היוזמה הפלסטינית החדשה-ישנה להקמת מדינה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על היוזמה הפלסטינית החדשה-ישנה להקמת מדינה

היוזמה הפלסטינית החדשה-ישנה להקמת מדינה

מבט על, גיליון 602, 4 בספטמבר 2014

עקבו אחרינו בגוגל
English
גלעד שר
לירן אופק
במידה שהיוזמה הפלסטינית, שמוביל עבאס, תצבור תאוצה, תעמוד ישראל בחודשים הקרובים כשבידיה נתוני פתיחה לא פשוטים למהלכים מדיניים, הן מול הפלסטינים והן מול הקהילה הבינלאומית. נראה, כי יוזמה ישראלית שתשכיל לבטא חתירה לסיום הסכסוך הישראלי-ערבי מתוך ראייה אחראית, ארוכת טווח ומפוכחת של האינטרסים הלאומיים החיוניים לישראל, תאפשר לעיין את המאזניים לקראת הסבבים המדיניים הבאים.

 במשך שני עשורים של משא ומתן עם ישראל, הקפידה ההנהגה הפלסטינית להציג דרישות ותנאים, אך נמנעה מהצגת יוזמה משלה לפתרון הסכסוך. בכינוס שרי החוץ הערבים שיתקיים ביום ראשון בקהיר מתכוון מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית, לפרט את יוזמתו להקמת מדינה פלסטינית עצמאית. לקראת סיום "צוק איתן" ביקר עבאס בדוחא והציג את התוכנית לחאלד משעל. על-פי מקורות פלסטיניים, משעל חתם עליה. עוד נמסר, כי משלחת פלסטינית בראשות צאיב עריקאת יצאה לוושינגטון לדון בתוכנית עם שר החוץ קרי.
ראוי לציין, כי עבאס כלל אינו מתייחס בתוכניתו זו ליוזמת השלום הערבית או למתווה אזורי לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. התוכנית מורכבת משלוש חלופות מדורגות. הראשונה, משא ומתן למשך זמן מוגבל וקצוב בין ישראל והרשות הפלסטינית בהובלת ארצות-הברית, ובתחילתו תציג ישראל את גבולות הקבע על-פי גרסתה. היעד: קביעת גבולות המדינה הפלסטינית והכרת ישראל במדינה זו, והכל בתוך ארבעה חודשים. במתווה זה אין חידוש רב. החלופה השנייה תיושם במידה שהמשא-ומתן ייכשל, או שלא יתקיים כלל, משום שארצות הברית או ישראל ידחו את המתווה המוצע: הרשות, באמצעות הליגה הערבית, תפנה למועצת הביטחון של האו"ם בדרישה שזו תורה על פינוי ישראל מאדמות פלסטין תוך 3 עד 5 שנים.
היה ושתי חלופות אלה לא תצלחנה, תצטרף הרשות לכל המוסדות והארגונים הבינלאומיים, תחתום על אמנת רומא שמכוחה פועל בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג, שם תגיש תביעה נגד ישראל ומנהיגיה.
היוזמה העצמאית החדשה-ישנה של עבאס מתפרסמת על רקע מצב מורכב למדי. הרשות הפלסטינית נחשבת לכאורה לאחת המרוויחות מהסכם הפסקת האש שרקחה מצרים. על-פי מסמך 11 הנקודות המצרי מ-15 באוגוסט 2014, התיאום על העברת סחורות לרצועה ייעשה עם הרשות; היא תשתתף בשיקום תשתיות הרצועה, ותתאם – יחד עם ישראל ואירגוני סעד בינלאומיים – את אספקת המשאבים המיועדים לשיקום הרצועה; החל מינואר 2015 כוחות הביטחון של הרשות אמורים להתפרס מחדש בצפון הרצועה ובמזרחה. ולבסוף, על-פי המסמך המצרי, האפשרות להקמת שדה תעופה ונמל ימי תידון במסגרת הסכמי אוסלו והסכמים קודמים – שכולם, כזכור, נחתמו בין ישראל לאש"ף.
