האם ניתן להגיע להסכם ביניים עם איראן עד יולי 2012? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על האם ניתן להגיע להסכם ביניים עם איראן עד יולי 2012?

האם ניתן להגיע להסכם ביניים עם איראן עד יולי 2012?

מבט על, גיליון 312, 1 בפברואר 2012

עקבו אחרינו בגוגל
English
אפרים אסכולאי

אף על פי שאיראן מנסה להמעיט בערך החלטתו האחרונה של האיחוד האירופי בדבר הטלת סנקציות נוספות, לרבות אמברגו על ייבוא נפט ממנה, אשר ייכנס לתוקף החל מיולי 2012, מדובר בתאריך יעד ברור להגעה להסכם כלשהו עם המערב. איראן מתחילה, ככל הנראה, להרגיש את לחץ העיצומים שהטילו עליה מועצת הביטחון של האו"ם ואחרים, בפרט ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי. על כך מלמדת הסכמתה של איראן לחידוש השיחות על סוגיית הגרעין האיראני. עם זאת, בבחינה של סבבי השיחות הקודמים, אפשרות זו אינה צופנת הבטחה גדולה לעתיד. בעבר, השתמשו האיראנים בשיחות כאמצעי להרוויח זמן, שנוצל להגברת מאמציהם ולקידום תכניתם עד למצב שבו יש להם היכולת, היה וירצו בכך, לייצר נשק גרעיני בתוך כשנה ממועד קבלת החלטה ברוח זו.


