קונפדרציה ירדנית-פלסטינית – ביצה שלא נולדה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על קונפדרציה ירדנית-פלסטינית – ביצה שלא נולדה

קונפדרציה ירדנית-פלסטינית – ביצה שלא נולדה

מבט על, גיליון 24, 11 ביולי 2007

עקבו אחרינו בגוגל
English
שלמה ברום

לאחרונה נראה היה כאילו הפניקס של רעיון הקונפדרציה הירדנית-פלסטינית קם מהאפר. השיח בנושא זה התחדש בעקבות המשבר ברשות הפלסטינית שבשיאו השתלטה תנועת החמאס בכוח על רצועת עזה. משבר זה יצר תחושה של מצב של חוסר מוצא הנובע מחוסר יכולת של הפלסטינים להתקדם לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני בכוחות עצמם. התחושה עוררה מגמה של נוסטלגיה לתקופה שלפני עלייתה של התנועה הלאומית הפלסטינית לקדמת הבמה כשגורלם של הפלסטינים נקבע על ידי מדינות ערב ובעיקר מצרים וירדן. תחילה זה התבטא ברעיונות שעלו בעיקר בישראל לפיהם מצרים וירדן ישלחו לרצועת עזה ואיו"ש כוחות שישליטו שם סדר, יפסיקו את האלימות ויאפשרו התקדמות להסדר, ועתה זה מתבטא ברעיון הקונפדרציה.


לאחרונה נראה היה כאילו הפניקס של רעיון הקונפדרציה הירדנית-פלסטינית קם מהאפר. השיח בנושא זה התחדש בעקבות המשבר ברשות הפלסטינית שבשיאו השתלטה תנועת החמאס בכוח על רצועת עזה. משבר זה יצר תחושה של מצב של חוסר מוצא הנובע מחוסר יכולת של הפלסטינים להתקדם לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני בכוחות עצמם. התחושה עוררה מגמה של נוסטלגיה לתקופה שלפני עלייתה של התנועה הלאומית הפלסטינית לקדמת הבמה כשגורלם של הפלסטינים נקבע על ידי מדינות ערב ובעיקר מצרים וירדן. תחילה זה התבטא ברעיונות שעלו בעיקר בישראל לפיהם מצרים וירדן ישלחו לרצועת עזה ואיו"ש כוחות שישליטו שם סדר, יפסיקו את האלימות ויאפשרו התקדמות להסדר, ועתה זה מתבטא ברעיון הקונפדרציה.

רעיון הקונפדרציה שהועלה לראשונה ב-1972 עלה שוב כמה פעמים בשנים שמאז החלטתו של המלך חוסיין ב-1988 להתנתק מהגדה המערבית ולהכיר באש"ף כגורם האחראי לגורלה של האוכלוסייה בחבל ארץ זה. הירדנים לא דחו על הסף את הרעיון הזה, אולם הדגישו כי קונפדרציה ירדנית-פלסטינית יכולה לקום רק אם הפלסטינים ירצו בה ולכן הדיון בשאלה זו יהיה אפשרי רק אחרי שתקום מדינה פלסטינית עצמאית. הפעם מדובר על הקמת קונפדרציה ירדנית-פלסטינית כפתרון חלופי מלכתחילה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

הרעיון קיבל עתה תנופה כתוצאה מצרוף של שתי התפתחויות הנובעות באופן ישיר מהמשבר ברשות הפלסטינית. ירדן מוטרדת ביותר מהאפשרות שמשבר זה יגלוש לשטחה. החשש הוא בעיקר מזרימה של פליטים מאיו"ש לשטחה של ירדן. פליטים אלה יצטרפו למספר העצום של פליטים מעיראק שנכנסו לירדן בשנים האחרונות. ירדן מתקשה כבר עתה להתמודד עם פליטים אלה המכבידים על התשתית שלה, אולם בינתיים הם לא מהווים עול כלכלי ופוליטי משום שירדן הקפידה להסכים רק לכניסת פליטים שהם גם בעלי אמצעים וגם סונים. בראיית המשטר הירדני פליטים פלסטינים יהוו איום גדול יותר משום שהם יהיו חסרי אמצעים ויאיימו על האיזון הדמוגרפי העדין בירדן בין אזרחים ממוצא מזרח ירדני ואזרחים ממוצא פלסטיני.

