נשק סורי בידי חזבאללה – משמעויות לישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על נשק סורי בידי חזבאללה – משמעויות לישראל

נשק סורי בידי חזבאללה – משמעויות לישראל

מבט על, גיליון 404, 14 פברואר 2013

English
יפתח שפיר
על פי מקורות זרים ישראל תקפה, לפני כשבועיים, מטרות בשטח סוריה. לדברי מקורות אלה, נתקפה שיירה של טילי נ"מ מדגם SA-17 שהייתה בדרכה מסוריה ללבנון. מאמר זה בוחן שתי שאלות: האחת – בהנחה שאכן נתקפה שיירת נשק בדרכה מסוריה ללבנון – אילו עוד סוגי נשק יכולה סוריה להעביר ללבנון, ומה השלכות האפשריות של העברות אלו על ישראל. השאלה השנייה – מהן הסיבות האפשריות להעברת נשק זה ללבנון דווקא כעת.

על פי מקורות זרים ישראל תקפה, לפני כשבועיים, מטרות בשטח סוריה. לדברי מקורות אלה, נתקפה שיירה של טילי נ"מ מדגם SA-17 שהייתה בדרכה מסוריה ללבנון.1 מאמר זה בוחן שתי שאלות: האחת – בהנחה שאכן נתקפה שיירת נשק בדרכה מסוריה ללבנון – אילו עוד סוגי נשק יכולה סוריה להעביר ללבנון, ומה השלכות האפשריות של העברות אלו על ישראל. השאלה השנייה – מהן הסיבות האפשריות להעברת נשק זה ללבנון דווקא כעת. 

רקע 

סוריה הייתה בשנים האחרונות ספקית הנשק העיקרית לחזבאללה. הנשק שהועבר כלל הן נשק שנרכש על ידי סוריה עבור צבאה והועבר לידי חזבאללה, והן נשק שהועבר מאיראן לידי חזבאללה, וסוריה שמשה רק צינור להעברתו. הנשק שסופק בשנים האחרונות כלל רקטות מסוגים שונים – החל ברקטות ה-"גראד" 122 מ"מ, וכלה ברקטות כבדות יותר: פאג'ר-3 ופאג'ר-5 מתוצרת איראן. כמו כן, הועברו רקטות 220 מ"מ ו-302 מ"מ מתוצרת סוריה, וכן רקטות הזלזאל והטיל פאתח-110 האיראני (או בגרסתו הסורית המכונה M600). בנוסף, היו דיווחים גם על הספקת מערכת טילי סקאד (מדגם B, C או D). 

כן סופקו טילי נ"ט – וביניהם טילי קורנט, אותם רכשה סוריה ישירות מרוסיה, וטילי חוף-ים – גרסה איראנית של טיל מתוצרת סין. בתחום ההגנה האווירית הצטייד חזבאללה ככל הנראה בטילי כתף מדגמי "Strela” ו-“Igla”. היו גם דיווחים על הספקת מערכות טילי SA-8 ניידות. 

מערכות נוספות הנמצאות בידי סוריה, שנוכחותן בלבנון עשויה להטריד את ישראל, הן מערכות ה"סטרלץ" וה"פנטסיר", שתיהן מערכות הגנה אווירית קלות וניידות להגנת מטרות נקודה. ה"סטרלץ" (Strelets) היא למעשה ערכה של 2–4 טילי כתף מדגם Igla או Igla-S המותקנת על רכב. ה Pantsyr-S1 היא מערכת ניידת נוספת להגנת נקודה – מערכת שנועדה להחליף את מערכת ה-Tunguska הישנה. היא כוללת רכב הנושא מכ"ם, טילי נ"מ קצרי טווח ושני תותחי 30 מ"מ. 

לאחרונה קיבלה סוריה מערכות נשק חדשות מרוסיה, והתקיפה, על פי מקורות זרים, שיקפה את החשש שגם מערכות אלו, על אף שהן חדשות, יועברו על ידי סוריה לחזבאללה. המדובר בעיקר בשתי מערכות נשק– שהגיעו לסוריה, לאחר פרוץ המרידה בחודש מרס 2011. האחת, היא מערכת טילי Buk-M2E (המכונה במערב SA-17). מערכת זו – היורשת של מערכת ה-Kub/Qvadrat הישנה (שכינויה במערב – SA-6), היא מערכת ניידת, בעלת טווח הגנה של כ-50 ק"מ, המיועדת להגנת כוחות יבשה. השנייה, היא מערכת ה"בסטיון" – מערכת טילי חוף-ים, המשתמשת בטיל ה"יאחונט" – טיל שיוט על-קולי המיועד לפעול נגד אניות, אך יש לו יכולת מסוימת גם נגד מטרות קרקע חופיות. 