למעשה, שמה של תנועת חמאס כלל לא נזכר בהסכם הפסקת האש, ומכך נובע, כי מצרים וישראל מכירים ברשות הפלסטינית כגורם האחראי על הנעשה ברצועה. אמנם אין בכך כלל כדי להעיד על המצב בשטח, שבו יש לחמאס כיום פופולריות גואה ושליטה בפועל. ספק רב אם הרשות הפלסטינית תצליח לעמוד באתגרי הביטחון והשליטה שהסכם הפסקת האש מעמיד בפניה. ואולם פורמלית, ההסכם מקבע מצב של חמאס מוחלש ומוכל, שמנהיגו, משעל, מכיר – ולו במשתמע – בשיחות עם ממשלת ישראל כאמצעי להקמת מדינה פלסטינית.
לעומת זאת, הרחוב הפלסטיני עדיין חושב אחרת. סקרים שנערכו ברצועת עזה במחצית אוגוסט הראו שהרחוב העזתי תמך בהמשך ירי הרקטות ופצצות המרגמה, מכיוון שראה בכך אמצעי להחלשת ההרתעה הישראלית. הדרישה של חמאס שלא לפרק את ארגוני ההתנגדות מנשקם נהנית גם מתמיכה של תושבי הגדה המערבית. סקר רחב, שפורסם מטעם המרכז הערבי למחקר וללימודי מדיניות שבדוחא, הראה ש-94% מהנשאלים בגדה וברצועה סירבו לפירוק הנשק הפלסטיני. עוד הראה הסקר ש-80% מהציבור הפלסטיני מתנגד להמשך התיאום הביטחוני עם ישראל. מגמה נוספת בולטת שנרשמה בסקרים מאפריל ומיוני 2014, היא התמיכה של 70% עד 80% מהרחוב בגדה וברצועה בהצטרפות למוסדות בינלאומיים.
על רקע נתונים אלה, עבאס סופג ביקורת חריפה על נכונותו להמשיך בתיאום הביטחוני גם במחיר של פגיעה במאמצי הפיוס הפנים-פלסטיני, נכונות שבאה לידי ביטוי בהתבטאויותיו הפומביות של הנשיא הפלסטיני נגד חטיפתם של שלושת הנערים ורציחתם.
נראה אפוא, כי עבאס מנסה כעת, בהעמדת היוזמה התלת-שלבית שלו, לתמרן בנסיבות המורכבות שהוא נתון בהן: הפנייה המחודשת למשא-ומתן עם ישראל בשלב הראשון, נועדה לכופף את ידי חמאס, להכיל מתחים פנים-פלסטיניים ולהשפיע על המתווך האמריקני. ואילו קידום ההצטרפות למוסדות בינלאומיים והאיום לתבוע את ישראל, נובעים, בין היתר, מהיעדר לגיטימציה-מבית להידברות עם ישראל.
התמרון המדיני-הפוליטי הטקטי הזה מאפשר לעבאס ליצור לעצמו מצב נוח כלפי ישראל: היה והמשא-ומתן יתקיים, מסגרת הזמן הקצובה ויעדיו יכתיבו את תכניו ואת מהלכו. לא צלח? עבאס יתקדם באופן חד צדדי בזירה הבינלאומית. שלוש החלופות שהוזכרו למעלה מספקות לפלסטינים מגוון דרכים להשגת מדינה במסגרת נוקשה מבחינת הזמנים ובה-בעת גמישה מבחינת מנופי הלחץ העצמאיים, העשויים לקבל את תמיכתם של שחקנים לא מעטים בזירה הבינלאומית.
עבאס מטפל גם במתיחות הפנימית בקרב הפלסטינים ובהתנגדות העזה למנהיגותו, בכך שהוא מכניס את חמאס, בדלת האחורית, לתהליך המדיני. הציר עבאס-משעל – חרף המחלוקות העמוקות והתנצחויות הפומביות שלו – הופך בפוטנציה את חמאס לשותף עתידי במשא-ומתן עם ישראל.
