תוכנית הנשק הגרעיני של איראן: האם השתנה ציר הזמן? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על תוכנית הנשק הגרעיני של איראן: האם השתנה ציר הזמן?

תוכנית הנשק הגרעיני של איראן: האם השתנה ציר הזמן?

מבט על, גיליון 17, 17 במאי 2007

עקבו אחרינו בגוגל
English
אפרים אסכולאי

העובדות בנוגע למצבו של פרויקט הגרעין של איראן ברורות לחלוטין. השלכותיהן חד-משמעיות. אף על פי כן, יש במסדרונות השלטון מי שעלולים לגרום לנו להאמין כי עדיין 'העסקים כרגיל' וכי עדיין אפשר לעשות הרבה כדי לשמור על המצב הקיים. המאמר דלהלן יסקור את העובדות, ידון בהשלכותיהן ויעריך את הסיכויים לטיפול במצב המסוכן בשלב ההתפתחויות הנוכחי.


העובדות בנוגע למצבו של פרויקט הגרעין של איראן ברורות לחלוטין. השלכותיהן חד-משמעיות. אף על פי כן, יש במסדרונות השלטון מי שעלולים לגרום לנו להאמין כי עדיין 'העסקים כרגיל' וכי עדיין אפשר לעשות הרבה כדי לשמור על המצב הקיים. המאמר דלהלן יסקור את העובדות, ידון בהשלכותיהן ויעריך את הסיכויים לטיפול במצב המסוכן בשלב ההתפתחויות הנוכחי.

התקשורת היא מקור אמין למידע על מצבו של הפרוייקט הגרעיני של איראן בשנים האחרונות. ב- 14 במאי, דייוויד אי. סנגר (David E. Sanger) דיווח בניו יורק טיימס כי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית (IAEA) קיימה בדיקה בהתראה קצרת מועד בנאטאנץ, האתר של תוכנית העשרת האורניום בקנה מידה תעשייתי של איראן, וכי הפקחים מצאו כי "מהנדסים איראנים משתמשים כבר ב- 1,300 סרקזות (צנטריפוגות) בערך והם מייצרים דלק המתאים לכורים גרעיניים." הוא גם דיווח כי לפי אומדנים קיימים אפשר שיהיו לאיראן 3,000 סקרזות פעילות עד יוני 2007.

על פי התכנון יכולות 3000 סרקזות לייצר במשך שנה כמות מספקת של אורניום מועשר בדרגת איכות גבוהה (HEU) למתקן נפץ גרעיני אחד. בשלב זה, הסרקזות האיראניות מייצרות רק אורניום מועשר בדרגת איכות המתאימה לכור גרעיני, או אורניום בהעשרה נמוכה (LEU). עם זאת, אם איראן תפר את כל הכללים ותחליט לחתור להשגת העשרה בדרגת איכות צבאית HEU, היא תוכל להשיג זאת תוך חודשים ספורים, ועם שינויים טכניים קטנים מאד במערכת הקיימת שלה.

לאור המציאות הנוכחית, מה יהיו צירי הזמן? כמה מומחים ממשיכים לטעון כי קיימים עדיין מכשולים רבים שעליהם צריכה איראן להתגבר לפני שתוכל להשיג יכולת ייצור עקבית. נוסף על כך, קיימת גם ההשקפה כי איראן תעשה בחוכמה אם תצבור מאגר גדול של LEU ולאחר מכן תשדרג את כולו ל HEU במחי אחד. דבר זה אפשרי מבחינה טכנית, אולם יהא זה צעד נמהר להתבסס על הנחות אלה. אילו היתה זו שאלה אקדמית טהורה, אפשר שספקולציות מסוג זה היו מוצדקות. במציאות, תוצאותיו של ניחוש לא נכון הן רציניות מכדי לתמוך בגישה זו. במקום זאת, השיקול המכריע בכל קבלת החלטה חייב להיות התרחיש הגרוע מכל. לפי האמור לעיל, הערכת התרחיש הגרוע מכל היא כי ייתכן שתהיה לאיראן כמות מספקת של HEU לנשק גרעיני כבר ב- 2008 או ב-2009.

איראן אינה זקוקה לפעולה בקנה מידה תעשייתי מלא כדי להשיג יכולת גרעינית וכל טענה אחרת תהיה מטעה מאד. לרוע המזל, את זאת בדיוק עושה המנהל הכללי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית. ב- 16 במאי, דיווח הטלגרף כי המנהל הכללי, ד"ר אלבאראדעי, אמר כי "מטרתו של המערב לעצור את תוכנית ההעשרה 'נעקפה על ידי האירועים'. איראן רכשה קרוב לוודאי מיומנות בתהליך זה ו"יש להתמקד עתה במניעתם ממעבר לייצור בקנה מידה תעשייתי.' " לאור העובדות בפסקה הקודמת, גישה זו היא מוטעית לחלוטין. איראן אינה זקוקה לפעולה בקנה מידה תעשייתי כדי להיות גרעינית. כל שעליה לעשות הוא להחיש את שיעור הייצור הנוכחי כדי לאפשר לאיראן להשיג מאגר גרעיני משמעותי תוך זמן קצר עוד יותר.