העברות הנשק בתקופה האחרונה 

מאז פרוץ המרידה בסוריה בחודש מרס 2011 היה חזבאללה מעורב בסכסוך, לצד משטרו של בשאר אסד. במקביל דווח שוב על העברות נשק מסוריה לידי חזבאללה. בפרט – עלו שוב ושוב חששות לגבי האפשרות להעברת נשק כימי סורי לידי חזבאללה. 

אם מידע זה אכן נכון, נשאלת השאלה מדוע תעביר סוריה נשק לידי חזבאללה דווקא כאשר צבאה נמצא בעיצומה של לחימה קשה בשטח סוריה? אפשר, כמובן, שצבא סוריה רואה בחזבאללה בן ברית שיוכל לסייע לה במלחמת האזרחים ועל כן יש לציידו. אפשרות אחרת היא חשש מפני התערבות ישראל בלחימה בסוריה – ומכאן הצורך לצייד את חזבאללה – בעיקר במערכות הגנה אווירית נגד פעילות חיל האוויר הישראלי מעל לבנון – ובמערכות טילים ורקטות לצרכי הרתעה. 

אפשרות סבירה יותר היא שצבא סוריה מעביר לידי חזבאללה מערכות שאין לו בהן צורך דחוף בלחימה נגד המורדים, אך הוא מעוניין לשמור עליהן בשטח לבנון, הבטוח יותר מפני פגיעתם של המורדים. סיבה זו יכולה להסביר הן העברת טילי סקאד – מערכת שתפעולה מורכב ודורש כוח גדול, שקשה להניח שנמצא בידי חזבאללה. סיבה זו גם יכולה להסביר העברת מערכות הגנה אווירית; מאחר שלמורדים אין כוח אווירי, אין טעם לסכן את מערכות ההגנה האווירית המתקדמות באזורים בהם המורדים עלולים לפגוע בהן. כך גם לגבי האפשרות שהועלתה בעניין העברת נשק כימי משטח סוריה לשטח לבנון. 

עדיין נותרה שאלה פתוחה לגבי שמישות המערכות האלה בידי חזבאללה. האם הן הועברו על מנת שחזבאללה יוכל להשתמש בהן, בהוראת סוריה או על דעת עצמו – או שמא הן הועברו לצרכי אחסנה בלבד? התשובה כאן תלויה כנראה במערכות הנשק הספציפיות. מחד גיסא, ישנן מערכות הגנה אווירית שונות. לחזבאללה יש צורך מבצעי בהגבלת יכולתו של חיל האוויר הישראלי מעל שטח לבנון. הפלת מטוס ישראלי מעל שטח לבנון תעניק לו בלי ספק יתרון תעמולתי גדול. מאידך גיסא, לא סביר שחזבאללה יהיה מסוגל להפעיל נשק כימי. עוד פחות סביר שחזבאללה ירצה להשתמש בנשק כזה, שהפעלתו עלולה לגרום לו נזק פוליטי כבד יותר מאשר כל הישג טקטי שיוכל להשיג על ידי השימוש בו. 

משמעויות לישראל 

הופעת מערכות הגנה אווירית מתקדמות בשטח לבנון, היא בלי ספק בעיה קשה עבור ישראל. חיל האוויר הישראלי פועל כיום מעל לבנון בחופשיות יחסית. פעילות זו חשובה לאיסוף מודיעין הן על לבנון והן על שטח סוריה. עד כה, נראה שיכולתו של חזבאללה להפריע לפעילות זו הייתה מוגבלת למדי, אם בכלל. הופעת מערכות הגנה אווירית דוגמת SA-17 היא בלי ספק קו אדום עבור ישראל – שכן נוכחותן תקשה על חיל האוויר לבצע את מרבית משימותיו. 

סכנה אפשרית אחרת היא הופעת מערכת ה"בסטיון" (טיל חוף-ים) בשטח לבנון – בין אם תופעל על ידי חזבאללה ובין אם על ידי צוות סורי. אם משטח סוריה מסכנת המערכת ספינות ומתקני חוף עד קו נתניה בערך, הרי שבפריסה משטח לבנון תוכל המערכת לכסות את כל חופה של ישראל. היותו של טיל ה"יאחונט" על קולי, הטס בגובה נמוך, תקשה מאוד על מערכות ההגנה של ספינות חיל הים להתמודד איתו. כניסה של מערכת זו לשטח לבנון תהיה, בוודאי, גם היא קו אדום עבור מדינת ישראל. 

__________________

1. מקורות סוריים טענו כי בג'אמראיה נתקף מתקן מדעי ולא שיירת נשק. הטלוויזיה הסורית פרסמה תמונות של מתקן תעשייתי כלשהו שנתקף – וכן תמונות של כלי רכב הרוסים שנראים כרכב שיגור של טילי SA-8. 

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכהלבנון וחזבאללהצבא ואסטרטגיה
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.