התקדמות של הפלסטינים באופן עצמאי אל החלופות השנייה והשלישית בתוכניתו של עבאס עלולה לשאת השלכות נוספות, שעליהן עמדנו בדפים אלה לפני כשנתיים, ערב הפנייה של עבאס בנובמבר 2012 לעצרת האו"ם. אמנם, קלושים ביותר הסיכויים לכך שארצות-הברית לא תטיל וטו על החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם, אשר תורה על פינוי ישראל מהגדה המערבית ללא הסכם. ואולם בניתוח תיאורטי אין לשלול גם תרחיש כזה, שבו, בנסיבות מסוימות, הרשות מצליחה, על-פי תוכניתה, ליצור במועצת הביטחון חזית מדינית-דיפלומטית נגד ישראל, וחזית משפטית נגדה – בטריבונלים בינלאומיים.
ההתקדמות החד-צדדית הפלסטינית בהיעדר מסגרת הסכמית, עלולה להביא לביטולו של הסכם הביניים ("אוסלו ב'") שנחתם בשנת 1995, וממשיך לחול עד היום; היא עלולה לאפשר הקמת צבא פלסטיני מדינתי; לאפשר הכרזה חד-צדדית על ירושלים המזרחית כבירת המדינה הפלסטינית; וממילא, לשנות לחלוטין את מעמד ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, לרבות גושי ההתנחלות הגדולים, אשר בהסכם היו נכללים בגבולות ישראל כנגד חילופי שטחים. ומנגד, יהיו ללא ספק צעדי תגובה ישראלים חד צדדיים.
במידה שהיוזמה הפלסטינית, שמוביל עבאס, תצבור תאוצה, תעמוד ישראל בחודשים הקרובים כשבידיה נתוני פתיחה לא פשוטים למהלכים מדיניים, הן מול הפלסטינים והן מול הקהילה הבינלאומית. נראה, כי יוזמה ישראלית שתשכיל לבטא חתירה לסיום הסכסוך הישראלי-ערבי מתוך ראייה אחראית, ארוכת טווח ומפוכחת של האינטרסים הלאומיים החיוניים לישראל, תאפשר לעיין את המאזניים לקראת הסבבים המדיניים הבאים.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטינים
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
החמולות ברצועת עזה – בין עבר לעתיד
מחקר זה מתחקה אחר מוסד החמולה ברצועת עזה מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומנתח אותו כרכיב כוח חי, דינמי וסתגלן שחזר במלחמת חרבות ברזל לתפקד כרשת הביטחון, האכיפה וחלוקת המשאבים המרכזית בשטח. על רקע פיצול הרצועה ב־2026 סביב "הקו הצהוב", צמיחת המיליציות החמושות במזרח מול "וטו האלימות" של חמאס במערב, וקריסת הרשויות המקומיות, המחקר מציג את "המודל המשולש" ומתווה כיצד ניתן לשלב את החמולות באופן מבוקר במנגנוני השיקום והמנהל הטכנוקרטי (במסגרת תוכנית טראמפ) – תוך הצבת תמרור אזהרה: בהיעדר מעטפת מוניציפלית ובינלאומית רחבה, כל ניסיון להפוך את החמולות לריבון לאומי עצמאי יוביל לאנרכיה ול"סומליזציה" של הרצועה.
05/11/26
"רמזור" ליישום מתווה מועצת השלום לרצועת עזה – מדיניות מומלצת לישראל
כיצד ניתן ליישם את תוכנית מועצת השלום לעתיד רצועת עזה באופן שלא יסכן את ביטחון ישראל?
24/09/26
קולות מעזה: מה אומרים ברצועה על פירוק חמאס מנשק?
ניתוח המגמות המפתיעות בשיח העזתי על היום שאחרי המלחמה
24/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.