פרסומים
מבט על, גיליון 768, 15 בנובמבר 2015
לאורך שנים, בית המלוכה הסעודי השכיל להתמודד עם אתגרים פנימיים וחיצוניים לא מעט בזכות יכולתו להגיע לקונצנזוס בין מקבלי ההחלטות ולשכך מתחים בעזרת רווחי הנפט. אולם, הצטברות האתגרים בתקופה של תהפוכות אזוריות ושינויים היסטוריים פנימיים עלולה להאיץ תהליכים, שסופם -שינוי פניה של הממלכה. מקבלי ההחלטות בישראל נקראים להכיר בשינויים העוברים על הממלכה, אשר ייתכן, כי יהיו להם השלכות על הסדר האזורי במזרח התיכון ואף מעבר לו. יש לבחון בין היתר, את מידת ישימותן של הציפיות אשר ליכולת לפתח שיתוף פעולה בין שתי המדינות. ככל שהממלכה פגיעה יותר מבחינה פנימית, ובוודאי כל עוד נמשך הקיפאון המדיני בזירה הישראלית-פלסטינית, כן קטנה יכולתו של המשטר הסעודי, החושש מדעת הקהל מבית, לקיים שיתוף פעולה עם ישראל.
ערב הסעודית נמצאת, כך נראה, באחת מנקודות הזמן הרגישות ביותר שידעה מזה עשרות שנים. השילוב בין תהליכים היסטוריים המשנים את פני האזור ומאתגרים את הסדר הפוליטי המוכר, לבין הירידה החדה במחירי הנפט בשנה האחרונה והתהליך הרגיש של חילופי דורות בהנהגתה, יוצרים מארג אתגרים יוצא דופן ליציבותה של הממלכה.
אתגרי הפנים
דור נכדיו של מייסד הממלכה, אבן-סעוד, החל בהדרגה לתפוס את מושכות השלטון, וכצפוי, תהליך זה מלווה במאבקי כוחות בבית המלוכה. עיקר המחלוקת נסוב סביב כוחו הגובר של מחמד בן סלמן (בן ה-30), בנו המועדף אך חסר הניסיון של המלך, על חשבון יורש העצר, מחמד בן נאיף, וענפים אחרים במשפחת המלוכה. על אף ההתמקדות התקשורתית ביחסי החוץ של הממלכה ובעיקר בעימות בינה לבין איראן בזירות שונות, מאבק הכוחות בתוך משפחת המלוכה טומן בחובו את האיום המרכזי ליציבות הפוליטית הסעודית.
מחמד בן סלמן מונה על ידי אביו לתפקיד יורש עצר בהמתנה, שר ההגנה והממונה על המועצה לכלכלה ופיתוח, ובמקביל מרבית מקורביו של המלך עבדאללה המנוח הורחקו ממוקדי הכוח. מינוי זה עצמו, ובנוסף קווי מדיניות בנושאי פנים וחוץ שאימץ יורש העצר המוכרז, מעוררים התנגדות. זו קיבלה באחרונה ביטוי פומבי, יוצא דופן במונחים סעודים, בשני מכתבים, שהופצו בין נסיכי הממלכה ופורסמו על ידי ה'גארדיאן' הבריטי. אחד הנסיכים, בן דור הנכדים, קרא בהם לבניו הנותרים של אבן-סעוד להתאחד על מנת להדיח את סלמן. "מדוע הגורל שלנו הוא מעתה בן ערובה לגחמות של מתבגרים ולחוסר סבלנותם?" שאל הנסיך, שלא הזדהה בשמו. כמו כן נטען במכתבים – שבהם גם נמתחה ביקורת על חולשתו של סלמן (הסובל, כך נראה, מדמנטיה) – שכמה נסיכים בכירים מעורבים במהלך וזוכים לתמיכה בציבור ובקרב מנהיגי שבטים חשובים. מכתבים אלה מעידים על תסכול גובר בקרב גורמים בתוך בית המלוכה, החשים שנדחקו לשוליים. פרסומם כשלעצמו הוא צעד חריג בפוליטיקה הסעודית, שהקוד הבלתי-כתוב שלה מחייב קונצנזוס ופתרון סכסוכים בתוך המשפחה ומאחורי דלתיים סגורות.
