
מנחה: גב' קרן מרציאנו
גב 'נסרין ח דאד חאג'-יחיא | מר איימן סייף | מר ח'דר סואעד | פרופ' מוחמד ותד
גישת הממשלה כלפי המיעוט הערבי בישראל מאופיינת בדואליות מורכבת: מחד גיסא, הממשלה מקצה תקציבים משמעותיים לקידום הצמיחה הכלכלית והחברתית של האוכלוסייה הערבית, תוך שיתוף פעולה עם מנהיגים ערביים במישור הארצי והמקומי, בתכנון פרויקטים וביישומם בהצלחה בשטח. מאידך גיסא, הממשלה והפוליטיקאים הבכירים נוקטים יותר ויותר בהדרה של הציבור הערבי, כפי שהתבטא בחקיקת "חוק הלאום". במושב שלנו נבחן עד כמה שני מסלולים אלה יכולים לקדם את ההשתלבות החברתית-כלכלית של המיעוט הערבי בישראל, ובכך לשרת את האינטרסים של המדינה.
מה משמעות הדבר מבחינתך להיות אזרח במדינת ישראל? התייחסות מפרספקטיבה אישית ומפרספקטיבה מקצועית.
נסרין חדאד חאג'-יחיא, מנהלת התכנית לחקר יחסי יהודים-ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה שהיא אוהבת את המקום הזה, ואין כמו המקום הזה, וניתן להפוך את ישראל למקום הרבה יותר טוב. כיצד זה להיות אזרח פלסטיני במדינה יהודית? זה מאוד מורכב. ישנו שיח דואלי מצד הממשלה. הממשלה מסיתה נגד הציבור הערבי, אך גם פועלת לשלב את הציבור הערבי במדינה. אסביר מה זה להיות אזרח ערבי-פלסטיני בישראל. ביקשתי מילדיי שיהיו בשקט כאשר שוחחתי בסקייפ עם המנחה שלי, ובתי אמרה לי "ביקשת שאהיה בשקט כדי שלא ידעו שאת ערביה ויסלקו אותך מהאוניברסיטה". כשילדים גדלים בתחושה שהם סוג ב' זה מצב חמור.
איימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית (במשרד רה"מ ואח"כ במשרד לשוויון חברתי בין השנים 2018-2008), אמר שלהיות אזרח בישראל עבור ערבי זה מאתגר, אבל לי למשל היתה הזדמנות להקים רשות חזקה ולהגיע לתפקיד בכיר מאוד בממשלה. לפני שבוע הלכנו לאמץ כלב הביתה בחדרה. ובמקום שבו פנינו לאמץ, עמותה, נאמר לי שלא מאפשרים לתושבי ישובים ערבים לאמץ כלב. כאשר בתי שמעה זאת, מה המסר שספגה מזה, מה לקחה מזה הלאה? יש הרבה הזדמנויות אך גם מקרים של גזענות ואפליה.
פרופסור מוחמד ותד, דיקאן ביה"ס למשפטים במכללה האקדמית, צפת, אמר שהלידה של הזהות שלו כערבי וישראלי אינה טבעית אך לא ניתן להתכחש לכך שהוא אזרח ישראלי בכל רמ"ח איבריו, ומכך שהוא ערבי. תפקידו כאזרח ישראלי וכבן לאום ערבי למצוא את נקודות האיזון. לי כמשפטן, אמר, וכבן למיעוט, יש את הכלים לעשות זאת. אזרחות תובעת ממני נאמנות, אך לא במובן של ליברמן. לאומיות דורשת ממני לאהוד ולהזדהות עמה. זה מחייב גם יכולת לבקר את המדינה. ביקורת היא חשובה אך אלימות, לעומת זאת, מגונה בכל תוקף.
