פרסומים

מאז תחילת אוקטובר 2009 מתמקדות השיחות בין איראן לבין שש המעצמות (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה) בהצעה לעסקה סיבובית: איראן תעביר לרוסיה כ-80 אחוזים מהאורניום המועשר ברמה נמוכה שהפיקה עד כה (לפי הדוח האחרון של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מ-16 בנובמבר, העשירה איראן עד כה קרוב ל-1,800 ק"ג אורניום ברמה נמוכה); רוסיה תעשיר את האורניום עד לרמה של 20 אחוזים, ותעביר אותו למדינה שלישית – כדוגמת צרפת – שתעבד אותו למוטות דלק גרעיני עבור כור המחקר הקיים בטהראן מאז תקופת השאה.

לכאורה יש לעסקה המוצעת משמעות מצומצמת בלבד. היא נוגעת לאספקת דלק גרעיני לכור מחקר קטן וישן המשמש בעיקר לצרכים אזרחיים, ולחלק ממאגר האורניום המועשר שבידי איראן. היא אינה עוסקת בתוכנית הגרעין האיראנית בכללה, אין היא כוללת איסור כלשהו על איראן להמשיך להעשיר אורניום כרצונה. היא אינה עוסקת במסלול הפלוטוניום של איראן במתקנים ב-אראכ. והיא גם אינה מתייחסת לסנקציות המוטלות על איראן, הן על ידי מועצת הביטחון והן באורח בילטראלי.

ואולם כל הצדדים ראו בעסקה משמעות רחבה. ארצות-הברית ומדינות המערב זיהו בעסקה יתרון כפול, בהעדר אופציה טובה כיום לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית. אם תקבל איראן את העסקה, יצומצם מאגר האורניום המועשר שברשותה, ולוח הזמנים להשגת חומר בקיע יידחה בקרוב לשנה. בפרק זמן זה ניתן יהיה לנהל משא ומתן עם איראן על תוכנית הגרעין הכוללת שלה תוך צמצום לחצי זמן, כאשר העסקה תוכל לסייע ליצירת יחסי אמון בין הצדדים. לחילופין, אם איראן תדחה את העסקה, עשוי הדבר ללמד על כוונתה להשתמש באורניום המועשר שבידיה לצרכים צבאיים, ועל הקושי להגיע אפילו לעסקה מוגבלת עמה, ובכך לסייע לגיוס תמיכה נרחבת בהטלת סנקציות כבדות עליה. כך או כך, הממשל האמריקאי לא התכוון לצמצם את הסנקציות הקיימות המוטלות על איראן, גם אם תושג עסקה, והוא תכנן להמשיך לפעול להקפאת תוכנית הגרעין שלה.

גם איראן תפסה את העסקה כבעלת משמעות רחבה. מלכתחילה הציגה איראן גישה חיובית כלפי העסקה, ונתנה להבין שעקרונית היא מצדדת בה. ואולם בהמשך המגעים העלו גורמים איראנים הסתייגויות לגבי תכני ההסדר, ופורסמו דיווחים סותרים על עמדתה בעניין, שערפלו אותה. ההסתייגויות שהועלו על ידי איראן מסתכמות כדלקמן:

• המקום: איראן אינה מוכנה להוציא את האורניום המועשר שבידיה לרוסיה ולאחר מכן לצרפת. היא דורשת שזה יישמר באיראן בפיקוח משקיפים בינלאומיים עד להחלפתו בדלק גרעיני. הצעה שהאורניום יועבר למדינות ידידותיות לאיראן, כדוגמת תורכיה, נדחתה על ידי איראן. ההצעה שהאורניום יישמר באיראן נדחתה על ידי ארצות-הברית, וגם ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בראדעי, הבהיר שהעסקה מחייבת הוצאת האורניום מאיראן.

• העיתוי: איראן דורשת שקודם תקבל את הדלק הגרעיני ולאחר מכן תוציא את האורניום המועשר למדינה אחרת, או שההחלפה תיעשה במקביל. ואולם בראדעי הבהיר שלפי העסקה חייבת לעבור שנה בין הוצאת האורניום מאיראן לבין קבלת הדלק הגרעיני, כדי ליצור אמון בין הצדדים.

• הכמות: גורם איראני טען שאיראן תזדקק לדלק גרעיני בכמות קטנה יותר מזו שדובר עליה, ולכן תמסור רק 22 אחוזים מהאורניום המועשר שבידיה, ולא 80 אחוזים.

