פרסומים

בדצמבר 2015 אושרה תכנית חומש לחברה הערבית בהחלטת ממשלה מספר 922, לשנים 2020-2016, בהיקף של כ-9.5 מיליארד שקל. התכנית גובשה מתוך הכרה של מקבלי ההחלטות בחשיבות השילוב הכלכלי של החברה הערבית בישראל כמנוע צמיחה מרכזי למשק הישראלי. אחד המרכיבים החשובים בתכנית (סעיף 7) הוא נושא הדיור והתכנון בחברה הערבית, שהינו מהנושאים הרגישים ביותר המשפיעים על היחסים בין החברה הערבית לבין המדינה, מראשית הקמתה ועד ימינו.

עיתוי הפעלת תכנית החומש הצטלב עם יישום רפורמה מקיפה בתחום התכנון והבנייה שנועדה להקל על אזרחי המדינה על ידי פישוט הליכים ואישור תכניות. הדבר סלל את הדרך להכשרת שטחי בנייה למגורים ולפיתוח אזורי תעסוקה עבור החברה הערבית. כך, למשל, בתוכנית העבודה של מינהל התכנון במשרד האוצר מתוכננות יחידות דיור ביישובים הערביים, בקרקע פרטית וקרקע מדינה, בסדר גודל שתואם את חלקם באוכלוסייה. בחלק מהן מעורבת הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל).

בתום השנתיים הראשונות של ביצוע תכנית החומש (2016-2017), ניתן לקבוע כי תקציבים מועברים ממשרד האוצר בהתאם לתכנית, ויעדיה מתממשים במרבית התחומים במסגרת תכניות עבודה שנתיות ורב-שנתיות שהוכנו במשרדי הממשלה. בדרגי העבודה בשטח מתקיים שיתוף-פעולה מעשי ופורה בין הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה, הרשות לפיתוח כלכלי של מגזרי המיעוטים וראשי הרשויות הערביות. ניתן לומר, לכאורה, כי המדינה והחברה הערבית עלו על נתיב בו קיים סיכוי ממשי לצמצום הפערים ולהעמקת השתלבות הערבים בחברה ובכלכלה, בדרך הארוכה לקראת הפיכתה למנוע צמיחה מרכזי עבור המשק הישראלי.

ואולם, גישתם של ממשלת ישראל וראשי המשק היא אינסטרומנטלית. אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אמר בוועידה הכלכלית של החברה הערבית בנצרת (15 בנובמבר 2017) על תכנית החומש ויישום הרפורמה ביישובים הערביים: "המסר הוא שראש הטופס

ממשלת ישראל רואה בחברה הערבית מנוע צמיחה". מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים, אמר באותו נושא בוועידה: "ממשלת ישראל לא עושה טובה לחברה הערבית... זה לא ממקום הומני או ערכי, אלא זהו אינטרס מובהק של הממשלה, ואם זה לא יקרה המדינה תוותר על פוטנציאל אדיר ותלך לאחור". דוד ברודט, יו"ר דירקטוריון בנק לאומי, אמר בוועידה: "מי שלא רואה עד כמה הפוטנציאל שטמון בחברה הערבית בישראל הוא גדול, כדאי שיתעורר.. מדובר על מנוע צמיחה אדיר... פיתוחה הכלכלי של החברה הערבית ושילובה במשק, הוא מפתח לצמיחתו של המשק".

גישה אינסטרומנטלית זו מעוררת סימני שאלה במידה העלולה להכשיל את הסיכוי להפוך את החברה הערבית למנוע צמיחה. שכן, היעדר מדיניות כוללת והתמקדות בכלכלה מתוך ראיה ניאו-ליברלית צרה, בצד הדרה מוצהרת של הערבים מהמשחק הפוליטי מצד הממשלה ואף מצד מפלגות האופוזיציה (המחנה הציוני ויש עתיד), וצירוף סדרה של יוזמות חקיקה שנועדו לצמצם את הזכויות האזרחיות של הערבים - מהווים מדיניות שגויה מיסודה ומסוכנת. זאת, משום שהיא תורמת באופן משמעותי להתחדדות היחסים בין יהודים וערבים, משמרת את תחושת הניכור הפנימית של הערבים ומשפיעה על תחושת השייכות שלהם לחברה הישראלית, גם ברמה האישית וגם ברמת הציבור. החרפה זו ביחסים השתקפה היטב בממצאי מדד יחסי ערבים-יהודים בישראל 2017 שערך פרופ' סמי סמוחה, אשר הוצגו ונדונו בכנס שנערך באוניברסיטת תל-אביב (ב-8 במרץ 2018).

הגישה האינסטרומנטלית של הממשלה באה לביטוי גם בדרך הננקטת ליישום הרפורמה בחוק התכנון והבנייה. הרפורמה, שעניינה ביזור והאצלת סמכויות תכנון, מחייבת הקמת ועדות תכנון מקומיות לתכנון ובניה, העלתה במלוא חריפותה את השאלה האם הרשויות הערביות ערוכות ומוכנות לקבל סמכויות למימוש אחריות על התכנון המרחבי בהן. לא זאת אף זאת: תיקון 116 לחוק התכנון והבניה, הנוגע לפרק האכיפה, אמור להיות מופעל ביישובים הערביים להריסת עשרות אלפי בתים שנבנו במהלך השנים ללא היתר, בעטיה של מצוקת דיור מתמשכת וביהעדר תכנון וקרקעות לשיכון.

מתוך הכרה שהמציאות המתוארת מסכנת את השגת היעדים המצופים מתוכניות אלו, יזמו מרכז תמי שטינמץ והמכון למחקרי ביטחון לאומי מחקר מקיף בנושא, אותו ערך פרופ' ראסם ח'מאיסי. על בסיס המחקר מוצעת תפיסה תכנונית חדשה שעשויה לסייע לרשויות המקומיות הערביות ולמוסדות המדינה לממש את הרפורמה תוך התמודדות עם הסוגיה הרגישה של הבניה ללא היתר. התפיסה המוצעת ממליצה להתאים את מרכיבי הרפורמה למאפייניהן ולצרכיהן השונים של הרשויות הערביות המקומיות (המחקר צפוי לצאת לאור בקרוב, בחסות משותפת של מרכז תמי שטינמץ, המכון למחקרי ביטחון לאומי, המרכז היהודי-ערבי והמכון הישראלי לדמוקרטיה).

על קברניטי המדינה להכיר בכך שהדרך להפיכת החברה הערבית למנוע צמיחה עבור המשק הישראלי, כרוכה ביישום תכניות החומש והרפורמה בבינוי באופן שיהלום את מאפייניה וצרכיה של החברה הערבית, וכן בשינוי האווירה והיחס של הנהגת המדינה והציבור היהודי כלפיה. נדרש לאמץ חזון וראייה כוללת ביחס לסגירת הפערים בין החברה הערבית לחברה היהודית ולהשגת השתלבות חברתית וכלכלית מלאה של הערבים במדינה, כאזרחים שווי זכויות וחובות.