עזה תחילה (שוב)? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על עזה תחילה (שוב)?

עזה תחילה (שוב)?

מבט על, גיליון 710, 17 ביוני 2015

עקבו אחרינו בגוגל
English
בנדטה ברטי
ענת קורץ
יוזמה מדינית מפורטת, מדורגת וארוכת טווח בלבד, תסייע לשכנע את הרשות הפלסטינית, כי תכנית 'עזה תחילה (שוב)' אינה מיועדת לעקוף אותה כנציג המוכר של העם הפלסטיני בתהליך מדיני, וכך לרכך את עמדתה לגבי תיאום עם חמאס. אשר לחמאס, יוזמה מדינית תוכיח לארגון שפרויקט השיקום אינו מיועד, בשום אופן, להקל על נוכחותו הצבאית ברצועה. אמנם, פירוק חמאס מנשקו הוא יעד לא-ריאלי בנסיבות הנוכחיות; גם בלימתו של מאמץ ההתחמשות של הארגון תהיה קשה להשגה ולביצוע. ועדיין, עצם היציאה לדרך של שיקום כולל של הרצועה תאותת לחמאס שעליו לנקוט ויתורים רבים בתמורה, הן כלפי הרשות והן כלפי ישראל, אם הוא אכן מעוניין להימנע מסיכונים נוספים לשלטונו ברצועה.


בשבועות האחרונים שב והתעורר החשש מהסלמה צבאית ברצועת עזה. מתחים פנימיים בתחום הרצועה, בין חמאס לארגוני ג'האד סלפי מקומיים, עלולים לגרור את ישראל וחמאס לסבב עימות נוסף, ששני הצדדים אינם מעוניינים בו. אולם, ברקע הדיון הנוכחי על המצב הביטחוני בזירת הרצועה, יש לזכור את ההקשר הפוליטי והגיאו-אסטרטגי הרחב יותר, שבמסגרתו ממשיכה עזה למלא תפקיד מרכזי ומכריע במיוחד.

לאחר סבב המלחמה שהתחולל בין ישראל לחמאס בקיץ 2014 ולנוכח תוצאותיו הכלכליות וההומניטריות החמורות, שהומטו על הרצועה במהלכו, ניכר עניין מוגבר בשיקומן של התשתיות הכלכליות והאזרחיות שבאזור. יתרה מכך, ובמיוחד על רקע חולשתו היחסית של חמאס, אתגר השיקום נתפס יותר ויותר על ידי גורמים מערביים, הרלוונטיים לתהליך המדיני, כמנוף אפשרי להפסקת אש ארוכת טווח בין חמאס לישראל ולכן כאמצעי להשגת רגיעה בזירת הישראלית-פלסטינית בכללותה.

      מעניין להיווכח בדמיון שבין ההתמקדות הנוכחית ברצועת עזה לבין קו המחשבה, ששלט בשיח על אודות התהליך המדיני בתקופה המידית שלאחר החתימה על הסכמי אוסלו, קרי הרעיון של 'עזה [ויריחו] תחילה' (הסכם קהיר) – שהוסכם במאי 1994 על ידי ישראל והרשות הפלסטינית, שאך הוקמה. קיימים פערים ניכרים בין אותה תקופה לזו הנוכחית, בפרט אשר לאמון מצד שני הצדדים בעצם היכולת לקדם הסכם שלום כולל, כמו גם במובן לכידותה של הזירה הפוליטית הפלסטינית. למרות זאת, וזה הדמיון בין אותה העת לעת הנוכחית, עזה שבה ונתפסת יותר ויותר כנקודה, שממנה יוכל, ואולי אף צריך, להתחדש הדיאלוג המדיני-טריטוריאלי בין ישראל לפלסטינים.

      אין ספק, שיישום האופציה של 'עזה תחילה' כקרש קפיצה לקידום התהליך המדיני יהיה מורכב ביותר, במיוחד לאור העובדה שבמהלך שני העשורים האחרונים התפצל הסכסוך הישראלי-פלסטיני לשלושה סכסוכים - בין ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס. אולם, אחד הלקחים המרכזיים שניתן להפיק מהקורות באותן שנים סוערות הוא, שניסיונות העבר להתעלם מרצועת עזה ומחמאס, תוך כדי מאמץ לחולל פריצת דרך מדינית, לא קרבו את ישראל והפלסטינים להסכם שלום.