עמדתה של איראן מושפעת כנראה משיקול כפול. מצד אחד, העובדה שהיא אינה נדרשת להפסיק את העשרת האורניום מהווה הישג חשוב עבורה, משום שכך תוכל להשלים את כמות האורניום המועשר שתוציא החוצה בתוך פחות משנה. עסקה כזו תהווה במשתמע גם הכרה בזכותה להעשיר אורניום בשטחה, למרות שיש בכך הפרה של החלטת מועצת הביטחון. חתימת עסקה כזו תעניק לה דימוי חיובי של משתפת פעולה עם המעצמות ותקשה מאד על הטלת סנקציות נוספות עליה, ואולי אף תאפשר צמצום הסנקציות הקיימות עליה. לגיטימציה בינלאומית כזו חשובה למשטר האיראני במיוחד לאחר המשבר הפנימי שעבר עליו.

ואולם מהצד האחר, איראן אינה בוטחת בארצות-הברית ובמדינות המערב, וחושדת כי אלה לא יעבירו לידיה את הדלק הגרעיני, לאחר שתוציא מרשותה את האורניום המועשר. היא גם חוששת כנראה שלאחר שתמסור את האורניום המועשר, היא תהיה פגיעה יותר ללחצים אמריקאים, וכי הממשל האמריקאי מתכוון לנצל זאת כדי להמשיך במאמציו לעצור את תוכנית הגרעין שלה. יתר על כן, לאחר נטייתו הראשונית של אחמדי-נג'אד לקבל את העסקה, התעורר באיראן גל ביקורת עליו מצד גורמים רדיקאליים, עקב ההסכמה להוציא מאיראן אורניום שהועשר על ידיה בזכות, ואף המנהיג הרוחני חאמנהאי יצא נגד ההידברות עם ארצות-הברית. לביקורת זו הצטרפו גם חוגים רפורמיסטים, שניצלו את ההזדמנות כדי להציג את אחמדי-נג'אד כמי שפוגע באינטרסים איראניים חשובים.

מול שיקולים אלה השתהתה איראן בקביעת עמדתה במשך שבועות, כשהיא נמצאת במצב לא נוח. הממשל האמריקאי הבהיר שלא תוצע לאיראן עסקה אחרת, וכי לא ימתין זמן רב לתשובתה. גורמים בממשל טענו כי זה ימתין עד סוף השנה לתגובת איראן, ואז יקבע את מהלכיו כלפיה. חשוב לא פחות, גם רוסיה לוחצת על איראן לקבל את העסקה, ונשיא רוסיה הוסיף שארצו אינה מצדדת בסנקציות, אך אם לא תהיה התקדמות בשיחות, אי אפשר לשלול את האפשרות של הטלתן. הדברים משקפים כנראה הסכמה בין ארצות-הברית לרוסיה בדבר הטלת סנקציות נוספות על איראן, אם זו לא תתרום להתקדמות בשיחות, אך לא ברור אם הוסכם ביניהן על חומרת הסנקציות ומהותן. גם דוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שפורסם ב-16 בנובמבר, אינו מקל על איראן ומטיל ספק באמינותה, בקבעו שדיווחיה לסוכנות לגבי מתקן ההעשרה החדש ב-קום לא תאמו את האמת, ובהעלותו סימן-שאלה אם איראן אינה מסתירה מתקנים גרעיניים חשאיים נוספים.

מתוך התלבטות זו, הודיע שר החוץ האיראני מותאקי ב-18 בנובמבר, שאיראן אינה מקבלת את תנאי העסקה, וכי היא מוכנה לשקול אותה רק אם מסירת האורניום המועשר וקבלת הדלק הגרעיני ייעשו במקביל – ועל אדמת איראן. למרות ששר החוץ הצרפתי הודיע שהוא רואה את ההודעה האיראנית בחומרה, אך הביע עניין בהמשך המשא והמתן עם איראן – קשה להניח שבתנאים אלה העסקה תבוצע. מול הקשיחות האיראנית, הסבירות נמוכה שהממשל האמריקאי יסכים לתנאים האיראנים, המעקרים למעשה את עיקר היתרונות שארצות-הברית ראתה בעסקה. בהנחה זו, הכדור חוזר עתה לרגלי ארצות-הברית, שכנראה תבקש לגייס תמיכה בינלאומית להחמרת הסנקציות על איראן.