הדאגות הירדניות עוררו דיונים פומביים שזכו לביטוי בתקשורת הירדנית בהשלכות המשבר הפלסטיני. בדיונים שיחק תפקיד פעיל עבד אל-סלאם מג'אלי, ראש ממשלת ירדן לשעבר, שהעלה את רעיון הקונפדרציה כדרך לעקוף את המשבר הפלסטיני ולהתקדם לפתרון. בשלב מסוים התקבל הרושם שהדיון כולו מתנהל ביוזמת בית המלוכה הירדני ומג'אלי הוא שליחו. הרעיון הזה קיבל הדים בתקשורת בישראל ובארה"ב. השיא היה כאשר באתר אינטרנט התפרסם ספור שאין לו ביסוס, לפיו מג'אלי הגיע לישראל כשליח של המלך עבדאללה כדי להציג לראש הממשלה אולמרט תוכנית שלום ירדנית המבוססת על איחוד מחדש של הגדה עם ירדן.

במקביל עלתה התמיכה בקרב האוכלוסייה הפלסטינית באיו"ש במעורבות ירדנית גדולה יותר וזה מתבטא גם בסקרי דעת קהל. כך לדוגמא בסקר מכון PCPSR ברמאללה מחודש יוני השנה 42 אחוזים מהנסקרים תמכו בקונפדרציה עם ירדן עכשיו או אחרי הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. אחוז דומה תמך בפרוק הרשות הפלסטינית. גם הרעיונות שעלו בחוגיו של מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית, להעביר מירדן לאיו"ש את חטיבת צש"פ (צבא השחרור הפלסטיני) בדר על מנת לחזק את ממשלת הפתח חזקו את הפרספציה של נכונות פלסטינית למעורבות ירדנית גדולה יותר, משום שחטיבת בדר היא בעצם חלק מצבא ירדן.

הבלון התפוצץ כאשר עבדאללה מלך ירדן יזם בראשית יולי ראיונות בשני עיתונים ירדנים שהתמקדו במידה רבה בשאלה הפלסטינית ובהם תקף בחריפות ללא תקדים את העלאת רעיון הקונפדרציה. לגבי הקונפדרציה ו"הלחצים האמריקאים והישראליים על ירדן לקבל מחדש אחריות על הגדה" הוא אמר: "עייפתי כבר מהדיון בנושא [...] עמדתנו ברורה וגלויה [...] אנו מסרבים לרעיון הקונפדרציה או הפדרציה. הצעה כזו בזמן הזה היא קונספירציה נגד פלסטין ונגד ירדן כאחת [...] רק לאחר הקמת מדינה פלסטינית על אדמת פלסטין יחליטו הירדנים והפלסטינים מה יהיה אופי היחסים ביניהם." מסתבר אם כך ש"הפיתרון הירדני" לסוגיית השטחים שהלך לעולמו ב-1988 לא קם לתחייה.

