עופרת יצוקה – מי מצפה להרוויח מהלחימה בעזה? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על עופרת יצוקה – מי מצפה להרוויח מהלחימה בעזה?

עופרת יצוקה – מי מצפה להרוויח מהלחימה בעזה?

מבט על, גיליון 88, 7 בינואר 2009.

English
יורם שוייצר

במלחמה המתנהלת כיום בין החמאס לבין ישראל בעזה ישנה מי שממלאת תפקיד מרכזי מאחורי הקלעים ורוצה להיות המרוויחה הגדולה מהלחימה, וזו איראן. בחסות המלחמה הזו, כמו גם בחסותה של המלחמה הקודמת בלבנון בין ישראל לבין חזבאללה, מרוויחה איראן זמן יקר כדי לקדם את היעד האסטרטגי המוביל במדיניותה בשנים האחרונות – השגת יכולת לייצר נשק גרעיני.


במלחמה המתנהלת כיום בין החמאס לבין ישראל בעזה ישנה מי שממלאת תפקיד מרכזי מאחורי הקלעים ורוצה להיות המרוויחה הגדולה מהלחימה, וזו איראן. בחסות המלחמה הזו, כמו גם בחסותה של המלחמה הקודמת בלבנון בין ישראל לבין חזבאללה, מרוויחה איראן זמן יקר כדי לקדם את היעד האסטרטגי המוביל במדיניותה בשנים האחרונות - השגת יכולת לייצר נשק גרעיני.

בעוד ישראל זוכה לקיתונות של ביקורת בדעת הקהל העולמית נותר חלקה המרכזי של איראן בהצתת סבבי הלחימה במזה"ת הרחק מן העין הציבורית. היא שעומדת במלוא כובד משקלה, מאחורי אימונם, ציודם, חימושם ומימונם של ארגוני השליח שלה במזרח התיכון מצליחה להתחמק מביקורת של ממש. איראן מפיקה מהתלקחות מעשי האלימות רווח כפול: האחד היא מסייעת בהכנת הכוחות המקומיים לקראת לחימה - ושלחימה פורצת מופנית תשומת הלב הבינלאומית למוקדים רחוקים ממנה - ושנית, היא זו שנקראת לסייע בשיקומם של הכוחות התת-מדינתיים המשרתים את ענייניה. איראן עושה זאת במרץ ובאדיקות ומחמשת ומציידת אותם שוב לקראת סיבוב לחימה אפשרי נוסף.

ראוי להבחין בשינוי שחל באופן בו מנצלת איראן את קלף הטרור. מאז עלה לשלטון המשטר של חכמי הדת ("ווליאת אל פקיה") באיראן הוא משתמש בטרור ככלי אפקטיבי לקידום מטרותיו המדיניות. בשני העשורים הראשונים השתמשה איראן בטרור באופן ישיר ובוטה באמצעות סוכני המודיעין שלה, אותם שלחה לחסל אופוזיציונרים באיראן וגולים מתנגדי המשטר מחוץ לאיראן כולל במדינות מערביות, מבלי שהיססה לפגוע בריבונותן ולהפר את חוקיהן. במקביל, הפעילה איראן ארגוני-שליח אשר עסקו גם הם בחיסול אופוזיציונרים (למשל חיסול הגולים מהמפלגה הכורדית בברלין בשנת 92') והרחיבה את פעילותה נגד יעדים של מדינות מערביות וערביות, אשר מדיניותן הייתה מנוגדת לאינטרסים של המשטר באיראן.

בשנים האחרונות עברה איראן למדיניות של גישה עקיפה לשימוש בטרור, אשר במוקדה עמד שדרוג יכולתם הצבאית של בני חסותה (מלאה או חלקית), באמצעות אספקת ציוד ואמצעי לחימה באיכות גבוהה ביותר, וכן באמצעות אימונים צבאיים מתקדמים בשטחה הריבוני. אלה נועדו להעניק להם יכולת להטריד ואף להתעמת צבאית עם יריביה של איראן ובראשם ישראל.

כך, אימנה איראן רבים מקרב אנשי חזבאללה וסיפקה לארגון את מיטב הציוד ואמצעי הלחימה המצויים בידה עד שהביאה אותו לרמת לחימה הדומה לזו המצויה אצל צבאות סדירים במדינות ריבוניות. יכולת זו הוכחה במלחמת לבנון השנייה ושרתה כמצופה את האינטרס האיראני.
מזה כמה שנים נוקטת איראן במדיניות דומה גם כלפי החמאס למרות שקשרי השתיים שונים מאלו שמתקיימים בין איראן לחזבאללה והם נושאים – בראיית החמאס – אופי של נישואי נוחות ואפילו של אילוץ מכורח העדרם של פטרונים אלטרנטיביים. איראן היא זו המספקת לחמאס רקטות ארוכות טווח המטרידות ומשבשות בימים אלה את חיי תושבי ישראל בדרום הארץ ואפילו עלולות להגיע פאתי מרכז ישראל.. איראן גם סייעה לחמאס (וכמובן גם לג'יהאד האסלאמי, שהיה פעיל מרכזי בירי על ערי הדרום שהובילו לשבירת הפסקת האש ובסבירות גבוהה שותף לירי המתבצע בימים אלה נגד ערי ישראל) בהכשרת חלק ניכר מהכוח הלוחם שלו. אנשי החמאס עברו בשנים האחרונות הכשרות צבאיות ממוסדות באיראן, החל מקורסים בסיסיים שנמשכו חודש וחצי ועד אימונים מתקדמים שנמשכו כחצי שנה. בכך העניקה איראן לחמאס הכשרה חיילית ופיקודית ברמה גבוהה וציידה אותו כך שהפך בסיועה מארגון שמפעיל חוליות טרור לכוח צבאי היררכי מאומן ומצויד למלחמה נגד ישראל.

