תהליך השלום הישראלי-פלסטיני – לאן חותר ממשל אובמה? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על תהליך השלום הישראלי-פלסטיני – לאן חותר ממשל אובמה?

תהליך השלום הישראלי-פלסטיני – לאן חותר ממשל אובמה?

מבט על, גיליון 160, 4 בפברואר 2010.

עקבו אחרינו בגוגל
English
זכי שלום

לפני כחצי שנה ניצב הנשיא אובמה על בימת אוניברסיטת קהיר והצהיר בקול תרועה רמה כי פניו לפתיחת 'דף חדש' ביחסי ארצות הברית עם העולם האסלאמי בכלל, ומדינות ערב בפרט.הוא נחוש בדעתו לקדם מגמות שונות, מפויסות באופיין, במדיניות ארצות הברית כלפי מדינות האסלאם. במסגרת זו טרח הנשיא והבהיר, כי הוא יפעל במרץ להביא להסדר שלום מלא ישראלי-פלסטיני. על רקע זה הוא תבע מישראל להקפיא לחלוטין את הבניה ביהודה ושומרון. באורח שלא ניתן להסתרה, הציב הנשיא למבחן את יוקרתו האישית בסוגיה זו. משמע, אם ישראל לא תישמע ולא תקבל על עצמה הקפאה מוחלטת של הבניה בשטחי הגדה המערבית, היא מסתכנת בקרע חמור עם הממשל האמריקני, על כל המשתמע מכך.


לפני כחצי שנה ניצב הנשיא אובמה על בימת אוניברסיטת קהיר והצהיר בקול תרועה רמה כי פניו לפתיחת 'דף חדש' ביחסי ארצות הברית עם העולם האסלאמי בכלל, ומדינות ערב בפרט. נוסח הדברים והטון בו נאמרו לא הותירו ספק, כי מגמת פניו של הנשיא היא להציב את סוגיית היחסים עם העולם המוסלמי ומדינות ערב בסדר עדיפויות גבוה מאוד מנקודת ראותו של הממשל. ביותר מרמז הבהיר הנשיא אובמה, כי הוא שולל מכל וכול את דרכו של קודמו הנשיא בוש כלפי העולם האסלאמי. הוא נחוש בדעתו לקדם מגמות שונות, מפויסות באופיין, במדיניות ארצות הברית כלפי מדינות האסלאם.

במסגרת זו טרח הנשיא והבהיר, כי הוא יפעל במרץ להביא להסדר שלום מלא ישראלי-פלסטיני. על רקע זה הוא תבע מישראל להקפיא לחלוטין את הבניה ביהודה ושומרון. באורח שלא ניתן להסתרה, הציב הנשיא למבחן את יוקרתו האישית בסוגיה זו. משמע, אם ישראל לא תישמע ולא תקבל על עצמה הקפאה מוחלטת של הבניה בשטחי הגדה המערבית, היא מסתכנת בקרע חמור עם הממשל האמריקני, על כל המשתמע מכך.

דוברי הממשל חזרו והדגישו כי מדיניותה של ארצות הברית כלפי איראן ופעילותה לעצירת פרויקט הגרעין האיראני קשורה אף היא בבחינת התנהלותה של ישראל בסוגיית הבניה בשטחים. הנשיא ואנשי ממשל אחרים הרחיקו לכת אף מעבר לכך. הם הבהירו בדרך מרומזת, כי ההבנות שהושגו בין ישראל וארצות הברית בתקופת הנשיא בוש בהקשר ל'מתווה מוסכם' של הבניה בהתנחלויות אינן רלבנטיות עבור הממשל החדש.

עתה שנה לאחר אותו נאום 'היסטורי' ניצב ממשל אובמה בפני שוקת שבורה בכל הנוגע להנעת תהליך השלום הישראלי-פלסטיני. למעשה תהליך השלום משותק לחלוטין:

א. ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, מסרב להיכנס למשא ומתן עם נתניהו עד שישראל לא תקבל על עצמה 'הקפאה מוחלטת' של הבניה ביהודה ושומרון, כולל ירושלים. כמו כן הוא תובע שבכל מקרה המשא ומתן ייפתח מן הנקודה שבה הוא הסתיים, ערב פרישתו של ראש הממשלה הקודם, אולמרט, מתפקידו.