אף על פי שאיראן מנסה להמעיט בערך החלטתו האחרונה של האיחוד האירופי בדבר הטלת סנקציות נוספות, לרבות אמברגו על ייבוא נפט ממנה, אשר ייכנס לתוקף החל מיולי 2012, מדובר בתאריך יעד ברור להגעה להסכם כלשהו עם המערב. איראן מתחילה, ככל הנראה, להרגיש את לחץ העיצומים שהטילו עליה מועצת הביטחון של האו"ם ואחרים, בפרט ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי. על כך מלמדת הסכמתה של איראן לחידוש השיחות על סוגיית הגרעין האיראני. עם זאת, בבחינה של סבבי השיחות הקודמים, אפשרות זו אינה צופנת הבטחה גדולה לעתיד. בעבר, השתמשו האיראנים בשיחות כאמצעי להרוויח זמן, שנוצל להגברת מאמציהם ולקידום תכניתם עד למצב שבו יש להם היכולת, היה וירצו בכך, לייצר נשק גרעיני בתוך כשנה ממועד קבלת החלטה ברוח זו. לעת עתה לא ברור האם האיראנים שינו את דעתם ויהיו מוכנים ללכת את "המייל הנוסף" לקראת פיוס הקהילה הבינלאומית. הניסיון ליישב את כל הסוגיות בעת ובעונה אחת, הוא, ככל הנראה, מתכון לכישלון. לפיכך, נראה, כי גישה המשלבת צעד אחר צעד עם לחץ גובר של סנקציות, עשויה להצליח יותר. אם גישה שכזו אכן תנחל הצלחה, עשויות להיות לכך השלכות חיוביות הן על איראן והן על בעלי-דברה.
בעוד שלעת עתה המערב נתון להגבלות מכוחן של החלטות מועצת הביטחון של האו"ם, הכוללות תביעה שאינה משתמעת לשתי פנים להשעיית פעילויות כלשהן להעשרת אורניום ולייצור פלוטוניום, האיחוד האירופי עשוי להשעות את הסנקציות החדשות המתוכננות ליולי 2012. היה ואיראן תנקוט צעדים קונקרטיים להוכחת נכונותה להגיע להסכם אשר, בסופו של דבר, ישים קץ לאיום ולמשבר הגרעיני האיראני בצורה שתספק את המערב ולא תגרום לפגיעה ביוקרתה של איראן. צעד ראשון שכזה עשוי להיות השעיית כל הפעילויות במתקן ההעשרה התת-קרקעי בפורדו, סמוך לעיר הקדושה קום. מבחינתו של המערב, צעד שכזה צפוי להעניק לו מרחב נשימה מפני סכנה ברורה ומוחשית, וכן ימנע פגיעה בכבודה של איראן, שכן המתקן עדיין איננו מבצעי לחלוטין.
עם זאת, מדובר בצעד ראשון בתהליך ארוך. במסגרת צעד הביניים הבא, יהיה צורך להגיע למצב, אשר מצד אחד יצמצם את האפשרות שאיראן תוכל לייצר נשק גרעיני בפרק זמן קצר, ומצד אחר, ישמור על יכולתה של איראן להפעיל את כוריה הגרעיניים באמצעות הבטחת אספקה של דלק גרעיני. הפוטנציאל הגרעיני הצבאי של איראן תלוי בכמה גורמים וביניהם: מלאי האורניום המועשר מדרגה נמוכה (LEU) שברשותה, מבנה קסקדות צנטריפוגות הגז, האמורות לספק את ההעשרה של אורניום לרמות גבוהות (HEU), הפיכתו של גז ה-HEU למתכת, ולכדורים/ליבות של אורניום מועשר, וקיומם של מנגנוני נפץ, שלתוכם יוכנסו הליבות ובכך יהפכו אלו למתקני נפץ גרעיניים. אף על פי שלא מדובר בהרבה יותר מאשר הפגנה של רצון טוב, איראן תוכל להשעות, כצעד נוסף, את פעילויות העשרת האורניום מדרגה של 3.5 אחוזים לדרגה של 20 אחוזים, ולהפקיד לאלתר את כל מלאי האורניום המועשר שלה בדרגה של כ-20 אחוזים, במשמורת בינלאומית. בכפוף להסדר מוסכם, מלאי זה עשוי לשמש לייצורו, מחוץ לאיראן, של הדלק הנדרש להפעלת כור המחקר בטהרן (TRR). איראן תידרש ודאי גם לתת ערבויות רציניות יותר לכך שאין יצור חומר באופן בלתי חוקי, או שחומר אינו מוסט לשימוש בלתי חוקי. ארצות הברית, בתורה, תוכל להסיר כמה ממגבלות הסחר הבנקאי אשר יקלו את הלחץ על המטבע האיראני, או לנקוט כל צעד שיישאר במסגרת הסנקציות של מועצת הביטחון. בשלב זה יהיה צורך גם באשרור איראן לפרוטוקול הנוסף של סבא"א, אשר עליו חתמה לפני זמן רב, אך אשר אותו יישמה לזמן קצר בלבד.
בהתחשב בכל ההתפתחויות, הצעדים דלעיל אפשריים, וניתנים לביצוע בתוך פרק זמן קצר יחסית, בהתאם לנכונותם של שני הצדדים. אם שני הצעדים דלעיל ימולאו בהצלחה, הם יביאו הקלה לשני הצדדים, יבססו ביטחון מסוים (כך יש לקוות) בתהליך המשא ומתן, וייצרו הזדמנות לעתיד. בכל זאת, דרך ארוכה עדיין מצפה לשני הצדדים בטרם יוכל העולם להגיע למסקנה כי איראן אינה מציבה איום גרעיני חמור ובטרם ניתן יהיה להסיר את הסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם. מדובר בצעדים ראשוניים בלבד במשחק ארוך, אשר בעבר הניב פירות לאיראנים בלבד.
מטרתה הסופית של איראן, כפי שזו נתפסת לעת עתה, ואשר חייבים להניח כי היא נכונה כאשר יושבים לדון בשלב השיחות הרציני הבא, היא להשיג פוטנציאל משמעותי לייצור נשק גרעיני רב ככל האפשר בפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי. כדי להגיע להסכם עם איראן, יהיה עליה לוותר על מטרה זו, או לפחות להשעותה עד להודעה חדשה. לעת עתה, האסטרטגיה האיראנית פשוטה: להרוויח זמן לתכניתה הגרעינית, ועל ידי כך להגביר את ייצור האורניום בדרגה נמוכה, ואת הפוטנציאל שלה לייצור נשק גרעיני. אסטרטגיה זו עלולה להשתנות לרעה מהר מאוד, היה ואיראן תחליט "להתפרץ" ולנקוט צעדים למימוש מטרה זו. שני הצעדים הראשונים מאריכים את לוח הזמנים במעט, אך אינם משעים אותו.
אם יחליטו האיראנים לנהל שיחות רציניות, הם צפויים לנקוט טקטיקות שסייעו להם רבות בעבר, כמו: הצבת תנאים מוקדמים בלתי מקובלים או בעייתיים; הכללת עניינים בלתי רלוונטיים בסדר היום; לוח-זמנים מפוזר מאוד (שבועות וחודשים בין מפגשים); שינויים במקומות המפגש; עיכובים גדולים במענה להמלצות; היענות להמלצות מבלי לקבל את הסכמתם של הפקידים הבכירים יותר (או של הפרלמנט); ניסוח דו-משמעי של הסכמים, ובהיותם נושאים ונותנים מצוינים כפי שהינם, שימוש, כפי שעשו עד כה בטקטיקות בלתי צפויות ובלתי שגרתיות של משא ומתן. הדבר היחיד הניתן לניבוי הוא טקטיקת המיקוח, שבמסגרתה ויתור מצדה של איראן חייב להיענות בוויתור של הצד שכנגד. אף על פי שהדבר עשוי להיחשב למשחק הוגן, בנסיבות רגילות, הזמן לוויתורים בסוגיות מרכזיות חלף ועבר. הזמן הוא מצרך נדיר בכל הנוגע לנסיבות הנוכחיות.

היה ואיראן תתנגד לצעדים ראשוניים, הססנים למדי אלה, או תסרב למלא אחר הסכם שיושג במהלך שיחות המשא ומתן, יהיה צורך להביא לידיעתה, כי העולם הגיע לרגע של הכרעה: הסנקציות נכשלו, ויש לנקוט פעולות אחרות, חריפות יותר.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאירופהאיראןיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
IMAGO/APAimages via Reuters Connect
התגברות המעורבות האוקראינית במזרח התיכון
כיצד ארבע שנות הניסיון האוקראיני בשדה הקרב מחזקות את מעורבותה של קייב במזרח התיכון – ומהן המסקנות הנדרשות בישראל?
03/06/26
Shutterstock
צופה מהצד ועדיין נפגעת: אירופה והמלחמה באיראן
כיצד התמודדו מדינות אירופה עם המבחן הגיאופוליטי שאליו נקלעו בדמות המלחמה האמריקנית-ישראלית באיראן, ומהן המסקנות שצריכים להסיק בישראל?
28/04/26
Shutterstock
"ישראל לא לבד" – מבצעי ההשפעה וההתערבות של איראן בבריטניה
מה ניתן ללמוד מההתמודדות הבריטית עם מבצעי ההשפעה האיראניים, שמהם סובלת גם ישראל?
21/07/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.