האסטרטגיה הירדנית הבסיסית מבקשת לשמור על שלמותה של המדינה הירדנית ומשטרה במצב בו היא מוקפת במדינות חזקות ממנה, ולאחרונה גם באזורי משבר כרוני (עיראק והרשות הפלסטינית) המאיימים לייצא אל ירדן את הבעיות שלהם. ירדן אינה מתייחסת לגדה המערבית כטריטוריה שהיא אבדה ב-1967 והיא שואפת להחזירה לריבונותה, אלא כאזור המקרין איומים תמידיים לקיומה של ירדן כשהאיומים העיקרים מבחינתם הם האיום על המאזן הדמוגרפי בירדן והרעיון שהיה מקובל בחוגי ימין בישראל שירדן היא פלסטין. איחוד מחדש של ירדן עם הגדה המערבית במצב הנוכחי פירושו שירדן תאבד את צביונה ואת הזהות העצמאית שהיא הצליחה לגבש ותהפוך למדינה הפלסטינית. זוהי הסיבה להתבטאות החריפה של המלך. הוא גם חושש שישראל וארה"ב אינן רוצות לעשות מה שנחוץ על מנת לקדם את פתרון הבעיה הפלסטינית וזורקות את תפוח האדמה הלוהט לחיקם של הירדנים.

מבחינת ישראל המשמעות היא שאין לצפות מירדן למעורבות מעבר לפרמטרים המוכרים של סיוע באימון כוחותיו של עבאס וחימושם והסכמה להעברת חטיבת בדר לאיו"ש. בעיני הירדנים, מעבר פלסטינים מירדן לגדה במקום בכיוון ההפוך היא שינוי חיובי.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםירדן
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
יפעת מהל (CC BY 4.0)
התרעה אסטרטגית: הטרור היהודי והפשיעה הלאומנית מאיצים קריסת מערכות במדינת ישראל
הטרור היהודי הפך מבעיית אכיפה מקומית לאיום אסטרטגי מובהק על מדינת ישראל ועל אופייה הדמוקרטי. שילוב הרסני של תת-אכיפה, היעדר גיבוי מדיני לזרועות הביטחון וחולשת מערכות המשפט והאכיפה – כל אלה במשולב יוצרים מציאות של פריקת עול, אי-הכרה במוסדות המדינה ואובדן המונופול השלטוני על הפעלת הכוח. היעדר תגובה ישראלית נחושה לתופעה מהווה עדות לכך שמדובר במדיניות מונחית מלמעלה. מציאות זו מעמידה את ישראל בפני סכנה רב-מערכתית: ביטחונית – הפניית תשומת לב וכוחות צה"ל להתמודדות עם הטרור היהודי, על חשבון צרכי הגנה בזירות אחרות ושחיקה מבצעית מתמשכת של הצבא. בנוסף, גוברת הסכנה להתקוממות אלימה ביהודה ושומרון, לצד קריסת מנגנוני הייצוב הפלסטיניים; משילותית וחברתית – החלשת מערכות אכיפת החוק, שחיקת הממלכתיות וחלחול מסוכן של האלימות אל תוך החברה הישראלית, באופן העלול לשתק את תפקוד המדינה; בינלאומית – הצגת ישראל כמדינה כוחנית, דכאנית וגזענית גורמת לאובדן הלגיטימציה להפעלת כוח, לפגיעה אנושה במעמדה של ישראל באזור ובעולם ולסכנת בידוד מדיני חריף. אנו מתריעים על סכנה לעצם יכולתה של ישראל לשלוט ולתפקד. כפי שמלמדת ההיסטוריה, דמוקרטיות שאינן מרסנות כוחות רדיקליים בתוכן – אינן שורדות.
10/09/26
REUTERS/Ammar Awad
E1 - בונים היום, חוסמים הסדר מחר
פרסום המכרז לבניית 1,234 יחידות דיור ב-E1 חוצה סף שממשלות ישראל נמנעו ממנו במשך שנים בשל ההתנגדות האמריקאית והאירופית. מהן משמעויות המהלך השנוי במחלוקת?
07/09/26
REUTERS
הקריסה בתפיסת הניצחון של חמאס והשחיקה באתוס "ההתנגדות המזוינת"
כיצד באים לידי ביטוי הסדקים בלגיטימציה שנותן הרחוב הפלסטיני למדיניות ההתנגדות של חמאס – ואיך צריכה ישראל לנצל את המצב?
03/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.