פרסומים

ב-16 במאי 2012 התקיימה במכון למחקרי ביטחון לאומי סימולציה מדינית-ביטחונית, שמטרתה לגבש תובנות באשר ליחסי ישראל-מצרים על רקע אירוע ביטחוני בחצי האי סיני. מדובר באירוע שעניינו – איתור מתחם בסיני, שנבנה במימון וסיוע איראני, המשמש לייצור והרכבה של טילים/רקטות ארוכי טווח וטילי חוף-ים. המטרה - להפעיל אמצעי לחימה איכותי וארוך טווח זה מול ישראל ישירות בירי מסיני או דרך חמאס והג'יהאד מעזה.

{image} בסימולציה השתתפו, בתפקידים שונים, כמה צוותים: קבוצה ישראלית מדינית וביטחונית, צוות מצרי, חמאס, ארצות הברית והכוח רב לאומי בסיני. הסימולציה התבססה על תרחיש פתיחה בו נשקף איום ביטחוני מסיני במטרה לבחון את יחסי ישראל מצרים על רקע אירועים ביטחוניים בסיני.

למרות המצב הבעייתי מאוד בסיני ישנם גורמים מרסנים רבים, שרובם אינם מעוניינים בהסלמה של ממש (זולת ארגוני הג'יהאד ברצועת עזה). הדבר מסייע למניעת אירועים ביטחוניים או לניהול מצבי הסלמה. המצרים מתקשים לתת מענה למצב המורכב בסיני. ישראל, ארצות־הברית ומצרים כאחת מבקשות לבצע שינויים בנספח הצבאי של הסכם השלום. פתיחת ההסכם או עדכונו הם תהליכים מורכבים יותר ממה שנדמה, הציפיות השונות של הצדדים עלולות להוביל למשבר בלתי־רצוי. "השבת הריבונות" המצרית בסיני מתבטאת בשינוי משמעותי יותר מאשר תוספת של כמה טנקים ולוחמים — שינויים בפוליטיקה ובסמלים לאומיים יעוררו תגובות הן בצד הישראלי והן בצד המצרי.

שלב המעבר של השלטון במצרים מאופיין בחוסר יציבות חריף, שצפוי להימשך.דעת הקהל במצרים משפיעה וקנאית לשמירת הריבונות. מאבקי הכוח במצריםמתקיימים בין גורמים רבים — ולכן הזעזוע עמוק. הבדואים בחצי־האי סיני פועלים מתוך מניעים כספיים (אף כי לעתים ניתן לראותגם מניעים אידאולוגיים). יצירת אינטרס כספי עבורם עשויה לסייע להרגעת האזור.

לישראל יש אינטרס בשימור פעילותו של הכוח הרב־לאומי בסיני, על אף קשי יתפקוד ועיסוקו העיקרי בהגנה על עצמו. נוכחותו מסייעת בשמירת הסכם השלום ובמניעת הסלמה בלתי־רצויה ביחסים עם מצרים.

עיקרי ההמלצות

•ניתן ליצור מנוף לגיבוש תוכנית משולשת (ישראל — ארצות־הברית — מצרים) לטיפולבמצב בסיני, על בסיס דרישת ארצות־הברית מישראל לאמץ עמדות אסטרטגיותאזוריות תוך הפגנת מתינות;

•יש להוביל למהלך משולב עם ארצות־הברית לגיבוש תוכנית פעולה מקיפה לשליטהמצרית בחצי־האי סיני ובבדואים, תוך הימנעות מהצבת אתגרים שיביכו את מצרים;

•מוצע לבחון כיצד ניתן לדון בחשאי עם הבדואים בסיני כדי "לקנות שקט" בכסף,ובכך לסייע להרגעת האזור;

•נדרשת מוכנוּת לכך שהצד המצרי יאחז בסוגיות שיש בהן נִראוּת של פגיעה בכבודובריבונות המצרית, כדי להסיט את תשומת הלב מהבעיה העיקרית של אובדןהשליטה בסיני, ולהתנער מאחריות לנעשה בסיני;

•חיוני לוודא חיזוק יכולות הגנה בכלל, והגנה אקטיבית בפרט, שמקנות גמישות לדרגהמדיני בישראל, ומאפשרות למנוע פגיעה ביחסי ישראל־מצרים ובהסכם השלום;

•יש לבחון בניית יכולות מודיעיניות בסיני, בדגש על איסוף מחוץ לתחומי סיני —מודיעין מנגד, יחד עם פיתוח יכולות מבצעיות חשאיות;

•נכונוּת ישראלית להסכים לדרישה המצרית לפתוח לדיון את הנספח הצבאי להסכםהשלום עשויה להקנות תוקף מחודש להסכם, ולחזק את המחויבות והאחריות שלהשלטון החדש במצרים לקיומו;

•איראן רואה בסיני גם נתיב גישה אל חמאס וגם זירה ממנה ניתן לפגוע בישראלוביחסיה עם מצרים. מוצע לבחון שיתוף פעולה עם ארצות־הברית ועם הכוחותהרלוונטיים במצרים, כדי לעצור תהליך זה;

•האינטרס הנוכחי של חמאס הוא שמירה על השקט ברצועת עזה, תוך הפעלת חזיתחלופית בסיני. מוצע ליצור זיקה בין הזירות באמצעים מדיניים ומבצעיים (לפיהצורך), שתמנע בידול זה;

•שימור הכוח הרב־לאומי בסיני, שנוכחותו מסייעת לישראל בשמירת הסכם השלוםובמניעת הסלמה בלתי־רצויה ביחסים עם מצרים, חרף קשיי תפקודו.