במקביל, 'המדינה האסלאמית' ממשיכה ליזום פיגועים כנגד שיעים בשטח הממלכה, בתקווה שהתקפות אלה תסייענה לגייס פעילים לשורותיה ותערערנה את הלגיטימציה של בית המלוכה ויציבותו. הצלחות 'המדינה האסלאמית' והאידאולוגיה שלה קוסמים לצעירים סונים רבים, שחונכו על ברכי האידיאולוגיה הווהאבית. אלה עלולים להפנות את זעמם נגד האוכלוסייה השיעית או בית המלוכה עצמו, אם זה ייראה כמפייס את השיעים. אמנם, בית המלוכה רשם לזכותו הצלחה יחסית במאבק שניהל לפני כעשור באל-קאעדה, אך האתגר, בעיקר האידיאולוגי, שמציבה בפניו כעת 'המדינה האסלמית' עלול להתברר כמשמעותי יותר. בית המלוכה נושא חלקית באחריות למצב, משום שהממסד הדתי הסעודי עושה שימוש ברטוריקה אנטי-שיעית, כדי להגביר את התמיכה בממלכה, על רקע המאבק באיראן.
לצד איומים אלו, מחיר הנפט נחתך ב-50 אחוזים בשנה האחרונה – מגמה שהמדיניות הסעודית תרמה לה. לשפל הנוכחי בשוק הנפט משמעות מיוחדת, משום שהוא מתרחש בעיצומה של הטלטלה במזרח התיכון. מחירי הנפט הגבוהים ורזרבות מטבע החוץ שנרשמו בפרוץ הטלטלה סייעו לבית המלוכה להתמודד עם סכנת המשבר פנימי באמצעות סיוע נדיב לאזרחים. עם זאת, התייצבותה של רמת המחירים הנוכחית לאורך זמן עלולה לחשוף את ההנהגה הסעודית לביקורת רבה, שתקשה עליה לספק את "הדבק" הנחוץ ליציבות. בית המלוכה בחר באסטרטגיה המשלבת שימוש מבוקר ברזרבות וקיצוץ מתון בתקציב, מתחת לסף ההתקוממות. אך קשה לכוון ליעד זה ולהגיע אליו. מכאן העלייה בסיכון ליציבות המשטר, במיוחד לאור הוצאות הביטחון הגדלות וכן הצורך להיענות לדרישות הציבור ולפייס סקטורים מתנגדים. קרן המטבע העולמית הזהירה באחרונה, כי בקצב הנוכחי, רזרבות מטבע החוץ של הממלכה יאזלו עד סוף העשור. עדות למצב הכלכלי בממלכה, היא העובדה, כי מחיר המים (לא לאזרחים) עתיד לעלות ולראשונה אף נשקל צמצום הסובסידיות לדלק.
איומים חיצוניים
האיום החיצוני המידי שערב הסעודית ניצבת בפניו, הוא הימשכות המלחמה בתימן. על אף ההישגים של הקואליציה האזורית שהיא מובילה, ובראשם "שחרור" עדן, הקמפיין עדיין רחוק מסיום, יעדיו הצבאיים משתנים תדיר ומנגנוני הסיום המדיניים ו/או הצבאיים למשברים אינם ברורים. המורדים החות'ים-השיעים בתימן עדיין מבוססים בצפון המדינה, למרות התקפות אוויריות חוזרות ונשנות של כוחות הקואליציה על מטרות השייכות להם ולבעלי בריתם. הלחימה גלשה גם לערב הסעודית, כאשר החות'ים ירו טילי קרקע-קרקע ורקטות לשטחה. כניסת כוחות הקואליציה לשטחים ההרריים בצפון תימן עלולה לגבות מהם מחיר יקר ולהגביר את הביקורת הבינלאומית נגד ערב הסעודית, שעד כה הייתה רפה, בגין מספרם הרב של הרוגים והפליטים שנרשם מאז החל הקמפיין במארס השנה.
