שירות נשים בצה''ל: המשך התקדמות או נסיגה לאחור?

שירות נשים בצה"ל עבר תמורות במהלך השנים על רקע השינוי שחל במעמדן של הנשים בחברה הישראלית בכללותה. המגמה הכללית השוררת כיום בצה"ל היא לקדם שירות משמעותי יותר של נשים ולהנחיל יחס מכבד לנשים בצה"ל. עם זאת המלאכה עדיין רבה.ב– 2007 בחנה לעומק ועדה בראשות ראש אכ"א אלוף (מיל') יהודה שגב (להלן: ועדת שגב) את הסוגיה שירות נשים בצה"ל וקבעה סדרת המלצות לקידום שירות הנשים. העיקרון המנחה שקבעה הוועדה הוא המרת הרעיון של שירות על בסיס מגדרי בעיקרון של "האדם הנכון במקום הנכון" (דוח שגב, 2007): רוב המלצות הוועדה טרם יושמו. אחת הסיבות לבלימת המהלכים לקידום מעמד הנשים בצה"ל ואף להעמקת הפגיעה במעמדן בשנים האחרונות היא תהליך ה"הֲדָתָה" המתרחש בצבא. תהליך זה כולל התגברות של ההשפעה הדתית בצה"ל. ראו הרחבה בפרקי הספר בין הכיפה לכומתה ודיון ממוקד בַּמושג בפרק ההקדמה של ראובן גל,  גל, 2012 : עמ' 23-13.

הרקע לתהליך הוא גידול בולט בשנים האחרונות במספר שומרי המצוות בקרב הקצונה בצה"ל (דרורי, 2012) והתחזקות כללית בהתערבות הלכתית בסוגיות פוליטיות וצבאיות. במסגרת גיבוש ההסדרים הקואליציוניים לקראת הקמת הממשלה ה–33 בלטה סוגיית "השוויון בנטל" כסוגיה מכרעת, על מגוון השלכותיה האפשריות על הציבור החרדי, על הציבור החילוני ועל כלל החברה הישראלית. ואולם בצד השיח הציבורי הער בסוגיה בלט היעדר דיון בשאלה כיצד ישפיע מודל השתלבות החרדים בצבא על היבט אחר של השוויון בנטל — שירות הנשים בצה"ל. בימים אלו מתכנסת הוועדה לקידום השוויון בנטל בראשות השר יעקב פרי, שתכליתה לממש את המתווה שהתגבש ל"שוויון בנטל" באמצעות הצגת הצעת חוק שבמסגרתו יגויסו אלפי חרדים לצה"ל. במסמך זה אנו מבקשים, בין היתר, להציג את השלכותיו של תהליך ההדתה הקיים כיום בצה"ל, ואשר צפוי מטבע הדברים להתרחב במסגרת גיוס נרחב של חרדים, על גיוס נשים לצה"ל ועל שירותן בו.