טענה מופרכת אחרת שאותה מקדמת ה IAEA היא כי יש ביכולתה לאמת כי תוכניתה של איראן מיועדת "למטרות שלום" בלבד. טענה זו אין לה על מה לסמוך הן מבחינה מתודולוגית והן מבחינה טכנית. לדוגמה, איראן יכולה ודאי להמשיך ולייצר LEU בכמות מספקת ולאחר מכן להפר את הכללים. ה IAEA אינה יכולה בשום אופן לאמת כוונות, במיוחד לא עם זכויות הפיקוח הנוכחיות, המוגבלות ביותר, שיש לה באיראן. מאידך גיסא, ה IAEA מצאה כמה ראיות לשאיפותיה הצבאיות של איראן וכללה אותן בדו"חות למועצת הנציבים שלה ולמועצת הביטחון של האו"ם. גם אז, ה IAEA לא הפעילה את פעמוני האזעקה.

במישור מקביל, כמעט מנותק מן העובדות הטכניות, מועצת הביטחון מתמהמהת נקיטת פעולה לתיקון המצב על ידי אילוצה של איראן לקבל את השעיית תוכניתה להעשרת אורניום. פעולתה של מועצת הביטחון נדחתה לזמן ממושך מכיוון שה IAEA נמנעה מהעברת הנושא למועצה במשך שנים מאז שהיתה אמורה לעשות זאת. ולאחר מכן עברו חודשים רבים עד שמועצת הביטחון קיבלה החלטה לפעול להטלת סנקציות על איראן, אם זו לא תחזור בה מדרכה. בנושא זה היו הסנקציות קטנות מדי ואולי אף מאוחרות מדי. גם החלטה שניה לא הביאה לתיקון המצב. אף שהיו הערכות אופטימיות כי הסנקציות משפיעות, לא היו לכך סימוכין במעשיה של איראן, וההעשרה נמשכת. העובדה הפשוטה היא כי עד שאיראן תשלם מחיר גבוה, היא לא תזנח את שאיפותיה הגרעיניות; לעת עתה, היא חותרת להשיגן ללא הפסקה. יתרה מזאת, ככל שהזמן עובר ואיראן מתקדמת, תהיינה לה פחות ופחות סיבות לזנוח את שאיפותיה ויותר סיבות להגביר את מאמציה ולקצר את לוחות הזמנים שלה.

כדי לנקוט סנקציות מכאיבות באמת נגד איראן, על מועצת הביטחון להיות משוכנעת כי המצב מחייב זאת. רוסיה וסין עדיין מתנגדות בקשיחות לסנקציות חזקות מאד. גם האיחוד האירופי אינו משוכנע לגמרי כי יש לנקוט פעולה חזקה מאחר שהאיחוד מעריך כי למשא ומתן דיפלומטי יש עדיין סיכוי להשיג את המטרה. יש גם מדינות החוזרות על המנטרה בדבר "זכותה הבלתי מעורערת" של איראן להעשיר אורניום. זכות זו שמורה רק כל עוד איראן מצייתת לכל הכללים וממלאת את כל התחייבויותיה. ברור כי איראן לא עשתה זאת ואף הואשמה בכך על ידי הIAEA. אם מועצת הביטחון לא תנקוט פעולה חזקה והכרחית נגד איראן, ייפול נטל העצירה של איראן על אחרים. כפי שעולה מן הדו"ח העדכני ביותר, הזמן הולך ואוזל.

עד עתה, סירובה של ה IAEA לפרסם הערכות רשמיות המבוססות על עובדות ולא על השערות ולהימנע מלאפשר לשיקולים פוליטיים לעוות את מסקנותיה, הוא אחד המכשולים הגדולים העומדים בדרך לנקיטת פעולה יעילה נגד איראן. במילים אחרות, הגיע הזמן שהIAEA תתעורר ותפעיל את פעמוני האזעקה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראן
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Morteza Nikoubazl via Reuters Connect
המנהיג הנעלם: המאבק על הלגיטימציה של מוג'תבא ח'אמנהאי
מוג'תבא ח'אמנהאי ירש את אביו לאחר חיסולו בפברואר האחרון, אך מאז לא הופיע בציבור. כיצד פועלים באיראן כדי לשמור על הלגיטימציה של המנהיג העליון, ואיך עלולה הימשכות היעדרותו להשפיע על יציבות המשטר?
14/09/26
מכוח צבאי לבידוד כלכלי: השלב החדש במדיניות טראמפ מול איראן
המדריך המלא למערכה הכלכלית של ממשל טראמפ נגד איראן – והמשמעויות לישראל
27/08/26
מסף גרעיני לנשק גרעיני? בחינה מחודשת את דוקטרינת הגרעין האיראנית
הוויכוח המתנהל בצמרת האיראנית סביב האפשרות של פריצה לנשק גרעיני, והשלכותיו על מדיניותה הגרעינית של הרפובליקה האסלאמית לאחר שתי מערכות
11/08/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.