הדינאמיקה של אנאפוליס - החמאס כשחקן מפתח

לחמאס, שנציגיה נעדרו מוועידת אנאפוליס, נודע תפקיד משמעותי בסלילת הדרך למפגש. השתלטות התנועה על רצועת עזה המחישה את התחזקותו של המחנה האסלאמי הלוחמני בזירה הפלסטינית, ולכן נתפסה כאיום. ואולם, התפתחות זו יצרה אבחנה ברורה בין המחנה הפלסטיני שוחר פתרון שתי המדינות לבין האופוזיציה הנאבקת לשחרור פלסטין מן הים לנהר, ולכן נתפסה גם כהזדמנות. התהליך המדיני, שמפגש אנאפוליס ציין את השקתו, מבטא שאיפה לצמצם את האיום ולהעצים את פוטנציאל ההזדמנות. הקרע ברשות התפרש כפתח לבידוד החמאס, לחידוש ההידברות בין הפתח לבין ישראל, ולקידום הבנות ישראליות- פלסטיניות הן כמטרות בפני עצמן והן כאמצעים לגיבוש חזית נגדית למערך הכוחות המדינתיים והתת-מדינתיים האסלאמיים, שהחמאס היא חלק ממנו. לשאיפות האלה היו שותפות ארצות הברית ויתר חברות הקוורטט, וכן חברות הליגה הערבית, שראו בחידוש התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני אמצעי לקידום 'יוזמת השלום הערבית'.

חלקה של החמאס בהכתבת סדר היום הישראלי-פלסטיני בפרט והאזורי בכלל לא הסתכם בתפקיד שהיא מילאה בהאצת התהליך שהוביל לאנאפוליס. נוסף על כך, החמאס תוכל לעכב הידרשות לסוגיות הליבה - אולי לרווחתם של מתנגדי הפשרה בשני הצדדים - וכך לשבש כוונה לתרגם את רוח אנאפוליס, כפי שבוטאה בנאום שנשא הנשיא בוש בפתח המפגש, להתקדמות מהותית לקראת הסדר.

התכונה שהתעוררה בחמאס לקראת ועידת אנאפוליס, כמו גם הביקורת הבוטה שהשמיעו דובריה על תכני הנאומים שנישאו במהלכה, העידו על הכרה באיום למעמדה ולדרכה של התנועה, אשר נבע מהנחישות האמריקאית להניע תנופה מדינית ומהתמיכה האזורית בתהליך מדיני, שהתבטאה בהשתתפות ערבית נרחבת במפגש. כמו כן, מנהיגי החמאס לא היו יכולים להתעלם מרצינות כוונותיהם של ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט ונשיא הרשות מחמוד עבאס לחלץ את התהליך המדיני מן המבוי הסתום שבו הוא שרוי זה מספר שנים. עם הסרת ההינתקות החד-צדדית מעל הפרק, התחדשה בישראל התקווה כי תהליך מדיני יסייע בהתמודדות עם אתגרים ביטחוניים מיידיים ועם אתגרים ביטחוניים, דמוגראפיים, ומדיניים ארוכי טווח. "יגיע יום שבו פתרון שתי המדינות יתרסק [...]. ברגע שזה יקרה, מדינת ישראל גמורה", אמר ראש הממשלה אולמרט בסיום מפגש אנאפוליס. תנועת הפתח, מצידה, זקוקה לתהליך מדיני כאוויר לנשימה. הוא הבסיס המשפטי, הפוליטי והציבורי לטענתה להנהגה לאומית. "הזדמנות זו לא תשוב", אמר עבאס לבאי המפגש ונראה היה כי דבריו כוונו במיוחד לבני עמו, כהכנה לויתורים שיידרשו כדי לקדם הסדר.

מה תעשה החמאס כדי למנוע מאולמרט ומעבאס התקדמות לקראת פתרון הסכסוך? גם היא תחתור להפוך איום להזדמנות, ותנסה לחזק את מעמדה על חשבון תנועת הפתח באמצעות סיכול התהליך שהושק באנאפוליס. החמאס לא תוכל לעורר מרי אזרחי בשטחים - כוחו של הציבור הפלסטיני תש זה מכבר. עדיין, לרשותה אמצעי מוכח לסיכול פריצת דרך מדינית: הסלמה בחזית המאבק בישראל ובחזית המאבק הפנימי. מבחינת החמאס, הליכת ישראל והפתח לאנאפוליס איחדה את שתי הזירות לאחת.

