פרסומים

גישת הממשלה כלפי המיעוט הערבי בישראל מאופיינת בדואליות מורכבת: מחד גיסא, הממשלה מקצה תקציבים משמעותיים לקידום הצמיחה הכלכלית והחברתית של האוכלוסייה הערבית, תוך שיתוף פעולה עם מנהיגים ערביים במישור הארצי והמקומי, בתכנון פרויקטים וביישומם בשטח. גישה זו באה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה 922 מה-30 בדצמבר 2015 שאישרה תכנית חומש לשנים 2020-2016, בהיקף של כ-9.5 מיליארד שקל והיא משקפת הכרה של מקבלי ההחלטות בחשיבות השילוב הכלכלי של הציבור הערבי בישראל כמנוע צמיחה מרכזי למשק הישראלי; מאידך גיסא, הממשלה והפוליטיקאים הבכירים נוקטים יותר ויותר בגישה של הדרת הציבור הערבי. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בחקיקת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, הידוע בשם "חוק הלאום". החוק עורר ביקורת נוקבת בקרב הציבור הערבי והנהגתו כלפי מה שהם רואים כפגיעה ישירה באזרחים הערבים ובערך השוויון האזרחי.

שני מסלולים מנוגדים אלה עמדו במוקד מושב התכנית לחקר יחסי יהודים-ערבים שהתקיים בכנס השנתי השנים-עשר של המכון למחקרי ביטחון לאומי, (29-27 בינואר 2019) תחת הכותרת "הציבור הערבי בישראל: בין תכנית לחומש לחוק הלאום".

במושב השתתפו מר איימן סייף – לשעבר מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, גב' נסרין חדאד חאג'-יחיא – ראש התכנית לחקר יחסי יהודים-ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' מוחמד ותד – דיקן ביה"ס למשפטים במכללה האקדמית צפת, והח"מ – מהתכנית לחקר יחסי יהודים-ערבים במכון למחקרי ביטחון לאומי.

להלן התובנות המרכזיות שעלו במושב:

1. התכנית לפיתוח כלכלי של החברה הערבית אפשרה בניית גשרים ואמון בין הציבור הערבי, לממשלה, ובין הציבור הערבי למוסדות המדינה.
2. עד כה הועברו 6 מיליארד ש"ח מהסכום שהוקצה לתכנית החומש. עדויות להצלחה אפשר למצוא בעלייה בשיעור תעסוקת הנשים שהגיע ל-40% מכלל כוח העבודה הנשי בחברה הערבית, ועלייה במספר הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה, ששיעורם מגיע כיום ל-17% מכלל הסטודנטים בארץ. לעומת זאת, בתחום קריטי עבור החברה הערבית, תחום הדיור, לא נרשם עדין שיפור.
3. אותה ממשלה שהחליטה על תכנית החומש היא שהובילה לחקיקת "חוק הלאום". הבעיה עם חוק-יסוד זה היא בכך שיש בו "תקיעת אצבע" בעינם של הערבים והדרוזים. הבעיה החוקתית העיקרית עם החוק נעוצה בכך שאין בו התייחסות מחייבת לעקרון השוויון בין האזרחים במדינה ולחופש הביטוי.
4. אזרחי ישראל הערבים נמצאים במצב מורכב: הם חלק ממדינה שנמצאת בסכסוך מתמשך עם העם אליו הם משתייכים. בו-זמנית, הם חלק משני הצדדים של הסכסוך. דווקא ממקום זה, הם יכולים להיותגשר לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מצב זה עדיף לאין שיעור על דחיקתם של אזרחי ישראל הערבים למצב של שוליוּת כפולה, הן מבחינת מדינת ישראל והן מבחינת ההנהגה והעם הפלסטיניים, במיוחד בהעדר דיאלוג מדיני בין הצדדים הישראלי והפלסטיני.
5. לקראת תום תכנית החומש הנוכחית, יש צורך בתכנית חדשה רחבת היקף, אשר תיתן גם מענה לאתגרים שהתכנית הנוכחית לא קדמה, בראש ובראשונה בתחום החינוך הפורמלי, שאינו מתוקצב בתכנית הנוכחית.