הצבא הלבן נגד איראן: עסקת הנשק הסעודית – פרק ב' - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הצבא הלבן נגד איראן: עסקת הנשק הסעודית – פרק ב'

הצבא הלבן נגד איראן: עסקת הנשק הסעודית – פרק ב'

מבט על, גיליון 218, 28 באוקטובר 2010.

עקבו אחרינו בגוגל
English
יפתח שפיר

למעלה מחודשיים מאז פורסם דבר קיומה של עסקת נשק ענקית בין ארה"ב וסעודיה, העביר הממשל, בסוף השבוע שעבר, את ההודעה הרשמית על העסקה לקונגרס. אין בהודעה הפתעות גדולות, שכן עיקרי התוכנית פורסמו כבר. זו כללה מטוסי קרב מדגם F-15SA, מסוקי תקיפה כבדים מדגמי AH-64D "אפאצ'י", מסוקי תקיפה קלים מדגם AH-6i, מסוקי סיור קלים מדגם 530MD ומסוקי תובלה מדגם UH-60. אולם עיון בפרטי ההודעה מגלה כמה נקודות מעניינות.


פרטי העסקה

מטוסי קרב

העסקה מאשרת מכירת 84 מטוסי קרב רב-משימתיים מדגם F-15SA. מדובר בדגם חדש יעודי לסעודיה, המהווה שיפור של דגם ה- F-15S שכבר קיים ברשותה. בנוסף, יושבחו כל 70 המטוסים מדגם F-15S שבידיה לסטנדרט F-15SA. הדגם החדש יצוייד במכ"מ משופר מדגם AN/APG(V)63 – שהוא מכ"מ מתקדם, מסוג AESA[1] ובמנועים משופרים.

העסקה כוללת גם מגוון רחב של סוגי חימוש מתקדם, כולל פודי ניווט/הרכשת מטרות חדישים, פודי סיור-צילום, טילי אוויר-אוויר ופצצות מונחות.

עם השלמת העסקה (בהנחה שתתממש במלואה) יהיו בידי חיל האוויר הסעודי 154 מטוסי תקיפה מתקדמים ביותר מדגם F-15SA, בנוסף לכ-80 מטוסי "עליונות אווירית" מדגמי F-15C/D, שנרכשו בתחילת שנות ה- 80 – ובסה"כ: 234 מטוסים.

ברשות הסעודים קיים היום מערך מטוסים מתוצרת בריטניה: 72 מטוסי Typhoon (הנקלטים בימים אלה), וכ-100 מטוסי קרב מדגמיו השונים של ה"טורנאדו" (שאף הם נרכשו בשנות ה-80. חלקם עוברים היום שיפוץ והארכת חיים). העסקה החדשה תוסיף לחיל האוויר הסעודי עוד כ-170 מטוסים.

מסוקים

עסקת המסוקים הוגשה לקונגרס כשלוש עסקאות נפרדות. ההודעה חשפה את פרטי דגמי המסוקים (לא כל הפרטים היו ידועים מן ההודעות המוקדמות). ההפתעה הגדולה הטמונה בהודעה היא, שהעסקה הגדולה ביניהן אינה מיועדת לחיל האוויר או לצבא, אלא למשמר הלאומי.

על-פי ההודעה יקבל המשמר הלאומי 36 מסוקי AH-64D "אפאצ'י", אם כי רק 20 מהם יהיו מצויידים במכ"ם ה-Longbow. כמו-כן יקבל 36 מסוקי תקיפה קלים מדגם AH-6i, עוד 12 מסוקי סיור קלים מדגם MD-530F (הן מסוק התקיפה והן מסוק הסיור הם דגמים שונים של אותו מסוק) ו-72 מסוקי תובלה בינוניים מדגם UH-60M – הדגם החדיש ביותר של ה-Black Hawk הוותיק.

בהודעה נפרדת נמסר על מכירת 24 מסוקי AH-64D לידי כוחות היבשה הסעודים (רק 10 מהם מצוידים במכ"מ Longbow), ובהודעה השלישית – על מכירת עוד 10 מסוקים מדגם זה לידי המשמר המלכותי הסעודי (מהם 7 מצוידים במכ"ם Longbow).

הערות נוספות

א. העסקה היא חלק ממדיניות אמריקנית כוללת, ששורשיה עוד בתקופת ממשל בוש, לחזק את מדינות המפרץ ככוח שיתייצב מול עוצמתה הגוברת של איראן. כל ההודעות הרשמיות שליוו את ההודעה הדגישו את הצורך בחיזוק ערב הסעודית לנוכח האיומים בפניהם היא עומדת, ודוברים אמריקנים גם לא היססו להזכיר את איראן כאיום (אם כי הזדרזו לציין שאיראן אינה האיום היחיד). במקביל, הדגישו ההודעות את העובדה שהמערכות הנמכרות דומות או זהות למערכות הנשק שבידי ארה"ב, חלק ממדינות המפרץ האחרות, וכוחות קואליציה נוספים, ועל כן תתרום העסקה ליכולת שיתוף הפעולה בין הכוחות, ובמשתמע – חזון לכוח צבאי אחוד ומתואם ככל האפשר.

