הדינאמיקה של אנאפוליס - החמאס כשחקן מפתח - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הדינאמיקה של אנאפוליס - החמאס כשחקן מפתח

הדינאמיקה של אנאפוליס - החמאס כשחקן מפתח

מבט על, גיליון 38, 4 בדצמבר 2007.

עקבו אחרינו בגוגל
English
ענת קורץ

לחמאס, שנציגיה נעדרו מוועידת אנאפוליס, נודע תפקיד משמעותי בסלילת הדרך למפגש. השתלטות התנועה על רצועת עזה המחישה את התחזקותו של המחנה האסלאמי הלוחמני בזירה הפלסטינית, ולכן נתפסה כאיום. ואולם, התפתחות זו יצרה אבחנה ברורה בין המחנה הפלסטיני שוחר פתרון שתי המדינות לבין האופוזיציה הנאבקת לשחרור פלסטין מן הים לנהר, ולכן נתפסה גם כהזדמנות. התהליך המדיני, שמפגש אנאפוליס ציין את השקתו, מבטא שאיפה לצמצם את האיום ולהעצים את פוטנציאל ההזדמנות


לחמאס, שנציגיה נעדרו מוועידת אנאפוליס, נודע תפקיד משמעותי בסלילת הדרך למפגש. השתלטות התנועה על רצועת עזה המחישה את התחזקותו של המחנה האסלאמי הלוחמני בזירה הפלסטינית, ולכן נתפסה כאיום. ואולם, התפתחות זו יצרה אבחנה ברורה בין המחנה הפלסטיני שוחר פתרון שתי המדינות לבין האופוזיציה הנאבקת לשחרור פלסטין מן הים לנהר, ולכן נתפסה גם כהזדמנות. התהליך המדיני, שמפגש אנאפוליס ציין את השקתו, מבטא שאיפה לצמצם את האיום ולהעצים את פוטנציאל ההזדמנות. הקרע ברשות התפרש כפתח לבידוד החמאס, לחידוש ההידברות בין הפתח לבין ישראל, ולקידום הבנות ישראליות- פלסטיניות הן כמטרות בפני עצמן והן כאמצעים לגיבוש חזית נגדית למערך הכוחות המדינתיים והתת-מדינתיים האסלאמיים, שהחמאס היא חלק ממנו. לשאיפות האלה היו שותפות ארצות הברית ויתר חברות הקוורטט, וכן חברות הליגה הערבית, שראו בחידוש התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני אמצעי לקידום 'יוזמת השלום הערבית'.

חלקה של החמאס בהכתבת סדר היום הישראלי-פלסטיני בפרט והאזורי בכלל לא הסתכם בתפקיד שהיא מילאה בהאצת התהליך שהוביל לאנאפוליס. נוסף על כך, החמאס תוכל לעכב הידרשות לסוגיות הליבה - אולי לרווחתם של מתנגדי הפשרה בשני הצדדים - וכך לשבש כוונה לתרגם את רוח אנאפוליס, כפי שבוטאה בנאום שנשא הנשיא בוש בפתח המפגש, להתקדמות מהותית לקראת הסדר.

התכונה שהתעוררה בחמאס לקראת ועידת אנאפוליס, כמו גם הביקורת הבוטה שהשמיעו דובריה על תכני הנאומים שנישאו במהלכה, העידו על הכרה באיום למעמדה ולדרכה של התנועה, אשר נבע מהנחישות האמריקאית להניע תנופה מדינית ומהתמיכה האזורית בתהליך מדיני, שהתבטאה בהשתתפות ערבית נרחבת במפגש. כמו כן, מנהיגי החמאס לא היו יכולים להתעלם מרצינות כוונותיהם של ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט ונשיא הרשות מחמוד עבאס לחלץ את התהליך המדיני מן המבוי הסתום שבו הוא שרוי זה מספר שנים. עם הסרת ההינתקות החד-צדדית מעל הפרק, התחדשה בישראל התקווה כי תהליך מדיני יסייע בהתמודדות עם אתגרים ביטחוניים מיידיים ועם אתגרים ביטחוניים, דמוגראפיים, ומדיניים ארוכי טווח. "יגיע יום שבו פתרון שתי המדינות יתרסק [...]. ברגע שזה יקרה, מדינת ישראל גמורה", אמר ראש הממשלה אולמרט בסיום מפגש אנאפוליס. תנועת הפתח, מצידה, זקוקה לתהליך מדיני כאוויר לנשימה. הוא הבסיס המשפטי, הפוליטי והציבורי לטענתה להנהגה לאומית. "הזדמנות זו לא תשוב", אמר עבאס לבאי המפגש ונראה היה כי דבריו כוונו במיוחד לבני עמו, כהכנה לויתורים שיידרשו כדי לקדם הסדר.

מה תעשה החמאס כדי למנוע מאולמרט ומעבאס התקדמות לקראת פתרון הסכסוך? גם היא תחתור להפוך איום להזדמנות, ותנסה לחזק את מעמדה על חשבון תנועת הפתח באמצעות סיכול התהליך שהושק באנאפוליס. החמאס לא תוכל לעורר מרי אזרחי בשטחים - כוחו של הציבור הפלסטיני תש זה מכבר. עדיין, לרשותה אמצעי מוכח לסיכול פריצת דרך מדינית: הסלמה בחזית המאבק בישראל ובחזית המאבק הפנימי. מבחינת החמאס, הליכת ישראל והפתח לאנאפוליס איחדה את שתי הזירות לאחת.

