון בשטח גרם תסכול רב לרייס, והיא ביטאה אותו בשובה מהביקור במזרח התיכון. בשיחה עם כתבים אמרה: "לא נעשה אפילו קרוב למספיק כדי להראות שהישראלים והפלסטינים מבינים או פועלים... לי ברור שבלי מילוי התחייבויות מפת הדרכים, ובלי שיפור בשטח, קשה מאוד לקיים את התהליך". בעל הטור האמריקאי דייוויד איגנשיוס, המקורב לרייס, ציטט מפי "פקיד בכיר בממשל" טענות קשות נגד ישראל, שלדבריו לא פירקה אפילו מאחז אחד, ולא עשתה דבר להקלת המחסומים שגורמים השפלה יומיומית לפלסטינים. "צה"ל עושה אותו דבר (במחסומים) כבר שבע שנים", התלונן "הפקיד הבכיר". טענה אחרת הייתה שצה"ל אינו סומך על כוחות הביטחון של הרשות ומעדיף לפעול בעצמו בשטח, למשל בפעולה להחרמת כספים בשכם. מעניין שבשיחת הרקע עם בעל הטור, הטענות התמקדו בביקורת על ישראל, בניגוד לעמדה המאוזנת יותר שהציגה רייס בתדרוך הפומבי שלה.

בביקורה בישראל ביקשה רייס לכנס את פורום המעקב אחר מילוי "מפת הדרכים" בראשות הגנרל פרייזר, לראשונה מאז מינויו לתפקיד בינואר. שר הביטחון, אהוד ברק, הגיב בהתנגדות קשה לכינוס פורום משולש, והציע לכנס פגישות מעקב נפרדות של פרייזר עם כל אחד מהצדדים. רייס לא השתכנעה, ובתגובה שיגר ברק למפגש המשולש את ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרדו, עמוס גלעד, במקום לבוא בעצמו. מהצד הפלסטיני השתתף ראש הממשלה פיאד, שמנהל מגעים קבועים עם ברק בעניינים השוטפים.

אולמרט לא התייחס בפומבי למחלוקת עם רייס, אך הצהרותיו ומעשיו הראו שהוא מסתייג מהתפנית שהיא מובילה בתהליך אנאפוליס. הוא הכריז שימשיך בתהליך המדיני עם עבאס, למרות ההסלמה ברצועת עזה, ובכך שם דגש על קידום "סוגיות הליבה" – ולא על מימוש "מפת הדרכים" או הקלת חיי הפלסטינים. לאחר הפיגוע בישיבת "מרכז הרב" הגיב אולמרט בהיתר פומבי להקמת 750 דירות בהתנחלות גבעת זאב, אחרי שפעל בחודשים האחרונים לעצירת הבנייה מעבר לקו הירוק. הוא התעלם מהביקורת הצפויה של הרשות הפלסטינית והממשל האמריקאי על ההחלטה, שהתקבלה ימים ספורים לפני מפגש המעקב בראשות פרייזר, ושהתפרשה כהפרה בוטה של "מפת הדרכים".

גם הסיכוי להסרת מחסומים ולהקלות תנועה לפלסטינים בגדה נראה אפסי, על רקע ההסלמה הצבאית בעזה והחשש בישראל מ"אינתיפאדה שלישית" בגדה המערבית. ישראל לא מוכנה לחדול מפעולותיה למעצר והריגת חשודים בטרור בערים הפלסטיניות, ולהישען על כוחות הביטחון של הרשות. היא עומדת גם בהתנגדותה לאימונם וציודם ככוח צבאי, עם אמצעים כמו אפודי מגן ושריוניות.

רייס מתחה גם בעבר ביקורת קשה על ישראל, ובנאומה בוועידת אנאפוליס השוותה את המחסומים בגדה להפרדה הגזעית שחוותה כילדה באלבאמה, גם אם איזנה את דבריה בביקורת על הטרור הפלסטיני. אולם המחלוקת הנוכחית מצטיירת כקרע של ממש בין שרת החוץ האמריקאית להנהגה הישראלית.

למרות זאת, קשה להניח שהממשל האמריקאי יבחר בעימות פומבי עם ישראל או בהצגתה כסרבנית שלום. הנשיא ג'ורג' בוש אמור לבקר בישראל במאי ולהשתתף בחגיגות ה-60 למדינה, ובימים הקרובים יבוא לירושלים סגנו דיק צ'ייני, יריבה של רייס ומוביל הקו השמרני בממשל. קשה להאמין שבוש יעיב על הפגנת ידידותו לישראל במחלוקת על מאחזים ומחסומים. הממשל גם התחשב עד היום באילוצים הפוליטיים של אולמרט, ויעשה כל מאמץ למנוע את נפילת ממשלתו. בוושינגטון הבינו בוודאי את רצונו של ראש הממשלה להרגיע את הימין אחרי הפיגוע ב"מרכז הרב", ולכן הסתפקו בביקורת רופסת על הבנייה המחודשת בגבעת זאב. אפשר להניח שכל עוד ימשיך אולמרט בשיחותיו עם עבאס, הוא ייהנה מגיבוי הבית הלבן.