הסלמה במאבק נגד ישראל תביך את ממשלת הפתח. כבעבר, הפיגועים יעידו על חולשת הפתח ויעניקו יתר תוקף להתרעות, שנשמעו לאחרונה מפי גורמי ביטחון בישראל, כי לנוכח אי-היציבות הביטחונית לא ניתן להתקדם במסלול ישיר לקראת הסדר. התנגשויות בין פעילי החמאס לבין פעילי הפתח, שצפוי כי יסלימו ככל שיגברו המאמצים להתקדם במסלול המדיני, יפריעו ליישום תכניות, שמעורבות בהן בין היתר ישראל וארצות-הברית, לרה-ארגון של מנגנוני הביטחון הכפופים לעבאס ולשיפור יכולתם להתמודד עם גורמי אופוזיציה לוחמניים. הסלמה באלימות תביך גם את סעודיה, שכן תדגיש את הסתירה שבין כוונתה לקדם את 'יוזמת השלום הערבית' לבין תמיכתה המסורתית בחמאס, המתנגדת באומר ובמעש להשלמה ישראלית-ערבית בכלל ולהשלמה ישראלית-פלסטינית בפרט. מאבקה האלים של החמאס, המסתמך על אמצעי לחימה המוברחים מגבולה הדרומי של רצועת עזה, ימשיך וילבה מתח בין מצרים לישראל – בסתירה לשינוי האווירה, שמפגש אנאפוליס נועד לחולל.

לנוכח גל פיגועים יקשה על ישראל לדבוק בכוונתה המוצהרת לנקוט צעדים, שיקלו מן הנטל שעל כתפי תושבי השטחים ויסייעו לעבאס לגייס תמיכה בתהליך המדיני ובמאבק באופוזיציה האסלאמית. הכבדת הסגר על השטחים בתגובה לפיגועים, המשך חסימת ערוצי היצוא מן השטחים ואי-הסרת מחסומים בגדה המערבית - כל אלו יתמכו בטענת מתנגדי התהליך המדיני, ובראשם החמאס, כי פניה של ישראל אינם לפשרה ויצדיקו תמיכה בעמדותיה הבלתי-מתפשרות של התנועה. בכל מקרה, על רקע הסלמה בפיגועים ותגובה ישראלית קשה, יושעו המגעים בין ישראל לרשות. כך ישוב התהליך המדיני לנקודת האין-מוצא שהממשל האמריקאי ניסה לחלצו ממנה באמצעות מפגש בינלאומי, וחברות הליגה הערבית חתרו לשלפו ממנה באמצעות אשרור 'היוזמה'.

ומה בדבר הסיכוי להבנה מחודשת בין הפתח לחמאס, אולי במסגרת ממשלת אחדות, כזו שמצרים וסעודיה ניסו לכונן כחלק ממאמציהן לקדם את ה'יוזמה'? במהלך השתלטות החמאס על רצועת עזה נפתח בין החמאס והפתח חשבון דמים. הסיכוי להפשרת היחסים בין התנועות דל כיום מאשר אי פעם. גם אם תחול רגיעה במאבק בין התנועות ויתחדש התיאום ביניהן, לא יהיה זה בהכרח אות לחידוש התהליך המדיני. כזכור, כדי לגבש עקרונות לממשלת אחדות נסוג עבאס מתביעתו כי החמאס תמלא את הדרישות שהציב לה הקוורטט כתנאי להידברות. באשר על כן, התהליך המדיני יהיה קורבן של העימות בין הפתח לחמאס, וגם קורבן של השלמה (שסיכוייה אכן אפסיים) בין התנועות.

משמעות הדברים האלה היא, שהחמאס היא שתכריע את כף התהליך המדיני, ובכל מקרה לשבט. כדי לשלול מן התנועה את ההישג הזה יהיה על כוחות הפתח לפעול נגדה בנחישות ועל ממשלת ישראל לנהוג באיפוק, גם לנוכח הסלמה בפיגועים. לשם כך יידרשו לפתח ולישראל תמריצים הדדיים ותעצומות פוליטיות, שזמינותם מוטלת בספק.