ב. נתניהו דוחה תביעות אלה, ודורש להיכנס למשא ומתן 'ללא תנאים מוקדמים'. יחד עם זאת, הוא עצמו מציב מעין 'תנאים מוקדמים' חדשות לבקרים. כך למשל הוא הבהיר, כי בכל מקרה של הסדר מדיני ישראל תצטרך להציב כוחות לאורך גבולה המזרחי על מנת למנוע חדירות של מחבלים ונשק לתוככי 'המדינה הפלסטינית' שתקום, ולממש הלכה למעשה את תביעתה של ישראל למדינה פלסטינית מפורזת. ימים ספורים לאחר מכן הוא הבהיר שגוש עציון יישאר בידי ישראל לנצח. הצהרות 'מתגרות' אלה, יש להדגיש, נותרו ללא מענה משמעותי מצד ממשל אובמה.

ג. ישראל קיבלה על עצמה, לכאורה, הקפאה של הבניה ביהודה ושומרון. יחד עם זאת הולך ומסתבר כי הקפאה זו כוללת בתוכה 'סעיפי משנה' רבים המאפשרים בנייה במתווים נרחבים למדי. מעבר לכך, הולך ומסתבר כי לממשלת נתניהו אין רצון, ואין ממש יכולת, לאכוף הקפאה ממשית של הבנייה ביהודה ושומרון אפילו מעבר ל'מתווה המורשה'

ד. מאמציו של הנשיא אובמה לשכנע מדינות ערביות מתונות, ובראשן סעודיה, מדינות המפרץ ומרוקו, לשדרג את יחסיהן עם מדינת ישראל בכיוון של נורמליזציה, ולו מוגבלת, עלו בתוהו. תביעותיו בהקשר זה נדחו על הסף.

ה. הנסיבות השוררות 'בשטח' אינן יוצרות תמריץ ממשי ולחץ משמעותי, לא על ממשלת נתניהו ולא על הרשות הפלסטינית, לפעול במרץ בכיוון של הנעת תהליך ההסדר. הן בישראל והן ברשות הפלסטינית שוררים חששות כבדים מפני יצירת ציפיות במקרה של חידוש התהליך המדיני. בשני הצדדים יש חששות מוצדקים שכניסה לתהליך הסדר משמעותי תערער את יציבות משטריהם. מבחינות רבות, לשני הצדדים הנצים יש אפוא עניין, בדרגות שונות של אינטנסיביות, לשמר את הסטטוס קוו הקיים, על מגוון מגרעותיו.

הנשיא אובמה עצמו נתן ביטוי פומבי לתחושת התסכול של הממשל נוכח תמונת המצב הקשה הנגלית לעיניו בהקשר לתהליך השלום במזרח התיכון. בראיון מקיף שהוא העניק לשבועון טיים הוא הדגיש, כי לממשלו היו הערכות גדולות מדי באשר ליכולתה של ארצות הברית לשכנע את הצדדים, ישראל והפלסטינים, להיכנס למשא ומתן משמעותי. שני הצדדים, הבהיר הנשיא, אינם מוכנים לבצע "מחוות אמיצות" (bold gestures) במגמה להניע את תהליך השלום. אילו ארצות הברית הייתה מודעת לכך שהמדובר בסוגייה כה 'קשה לפיצוח' (as intractable an issue as he has ever encountered) הבהיר הנשיא, היא לא היתה יוצרת ציפיות כה גבוהות בהקשר זה.

באורח שאינו תואם את התנהלותו עד כה, הנשיא אינו מטיח האשמות כלפי מי מן הצדדים על תמונת מצב זו. להיפך, בדבריו הוא למעשה מגלה הבנה לנסיבות, בעיקר הפנימיות שיש לשני הצדדים, המגבילות את חופש הפעולה שלהם: אילוצים קואליציוניים מגבילים ומחלוקת בתוך החברה (קרוב לוודאי שהכוונה לישראל), והחששות של הרשות מפני תגובות החמאס 'הנושף בעורפה' במקרה של כניסה לתהליך מדיני משמעותי.