      לאחר ניצחונו של חמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטיני, שהתקיימו ב-2006, התמקדה הגישה המרכזית של ישראל כלפי הפוליטיקה הפלסטינית – בגיבוי גורמים בינלאומיים מובילים ובראשם ארצות הברית – בעידוד המחלוקת הקיימת בין חמאס לפת"ח כאמצעי להחליש את חמאס. לאחר שהאיבה הפנימית בזירה הפלסטינית הפכה אלימה והובילה להשתלטות חמאס על רצועת עזה ב-2007, המדיניות התמקדה במאמץ להחליש את חמאס על ידי בידוד ממשלתו והרצועה כולה. על רקע זה נתפס חידוש הדיאלוג בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, שבהובלת פת"ח, הן כדרך לקדם הבנה ישראלית-פלסטינית והן כהזדמנות להמשיך לבודד ולהחליש את חמאס. עם זאת, המדיניות המשולבת של הגבלות כלכליות ובידוד מדיני לא הכניעה את חמאס, באותה מידה שההתעלמות מהרצועה לא סייעה לקדם הסכם מדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית. במילים פשוטות, התעלמות מהבעיה לא העלימה אותה, אלא החריפה אותה. וכיום, כבעבר, חמאס ורצועת עזה נותרו רכיבים מרכזיים בזירה הפלסטינית, והידרשות אליהם חיונית לכל חתירה לתהליך מדיני בין ישראל לפלסטינים.

       בהיבט הכלכלי, רצועת עזה והגדה המערבית התרחקו זו מזו מאז תחילת שנות ה-90, ומאז 2007 הפער בין שני האזורים הולך ומתרחב. אולם, בסופו של דבר, שילוב כלכלי ביניהם, הן באמצעות השקעה בפיתוח כלכלי של רצועת עזה והן בעידוד קשרים כלכליים בין עזה לגדה המערבית, ימלא תפקיד מכריע ביכולתה של מדינה פלסטינית עתידית להתקיים ולתפקד. עד אז, על הגישה הבינלאומית כלפי רצועת עזה להתמקד בשלושה מישורים: יותר כסף, יותר גישה ויותר שילוב.

       יותר כסף – המאמצים לשקם את עזה מתאפיינים במחסור במימון, כאשר כמעט כל הארגונים הבינלאומיים הפועלים בעזה חסרים את התקציב הנדרש לשיקום ולסיוע. יתר על כן, כרבע בלבד מהתרומות שהובטחו לפרויקט השיקום, סך של כשלושה מיליארד דולר, הגיע בפועל לרצועה.

        יותר גישה – על מנת לאפשר את פרויקט השיקום יש להזרים לרצועה חומרי בנייה נוספים, במקביל להקלת המגבלות הכלכליות המוטלות על האזור והמעבר במעברי הגבול, הן מצד המצרים והן מצד ישראל. כדי שניתן יהיה לאפשר זאת תוך התחשבות בחשש של ישראל מההשלכות הביטחוניות של גישה גמישה יותר לעזה וממנה, תידרש פריסה מקדימה של כוחות אבטחה של הרשות הפלסטינית בגבולות וכן חזרת כוח EUBAM של האו"ם לאזור. זאת ועוד, 'יותר גישה' פירושו פעולה להיפוך המצב הנוכחי של בידוד עזה ולמיזוג מחודש בין השווקים של הרצועה והגדה המערבית.

       יותר שילוב – יש לעודד את השילוב הפוליטי בין הפת"ח לחמאס כחלק מתהליך השיקום. עבור הרשות הפלסטינית, השילוב אינו הכרחי רק כדי לבסס מחדש – במידה זו או אחרת – את נוכחותה ברצועה, אלא גם כדי לקדם את היעד של עצמאות פלסטינית. התעלמות מחמאס, שהוא הגוף הפוליטי השליט בפועל בעזה, מתעלמת מכך שאכיפת הסכם מדיני, שחמאס לא יהיה מוכן לקבלו אף באופן בלתי-מוצהר, תקשה על פת"ח לאכוף אותו גם בגדה המערבית, שלא לומר – ברצועה עצמה. כן סביר, שחמאס ישליך את יהבו על מאבק אלים על מנת לשבש את התהליך, שהוא אינו מושקע בו ואינו אמור לזכות בגינו בתגמול כל שהוא.