ח'דר סואעד, חוקר מלגאי ניובאוור בתכנית לחקר יחסי יהודים-ערבים במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, אמר: הלאום שאליו אני שייך מצוי בסכסוך עם המדינה שאליה אני משתייך וזה שם אותי במצב לא נוח, אך בסך הכל הציבור הערבי בישראל הצליח לעמוד במורכבות הזאת. הישראליות שלי באה לידי ביטוי באהדתי למכבי חיפה בכדורגל. לדבר ב"אנחנו" כשניצחנו את מנצ'סטר יוניטד והתחבקנו יהודים וערבים בשמחת הניצחון וחיפה העיר המעורבת היא סמל לקיום משותף. מאתגר? בהחלט, אבל זה אפשרי.
איימן סייף, נשאל כיצד הוא רואה את עתיד תכנית החומש 922 בהיעדר מחליף לראש הרשות (איימן סיים תפקידו באפריל 2018); סיכום ביניים והערכה - מה עוד נדרש בעקבות יישום התכנית עד כה ומה יידרש לאחר שתסתיים ב-2020, ושיתאר את מצב ההשתלבות מבחינה כלכלית - מהם ההישגים עד היום בתחום הזה? לדבריו, בעשור האחרון נעשה שינוי משמעותי מאוד. בלי לשלב את האוכלוסייה הערבית והחרדית, הכלכלה הישראלית לא תצמח. אגף התקציבים והרשות שניהלתי עשינו שיתוף פעולה במטרה לבחון עיוותים במשרדי ממשלה וגיבשנו דו"ח למציג את הפערים בין החברה היהודית לערבית. 922 שאושרה בישיבת ממשלה, הייתה תהליך מאתגר. אושרו 15-11 מיליארד ₪, ועד כה עברו 6 מיליארד למשרדי הממשלה, כשעליהן ועל הרשויות המקומיות לנצל את התקציב הזה. תעסוקה של נשים ערביות עברה את ה-40%, גידול של 20%, ובהשכלה גבוהה הגענו ל17% אחוז מכלל הסטודנטים בישראל, גם כן הכפלה של המספרים. היכן נכשלנו? בפתרון מצוקת הדיור. לדבריו, לא נמצא לא מחליף מאז שפרש כיוון שלא נמצא מועמד בעל כישורים מתאימים. זהו נזק אדיר שאין ראש רשות. לדבריו הרשימה המשותפת הייתה שותפה לעיצוב 922 ואיימן עודה אף רואה ב-922 את הישגו הגדול. מנגד, התקשורת בעברית לא מתעניינת בתכנית החומש.
נסרין חדאד חאג'-יחיא התייחסה להיבטים החברתיים-כלכליים של 922 – יתרונותיה וחסרונותיה, ומתחה ביקורת על כך שהתכנית לא תמכה בפיתוח חינוך בלתי-פורמלי לציבור הערבי. לדבריה, איימן סייף בנה גשרים ואמון בין הציבור הערבי, לממשלה, ובין הציבור הערבי למוסדות המדינה. לדבריה כשתסתיים תכנית החומש מתוכננת הקצאה נוספת. אבל למרות ההצלחות של 922, ושל איימן ואמיר לוי, ישנם מספרים מטרידים. למרות הרצון לשלב את הציבור הערבי בישראל, לפי סקרים אחרונים (המדד הדמוקרטי האחרון) 54% מהציבור משוכנע שהציבור הערבי חותר תחת המדינה. 60% מהציבור לא מעוניינים שמפלגות ערביות יהיו חלק מן הקואליציה. אלו הם נתונים מטרידים שנובעים מהסתה. לעומת זאת יותר משני שליש מהציבור הערבי רואה עצמו חלק מן המדינה, וגם 67% מן הציבור היהודי חושבים שהערבים רוצים להשתלב במדינה. כפי שנשיא המדינה אמר, נועדנו לחיות יחדיו וכדאי לפעול לחיזוק ושיפור הביחד הזה. שינוי שיח נדרש בכדי שהכבוד כלפי המגזר הערבי ישתפר. לעומת זאת אין שאיפה לשפר את הייצוג ההולם בשירות הציבורי במדינה. נושא תכנון ופתרון בעיית מצוקת הדיור של 55 אלף משפחות ערביות. יש לי משפחה במחנה הפליטים ג'באליה ובחברון, אני חלק מהעם הפלסטיני אך חלק ממדינת ישראל. עצם העובדה שמשפחתי חיה בסכסוך עם מדינתי הוא בלתי אפשרי ויש לפתור זאת. ניתן לנצל את הציבור הערבי-ישראלי כגשר לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני.