הסלמה במאבק נגד ישראל תביך את ממשלת הפתח. כבעבר, הפיגועים יעידו על חולשת הפתח ויעניקו יתר תוקף להתרעות, שנשמעו לאחרונה מפי גורמי ביטחון בישראל, כי לנוכח אי-היציבות הביטחונית לא ניתן להתקדם במסלול ישיר לקראת הסדר. התנגשויות בין פעילי החמאס לבין פעילי הפתח, שצפוי כי יסלימו ככל שיגברו המאמצים להתקדם במסלול המדיני, יפריעו ליישום תכניות, שמעורבות בהן בין היתר ישראל וארצות-הברית, לרה-ארגון של מנגנוני הביטחון הכפופים לעבאס ולשיפור יכולתם להתמודד עם גורמי אופוזיציה לוחמניים. הסלמה באלימות תביך גם את סעודיה, שכן תדגיש את הסתירה שבין כוונתה לקדם את 'יוזמת השלום הערבית' לבין תמיכתה המסורתית בחמאס, המתנגדת באומר ובמעש להשלמה ישראלית-ערבית בכלל ולהשלמה ישראלית-פלסטינית בפרט. מאבקה האלים של החמאס, המסתמך על אמצעי לחימה המוברחים מגבולה הדרומי של רצועת עזה, ימשיך וילבה מתח בין מצרים לישראל – בסתירה לשינוי האווירה, שמפגש אנאפוליס נועד לחולל.

לנוכח גל פיגועים יקשה על ישראל לדבוק בכוונתה המוצהרת לנקוט צעדים, שיקלו מן הנטל שעל כתפי תושבי השטחים ויסייעו לעבאס לגייס תמיכה בתהליך המדיני ובמאבק באופוזיציה האסלאמית. הכבדת הסגר על השטחים בתגובה לפיגועים, המשך חסימת ערוצי היצוא מן השטחים ואי-הסרת מחסומים בגדה המערבית - כל אלו יתמכו בטענת מתנגדי התהליך המדיני, ובראשם החמאס, כי פניה של ישראל אינם לפשרה ויצדיקו תמיכה בעמדותיה הבלתי-מתפשרות של התנועה. בכל מקרה, על רקע הסלמה בפיגועים ותגובה ישראלית קשה, יושעו המגעים בין ישראל לרשות. כך ישוב התהליך המדיני לנקודת האין-מוצא שהממשל האמריקאי ניסה לחלצו ממנה באמצעות מפגש בינלאומי, וחברות הליגה הערבית חתרו לשלפו ממנה באמצעות אשרור 'היוזמה'.

ומה בדבר הסיכוי להבנה מחודשת בין הפתח לחמאס, אולי במסגרת ממשלת אחדות, כזו שמצרים וסעודיה ניסו לכונן כחלק ממאמציהן לקדם את ה'יוזמה'? במהלך השתלטות החמאס על רצועת עזה נפתח בין החמאס והפתח חשבון דמים. הסיכוי להפשרת היחסים בין התנועות דל כיום מאשר אי פעם. גם אם תחול רגיעה במאבק בין התנועות ויתחדש התיאום ביניהן, לא יהיה זה בהכרח אות לחידוש התהליך המדיני. כזכור, כדי לגבש עקרונות לממשלת אחדות נסוג עבאס מתביעתו כי החמאס תמלא את הדרישות שהציב לה הקוורטט כתנאי להידברות. באשר על כן, התהליך המדיני יהיה קורבן של העימות בין הפתח לחמאס, וגם קורבן של השלמה (שסיכוייה אכן אפסיים) בין התנועות.

משמעות הדברים האלה היא, שהחמאס היא שתכריע את כף התהליך המדיני, ובכל מקרה לשבט. כדי לשלול מן התנועה את ההישג הזה יהיה על כוחות הפתח לפעול נגדה בנחישות ועל ממשלת ישראל לנהוג באיפוק, גם לנוכח הסלמה בפיגועים. לשם כך יידרשו לפתח ולישראל תמריצים הדדיים ותעצומות פוליטיות, שזמינותם מוטלת בספק.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםרצועת עזה וחמאס
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS
הקריסה בתפיסת הניצחון של חמאס והשחיקה באתוס "ההתנגדות המזוינת"
כיצד באים לידי ביטוי הסדקים בלגיטימציה שנותן הרחוב הפלסטיני למדיניות ההתנגדות של חמאס – ואיך צריכה ישראל לנצל את המצב?
03/09/26
NurPhoto via Reuters Connect (modified by INSS)
בחירות 2006 בזירה הפלסטינית כתמרור אזהרה - רשימה לאומית מורחבת כמסלול לנרמול חמאס
הדרך לנורמליזציה של חמאס דרך הקלפי – והדרך למנוע אותה
30/08/26
רצועת עזה - תמונת מצב מתעדכנת
תמונת מצב זו מציגה נתונים אודות האירועים הביטחוניים בזירת רצועת עזה מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הנתונים כוללים את היקף השיגורים וההתרעות שבוצעו ע"י חמאס,  הרוגים ישראלים וזרים, נתונים בנושא החטופים, נתונים לאחר התמרון של צה"ל, סיוע הומניטרי, המצב הכלכלי בעזה ועוד. הנתונים מבוססים על מקורות רשמיים ואיסוף מודיעין גלוי (אוסינט) ומתעדכנים באופן שוטף.
13/08/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.