       נראה שהגיעה העת להפסקת אש ממושכת בין ישראל לחמאס. מאז תום סבב העימות הקודם, שני הצדדים הפגינו שוב ושוב את נחישותם להימנע מלשחק לידיהם של פלגים ג'האדיסטיים, המבקשים להצית סבב נוסף של אלימות בזירת עזה. אולם, אין לחתור להבנה מפורשת או משתמעת בין ישראל לחמאס על חשבון הרשות הפלסטינית. נהפוך הוא, יש להשאיר את השילוב הפוליטי המחודש בין עזה לגדה המערבית בעדיפות עליונה, כאמצעי להחזרת התהליך המדיני למסלול. כן חיוני לקדם, כבר עתה, תיאום מוסדי בין הרשות לחמאס, שכן הממשלות התורמות המרכזיות מציבות, ובצדק, את שיתוף הפעולה של הרשות במפעל השיקום כתנאי מקדים לכך, שהכסף הדרוש והמובטח יועבר והפרויקט יתקדם במלוא המרץ. לכן, יש להתמיד במחויבות לרשות הפלסטינית כשותף הפלסטיני בתהליך המדיני, בין היתר על ידי גיבוי כלכלי משמעותי ומתמשך, לצד ציפייה ברורה לתיאום ממשי בין הרשות לחמאס. זה אף עשוי להתפתח למאמץ פיוס נוסף בין שני הצדדים היריבים ולגיבוש כללי משחק חדשים, כמו גם מאזן כוחות מוסדי ביניהם.

      ללא ספק, יוזמה מדינית מפורטת, ולו תכנית מבוססת ביצועים (performance based), מדורגת וארוכת טווח בלבד, תסייע לשכנע את הרשות הפלסטינית, כי תכנית 'עזה תחילה (שוב)' אינה מיועדת לעקוף אותה כנציג המוכר של העם הפלסטיני בתהליך מדיני, וכך לרכך את עמדתה לגבי תיאום עם חמאס.

      אשר לחמאס, יוזמה מדינית תוכיח לארגון שפרויקט השיקום אינו מיועד, בשום אופן, להקל על נוכחותו הצבאית ברצועה. אמנם, פירוק חמאס מנשקו הוא יעד לא-ריאלי בנסיבות הנוכחיות; גם בלימתו של מאמץ ההתחמשות של הארגון תהיה קשה להשגה ולביצוע. ועדיין, עצם היציאה לדרך של שיקום כולל של הרצועה תאותת לחמאס שעליו לנקוט ויתורים רבים בתמורה, הן כלפי הרשות והן כלפי ישראל, אם הוא אכן מעוניין להימנע מסיכונים נוספים לשלטונו ברצועה.

      בכל מקרה, יש לראות בשינוי המדיניות של בידוד עזה וחמאס ובמיקוד תשומת הלב בעזה תחילה לא רק צעד שנועד לסכל התדרדרות לסבב אלימות מחודש בעתיד הקרוב, אלא גם מהלך שתכליתו הכשרת הקרקע לקראת חידוש דיאלוג קונסטרוקטיבי בין ישראל לפלסטינים.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםרצועת עזה וחמאס
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
החמולות ברצועת עזה – בין עבר לעתיד
מחקר זה מתחקה אחר מוסד החמולה ברצועת עזה מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומנתח אותו כרכיב כוח חי, דינמי וסתגלן שחזר במלחמת חרבות ברזל לתפקד כרשת הביטחון, האכיפה וחלוקת המשאבים המרכזית בשטח. על רקע פיצול הרצועה ב־2026 סביב "הקו הצהוב", צמיחת המיליציות החמושות במזרח מול "וטו האלימות" של חמאס במערב, וקריסת הרשויות המקומיות, המחקר מציג את "המודל המשולש" ומתווה כיצד ניתן לשלב את החמולות באופן מבוקר במנגנוני השיקום והמנהל הטכנוקרטי (במסגרת תוכנית טראמפ) – תוך הצבת תמרור אזהרה: בהיעדר מעטפת מוניציפלית ובינלאומית רחבה, כל ניסיון להפוך את החמולות לריבון לאומי עצמאי יוביל לאנרכיה ול"סומליזציה" של הרצועה.
05/11/26
"רמזור" ליישום מתווה מועצת השלום לרצועת עזה – מדיניות מומלצת לישראל
כיצד ניתן ליישם את תוכנית מועצת השלום לעתיד רצועת עזה באופן שלא יסכן את ביטחון ישראל?
24/09/26
קולות מעזה: מה אומרים ברצועה על פירוק חמאס מנשק?
ניתוח המגמות המפתיעות בשיח העזתי על היום שאחרי המלחמה
24/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.