אין ספק כי 'התרסקותו' של תהליך השלום פגעה באורח קשה ביוקרתו ובאמינותו של ממשל אובמה, ובו עצמו. עתה כל שנותר לו הוא למזער נזקים. לכאורה עומדת עתה בפניו אופציה של שדרוג מעורבותה של ארצות הברית בתהליך ההסדר במהלכים המתקרבים לכפיית הסדר על שני הצדדים. רמיזות לחשיבה מעין זו נשמעו בחוגים שונים בממשל. אין זה מן הנמנע שגם הנשיא שוקל אופציה כזו בכובד ראש. מנקודת ראותה של מדינת ישראל כרוך מימושה של אופציה מעין זו במשבר קשה עם הממשל, על כל המשתמע מכך.

בנסיבות הקיימות, ספק אם הנשיא יבחר באופציה כזו. מימושה יחייב אותו לנקוט צעדי לחץ ממשיים כלפי ישראל, בעיקר בתחום הכלכלי. תגובותיהם הנזעמות של אישים בקונגרס על הערת אגב של השליח מיטשל בדבר האפשרות שהממשל יפגע בהסדר הערבויות עם ישראל, הבהירה, קרוב לוודאי, לנשיא כי יכולותיו 'להוריד את ישראל על הברכיים' מוגבלות למדי. זו דרך רוויה בסיכונים, וספק אם 'בסוף הדרך' היא תוביל לתוצאות המקוות.

נראה כי ריאלית יותר היא המגמה ההולכת ומסתמנת של הכנסת תהליך השלום למעין הקפאה לא פורמאלית לתקופת זמן בלתי קצובה. בפועל הדבר יבוא לידי ביטוי בעיקר בכך שהמשא ומתן הישראלי-פלסטיני יחודש בדרגים נמוכים או בשיחות קירבה והדיונים יעסקו בסוגיות מעשיות, ולא מהותיות. בכך יוכל הנשיא לטעון, כי הצליח להביא את הצדדים לחידוש המשא ומתן. בנסיבות של מערכת בינלאומית 'גועשת' ונעדרת יציבות ומגוון רחב של בעיות פנים קשות בתוך ארצות הברית, גם תוצאה כזו יכולה להיחשב כהצלחה.

מנקודת ראותם של ישראל והפלסטינים משמעות הדבר היא, כי בעתיד הנראה לעין הם לא יצטרכו לקבל הכרעות דרמטיות ומרחיקות לכת. יציבות השלטון בהם תובטח, ככל הנראה, לאורך זמן. הצהרתה של מזכירת המדינה, הילרי קלינטון, כי הממשל יכול לסייע לשני הצדדים במשא ומתן אבל בסופו של דבר האחריות מוטלת עליהם, מצביעה על כך שזהו המתווה המסתמן כמועדף על ממשל אובמה בנסיבות הקיימות.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
החמולות ברצועת עזה – בין עבר לעתיד
מחקר זה מתחקה אחר מוסד החמולה ברצועת עזה מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומנתח אותו כרכיב כוח חי, דינמי וסתגלן שחזר במלחמת חרבות ברזל לתפקד כרשת הביטחון, האכיפה וחלוקת המשאבים המרכזית בשטח. על רקע פיצול הרצועה ב־2026 סביב "הקו הצהוב", צמיחת המיליציות החמושות במזרח מול "וטו האלימות" של חמאס במערב, וקריסת הרשויות המקומיות, המחקר מציג את "המודל המשולש" ומתווה כיצד ניתן לשלב את החמולות באופן מבוקר במנגנוני השיקום והמנהל הטכנוקרטי (במסגרת תוכנית טראמפ) – תוך הצבת תמרור אזהרה: בהיעדר מעטפת מוניציפלית ובינלאומית רחבה, כל ניסיון להפוך את החמולות לריבון לאומי עצמאי יוביל לאנרכיה ול"סומליזציה" של הרצועה.
05/11/26
"רמזור" ליישום מתווה מועצת השלום לרצועת עזה – מדיניות מומלצת לישראל
כיצד ניתן ליישם את תוכנית מועצת השלום לעתיד רצועת עזה באופן שלא יסכן את ביטחון ישראל?
24/09/26
קולות מעזה: מה אומרים ברצועה על פירוק חמאס מנשק?
ניתוח המגמות המפתיעות בשיח העזתי על היום שאחרי המלחמה
24/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.