גם בהנחה שהקואליציה תהדוף בסופו של יום את החות'ים למחוזם, צעדה, תימן תהיה רחוקה מיציבות. לאחר כחמש שנים של מלחמת אזרחים, שפוררה את המרקם הפוליטי העדין במדינה, קשה לראות כוח פוליטי או צבאי כלשהו מקיים ריבונות אפקטיבית בשטחה. במצב זה, תימן תישאר כאוטית ו"מגרש משחקים" עבור כוחות אזוריים ומקומיים מתחרים, כמו גם עבור ארגוני ג'האד עולמי, והשפעתה של ערב הסעודית על המתרחש בה תישאר מוגבלת. גם אם הצדדים יגיעו להסדר פוליטי ביניהם, החות'ים עצמם עלולים להמשיך ולהוות איום ביטחוני לא מבוטל לדרומה של הממלכה. הימשכות המלחמה בתימן ללא פתרון נראה לעין, נוסף לאסון שהתרחש במכה בעת קיום מצוות החג' בספטמבר האחרון, אינם רק מקור למבוכה ציבורית ובינלאומית עבור מי שאמורה להיות "שומרת המקומות הקדושים לאסלאם", אלא בכוחם גם לפגוע בלגיטימציה של בית המלוכה ולשמש נשק בידי המתנגדים לו. מספר האיראנים מבין ההרוגים הוא הגבוה ביותר ובכירים איראניים איימו בתגובה קשה נגד הממלכה, מה שמגביר את המתח הקיים ממילא בין איראן לערב הסעודית.
גם מחוץ לזירת תימן, מצבה האזורי של ערב הסעודית אינו מזהיר. הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לאיראן והסרת הסנקציות מעליה יאפשרו לה להמשיך ביתר שאת את מעורבותה בזירות הסכסוך המרכזיות במזרח התיכון ובכלל זה – במפרץ. הממלכה תיאלץ להמשיך ולנהל מלחמות "בידי שליח" מול איראן. במקביל, ארצות הברית, למצער, בראייה הסעודית, ממשיכה להראות סימנים, שהיא מעוניינת לצמצם את התחייבויותיה הביטחוניות באזור. גם הניסיונות הסעודיים לייצב חזית סונית מאוחדת מול האיום האיראני המתגבר נתקלים בקשיים. חזית זו נראית היום שבירה מתמיד ורחוקה מהחזון הסעודי של ברית ערבית-סונית מאוחדת, בין היתר בשל תמיכתה הפומבית של קהיר במעורבות הרוסית בסוריה לצד משטר אסד ומלחמתה הנחושה באחים המוסלמים – עמדות המנוגדות לעמדת ריאד בהקשרים אלה.
לאורך שנים, בית המלוכה הסעודי השכיל להתמודד עם אתגרים פנימיים וחיצוניים לא מעט בזכות יכולתו להגיע לקונצנזוס בין מקבלי ההחלטות ולשכך מתחים בעזרת רווחי הנפט. אולם, הצטברות האתגרים בתקופה של תהפוכות אזוריות ושינויים היסטוריים פנימיים עלולה להאיץ תהליכים, שסופם שינוי פניה של הממלכה. לא ניתן להעריך מתי, אם בכלל, תגיע נקודת המפנה. אולם, על מקבלי ההחלטות בישראל להכיר בשינויים העוברים על הממלכה, אשר ייתכן כי יהיו להם השלכות על הסדר האזורי במזרח התיכון ואף מעבר לו. לכן, יש לבחון בין היתר, את מידת ישימותן של הציפיות אשר ליכולת לפתח שיתוף פעולה בין שתי המדינות. ככל שהממלכה פגיעה יותר מבחינה פנימית, ובוודאי כל עוד נמשך הקיפאון המדיני בזירה הישראלית-פלסטינית, כן קטנה יכולתו של המשטר הסעודי, החושש מדעת הקהל מבית, לקיים שיתוף פעולה עם ישראל.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםסעודיה ומדינות המפרץ