פרופ' מוחמד ותד נשאל כיצד זה שממשלת ימין שחוקקה את חוק הלאום העבירה את תכנית החומש 922? ומהן המשמעויות המשפטיות של חוק הלאום ויוזמות החקיקה השונות (כמו חוק הנכבה, חוק וועדות הקבלה, מעמד השפה הערבית, חוק נאמנות בתרבות)? לדבריו, הקונסטרוקציה של ממשלה מול מיעוט היא החשובה ולא הזהות הפוליטית של ממשלה כזו או אחרת. לטנגו צריך שני אנשים, לא בהכרח אוהבים, אך שרוצים לרקוד יחדיו. קיים פער תהומי בין האידאולוגיה של חברי הפרלמנט בירושלים לבין המצב בשטח. 80% מהציבור היהודי תומכים בכך שמפלגות ערביות יהיו חלק מהקואליציה והממשלה. לעומת זאת המפלגות הערביות מסרבות לכך. כשמציגים ליהודים דמגוגיה פוליטית מקבלים תוצאות בהתאם, וכשמציגים את המורכבות הרב-תרבותית מקבלים תוצאות מורכבות. חוק הלאום, אף שמה שאומר אינו פופולרי, אינו מרגש אותי. אך החוק הוא רק חצי האמת. מי שגר כאם חייב לתמוך בכך שמדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית. אבל ניתן להגדיר באופן דואלי את המדינה. בחוק אין דבר חדש. השפה, היהדות של המדינה מוגדרים כחוק יסוד כבר, וכך גם מעמד השפה הערבית, שלה מעמד מיוחד. הבעיה עם החוק היא בכך שבמישור הבין-אישי יש בו תקיעת אצבע בעינם של ציבורים, ערבים, דרוזים ואחרים. הבעיה החוקתית עם החוק היא שלמרות שלחוק הזה מצאו זמן ומשאבים, חוק יסוד שמקנה חופש ביטוי (זכות שמובטחת כיום מכוח בית המשפט העליון) טרם נמצא. אבוי למדינה ביום שהיא מתביישת בדמוקרטיה שלה.
ח'דר סואעד נשאל איך הוא רואה את הרשימה המשותפת – בין תכנית החומש לחוק הלאום – מה התפקיד של הרשימה בגיבוש 922? לדבריו חברי הרשימה המשותפת היו שותפים לתכנית החומש ולקחו חלק בדיונים, אך חלקם הוצנע. הילדים שלי הולכים לקייטנות שמסובסדות מ-922 ואיש לא מדבר על כך. כל הרפורמה בתחבורה ציבורית אינה מפורסמת. מדוע? הח"כים הערבים מצניעים זאת מחשש שיתפסו כבני ברית עם הממשלה, ברית שקטה ערבית-ממשלתית שאכן קיימת. לדבריו, לא תהיה רשימה משותפת, ורבים מאסו בדומיננטיות של חד"ש .יהיה שינוי בייצוג הערבי בכנסת. פוליטית הייצוג הערבי עלול לאבד מנדט אחד, שיגיע למרצ דווקא. לדבריו, נדרשת תכנית חומש נוספת, אחרי 922. , אשר תתן מענה לאתגרים שתכנית 922 לא נתנה להם, בראש ובראשונה בתחום החינוך הפורמלי, ספציפית בתחום לימודי המתמטיקה והחינוך המדעי-טכנולוגי. תהיה לכך תרומה משמעותית לחברה הערבית בפרט ולמדינת ישראל בכלל.