דוקטרינת הלחימה שהפעיל חמאס ובוודאי הגיונה, לפני מבצע עופרת יצוקה ובמהלכו מבוססים על הדוקטרינה האיראנית שגם חזבאללה פעל על פיה. ביסודה של דוקטרינה זו הטרדה באמצעות שיגור רקטות לעבר ערי ישראל בטווחים השונים כדי להכניס עוד ועוד אזורים אזרחיים למעגל האש, וזאת במטרה להתיש ולעורר חרדה בקרב אזרחי ישראל ולשבש את חייהם מעבר לפגיעה הפיזית הבלתי סלקטיבית שנגרמת להם.

איראן מצידה, ממתינה בסבלנות לשלב הצפוי בעקבות תקופת הלחימה בעזה. מאחר וגלוי לכל כי תשתיתו האזרחית, הכלכלית והצבאית של חמאס סופגת בימים אלה מכות קשות ביותר מידי ישראל , ברור כי הארגון יזדקק בתום הלחימה לשיקום יסודי, לאספקה מחדש של ציוד ואמצעי לחימה, לאימון כוחות חדשים במקום אלה שנפגעו וכמובן למימון ניכר. הפרטנר הזמין והמוכן תמיד לתמוך ולסייע בכל אלה, הוא איראן. זו בולטת בבדידותה המזהרת כתומכת היחידה בחמאס, אל מול סעודיה מצרים וירדן המסתייגות, אפילו אם חלקן עושות זאת בחצי פה, ממדיניות הטרור שנקט בה חמאס מול דרום ישראל – מדיניות אשר היא שהובילה בסופו של דבר לתגובה הגורמת לסבלם הכבד של תושבי עזה.

במאבק נגד איראן יש לישראל כיום בעלי ברית פוטנציאלים רבים מקרב מדינות בעולם המערבי והערבי כאחד. אלה רואים באיראן השיעית כוח עולה שלילי המאיים על יציבות הסדר העולמי והאזורי הן בתחום תפוצת הנשק הגרעיני והן בתחום הטרור. בעוד איראן מבקשת להמשיך וללבות סכסוכים ולהצית אלימות במזרח התיכון כך שישרתו את יעדיה המדיניים, כשהיא נותרת בצל ופעילה מאחורי הקלעים, על ישראל להאיר את מדיניותה זו בזרקור רב עוצמה ולחשוף את תפקידה השלילי לעיני כל.

הנשיא הנבחר ברק אובאמה אשר עתיד להיכנס לבית הלבן ב-20 בינואר 2009 קבע, כי בכוונתו לקיים דיאלוג עם איראן כדי לבחון את נכונותה לשנות את מדיניותה בתחום הגרעין ולהימנע מהמשך חתירה פעילה להשגת נשק גרעיני. לצד נושא חשוב זה ניצב הצורך לבלום את תפקידה של איראן כמלבת האש המזרח תיכונית. יש לתבוע מאיראן לחדול מתמיכתה הפעילה בארגונים מזרח תיכוניים ובראשם חזבאללה והארגונים הפלסטינים כדוגמת חמאס והג'יהאד האסלאמי, אשר פועלים בשיתוף פעולה ביניהם בסיועה כדי לשבש כל ניסיון לקדם מהלכי שלום בין ישראל לבין לבנון ובין ישראל לבין המחנה הפרגמאטי הפלסטיני. עמידה עיקשת על דרישה זו עשויה לסייע לממשל אובאמה, אם איראן תיענה לכך, לקדם אפשרות להגיע להבנות ולהסדרים פוליטיים במזרח התיכון.

עד אשר תבחן הצלחתו של ממשל אובאמה לשנות את דרכיה של איראן, מוטלת על ישראל חובה לחשוף בפני מעצבי דעת הקהל העולמית, שחלקם מבקרים בחריפות את מדיניותה הבלתי מדתית, לטעמם - מול תוקפיה מצפון ומדרום - את תפקידה של איראן כמציתת אלימות סדרתית באזור וכמרוויחה העיקרית ממנה. רווחיה של זו באים לביטוי בכמה מישורים: הסתת מוקד תשומת הלב של הקהילה הבינ"ל מסוגיית הגרעין לעבר פרץ האלימות באזור והצורך להשקיע מאמצים בפתרונו; התשת החברה הישראלית במאבק מתמיד; העסקת צה"ל ופיזור מאמציו; ביסוס וחיזוק תלותו של החמאס באיראן שיאלץ אותו לשמש כלי בשרות המדיניות שלה ויעגן את מחויבותו לשרת את האינטרסים שלה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןעופרת יצוקהצבא ואסטרטגיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.