ב. יעוד העסקה נגד איראן משתקף גם בהתבטאותם של דוברים אמריקנים (הבאה לידי ביטוי גם בהודעה הרשמית לקונגרס) שאין הם צופים התנגדות לעסקה. דהיינו – הם אינם צופים התנגדות מצד ישראל לעסקה (כפי שהתנגדה לעסקאות נשק לסעודיה בעבר) משום שהם סבורים כי גם ישראל רואה עין בעין את הצורך בחיזוק הכוחות העומדים מול איראן.

ג. הרכב העסקה – שרובה ככולה מערכות נשק התקפיות – מעיד על שאיפה לתגבר את יכולת ההרתעה של סעודיה – ולא את יכולת ההתגוננות שלה. בפרט, בולט מאוד העדר רכש מערכות הגנה אווירית והגנה בפני טילים, בניגוד חד לאופי הרכישות של מדינות המפרץ השכנות לסעודיה – כווית והאמירויות המאוחדות. בעסקה אין גם מרכיב ימי, אולם נראה כי עסקה גדולה לרכש ספינות נמצאת בשלבי מו"מ ראשוניים.

ד. הודעה לקונגרס – אין פירושה עסקה חתומה. כעת יכנסו הצדדים למשא ומתן מפורט, ויחלפו כמה שנים בטרם יחתמו עסקאות. מימושן יארך שנים רבות (לדברי דוברים אמריקנים – בין 15 ל-20 שנה). יתרה מזו – אין גם ערובה שהעסקאות יתממשו בכלל, או שיתממשו במלואן.

ה. נקודה מעניית במיוחד היא חלוקת הנשק בין הזרועות השונות של הכוחות המזויינים הסעודים. יעוד רובם המכריע של המסוקים למשמר הלאומי הוא הפתעה. עד כה לא היה ידוע כי גוף זה מפעיל אוויריה כלשהי (אם כי ניתן היה לצפות זאת מגוף המאומן על פי דוקטרינות הלחימה האמריקניות). המשמר הלאומי הסעודי הוא גוף נפרד מן הצבא, ומושתת על גיוס בני שבטים הנאמנים לבית המלוכה. לעתים הוא מכונה "הצבא הלבן" על שום הגלימות הלבנות של בני אותם שבטים. תפקידיו כוללים בין השאר שמירה על בית המלוכה מפני איומים פנימיים והגנה על מתקני הנפט ומתקנים אסטרטגיים אחרים. בשנים האחרונות עובר המשמר הלאומי תהליך הרחבה, על בסיס עסקאות רכש נרחבות של רכב משוריין קל, טילי נ"ט וארטילריה מתנייעת. אולם, רכישת האוויריה מגמדת את כל העסקאות הקודמות, והיא תעמיד את הארגון במעמד שווה או אולי אף בכיר מזה של הצבא הסדיר.

גוף נוסף שיקבל מסוקים הוא המשמר המלכותי שהוא חטיבה שייעודה הרשמי הוא שמירה על בית המלוכה. היא סופחה לצבא הסדיר עוד בשנות ה-60, אולם עדיין שומרת על ייחודה. עם זאת, גם יחידה זו לא הפעילה מעולם מסוקי קרב, ולא ברור מה הקשר בין מסוקים אלה לבין יעודה הרשמיץ.

ניתן לשער שבנוסף לחיזוק יכולת ההרתעה של סעודיה נגד איומים חיצוניים, מצביעה עסקת הנשק גם על מאבקי כוח פנימיים. המשמר הלאומי קרוב ללבו של המלך עבדאללה, שכיהן כמפקדו במשך קרוב ל-30 שנה. לא מן הנמנע שהוא רואה בחיזוק הארגון – דרך לחזק את האגף שלו במשפחת המלוכה, במאבקים עתידיים על השלטון נגד אגפים אחרים במשפחה.

[1] – AESA – Active Electronically Scanned Phased-Array מערך מופע פעיל

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Nir Alon/ZUMA Press Wire via REUTERS
"שאגת הארי" - סיכום השלב הראשון (עד הפסקת האש הזמנית)
“שאגת הארי”, המלחמה עם איראן ושלוחיה, טרם הסתיימה. אף שתמונת הסיום אינה ברורה והתמונה הנוכחית עשויה להשתנות בקרוב, מאפייניה הייחודיים של המערכה מאפשרים עצירה לניתוח ביניים. זוהי המלחמה הרחבה ביותר שהתנהלה במזרח התיכון מאז מלחמת המפרץ השנייה, והראשונה שבה ישראל נלחמת כשותפה פעילה בקואליציה עם ארצות הברית. השלכותיה הגלובליות טרם התבהרו במלואן, אך ברור כבר עתה שיש לה משמעויות כבדות משקל למדינות המפרץ, לשוק האנרגיה העולמי, למעמד ישראל בעולם ולתחרות הבין-מעצמתית.
17/05/26
REUTERS (modified by INSS)
לא רק מתווכת: האינטרס המצרי בעצירת המלחמה עם איראן
מדוע וכיצד פעלה קהיר להגעה ולשימור הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן – ומה המסקנות מכך שיש להסיק בישראל?
12/05/26
REUTERS
המערכה נגד איראן והאסטרטגיה הרוסית מול ממשל טראמפ
כיצד המערכה באיראן שברה את הקונספציה בקרמלין – ומהן המסקנות והלקחים של מוסקבה מהאירועים האחרונים?
07/05/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.