נאומים חוצבי להבות ויחסי ישראל – ארצות הברית: הסערה שלפני השקט שלפני הסערה? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על נאומים חוצבי להבות ויחסי ישראל – ארצות הברית: הסערה שלפני השקט שלפני הסערה?

נאומים חוצבי להבות ויחסי ישראל – ארצות הברית: הסערה שלפני השקט שלפני הסערה?

מבט על, גיליון 262, 26 במאי 2011.

עקבו אחרינו בגוגל
English
מרק הלר

נותר לראות האם המילים שבהן בחר נתניהו כדי לכבוש את הלבבות ואת הדעות בקונגרס יסייעו באותה המידה לנשיא אובמה לעשות כן באירופה. אם אכן יעלה הדבר בידו, פירוש הדבר כי גם אובמה השיג את מטרתו העיקרית במהלך ביקורו של נתניהו בארצות הברית. אם יתברר כי הן לא הצליחו לשכנע את שומעיהן, יוותרו יחסי ארצות הברית וישראל אמנם יציבים ועל קרקע בטוחה, אך היחסים בין אובמה לנתניהו ישובו להיות מוגבלים למה שנהוג לכנות החלפת דעות "כנה וקונסטרוקטיבית".


מכיוון ששני עימותים קודמים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הנשיא ברק אובמה הותירו את שניהם מעט חבוטים, לא היה זה סביר, כי מי מהם יחפש להיקלע לסיבוב שלישי במהלך ביקורו של נתניהו בארצות הברית, שהסתיים זה עתה. ואולם זה בדיוק מה שקרה – והכול בגלל צמד מילים שהיה הן מיותר והן בלתי מובן.

מאז פרוץ ההפגנות נגד השלטון בתוניס בסוף דצמבר 2010, ובמיוחד מאז שארצות הברית הצטרפה ליוזמה בהנהגת צרפת, שנועדה להעניק תמיכה צבאית לתנועת המורדים בקדאפי בלוב, נמצא הנשיא אובמה תחת ביקורת גוברת והולכת, בשל הליכתו במסלול הנתפס על ידי רבים כמהוסס, לא עקבי ואפילו רב-סתירות. ב-19 במאי נשא אובמה נאום במחלקת המדינה, אשר רובו הוקדש למאמץ להציג מסגרת סדורה ועקבית למדיניותה של ארצות הברית ביחס למה שמכונה "האביב הערבי". היו כאלה שכינו את הנאום הזה "קהיר II" – המשך ליוזמתו של הנשיא אובמה, שבה נקט זמן קצר לאחר שנכנס לכהונתו ושנועדה לבסס את היחסים עם העולם המוסלמי על יסודות חיוביים יותר. אבל כאשר נתניהו היה כבר בדרכו לארצות הברית, לא יכול היה הנשיא אובמה שלא להתייחס לעקרונות העומדים ביסוד גישתה של ארצות הברית לסכסוך הישראלי-פלסטיני, נושא כאוב ביחסיה של ארצות הברית עם העולם המוסלמי, ובייחוד עם העולם הערבי. האיום הפלסטיני לפיו הם יבקשו את אישור עצרת האו"ם, העתידה להתכנס בחודש ספטמבר הקרוב, לכינונה של מדינה פלסטינית, הוסיף דחיפות לצורך זה של הנשיא, שכן למרות שארצות הברית תתנגד ליוזמה זו, היא הייתה מעדיפה למנוע את העלאתה באמצעות עידוד הצדדים לחדש את המשא ומתן, או באמצעות גיוסו של "רוב מוסרי" של מדינות בעלות עמדה דומה לזו של ארצות הברית, במיוחד באירופה, כדי שאלה יעמדו מול הרוב המספרי האוטומטי, הקיים נגד ישראל בעצרת באו"ם.

בעקבות כך, אישר הנשיא אובמה מחדש את עיקרי הקווים המנחים של מדיניות החוץ האמריקאית, ובכלל זה את התחייבותה לביטחון ישראל ואת העמידה על כך שפיתרון לא ייכפה על הצדדים אלא יהיה תוצאה של משא ומתן ביניהם. במעמד זה ניסה הנשיא לחדד כמה מהקווים המנחים לפתיחת משא ומתן בין ישראל והפלסטינים בתקווה כי התמיכה הישראלית בהבהרותיו אלה תשכנע כמה ממדינות אירופה להצביע נגד הצעת ההחלטה הצפויה, או אפילו מתוך תקווה כי יעלה בידו לשכנע את הפלסטינים להסיר את תוכניתם מסדר היום ולחזור לשולחן המשא ומתן. הקו המנחה שהוצע למשא ומתן על ידי אובמה בסוגיה הטריטוריאלית היה "הגבולות בין ישראל ופלסטין יהיו מבוססים על קווי 1967 עם חילופי שטחים המוסכמים הדדית".

אין כל סיבה לחשוד בכך כי בהזכירו את 1967, התכוון הנשיא לגרום למחלוקת סוערת ולעימות עם ראש הממשלה נתניהו. זה היה נאום שנוסח בקפידה רבה ושנתן מענה למרבית הרגישויות הישראליות: ההתייחסות לגבולות נכללה בפסקה קצרה, שהזכירה את המונחים "משא ומתן" או "תוצאה של משא ומתן" שלוש פעמים, המונח שבו נעשה שימוש היה "קווי 1967" ולא המונח המגמתי והבלתי מדויק "גבולות 1967" שמעורר סלידה אצל ישראלים רבים.הצמדתו לרעיון חילופי השטחים, המוסכמים הדדית, רמזה ברור לכך כי הוא נועד להוות את נקודת ההתחלה למשא ומתן, ולא את סיומו. יתרה מכך, אובמה יכול היה לטעון באופן לגיטימי, כי דבריו אלה לא היו יותר מאשר ניסוח מחדש של הגישה האמריקאית לסוגיה הטריטוריאלית, השרירה וקיימת לכל הפחות מאז 1969, כאשר מזכיר המדינה דאז וויליאם פ. רוג'רס הצהיר, כי חייבים להיקבע גבולות מדיניים מוכרים המוסכמים על הצדדים, אך בה בעת כי כל שינוי שיבוצע בקווים הקודמים "אל לו לשקף את משקל הכיבוש ועליו להיות מוגבל לשינויים בלתי מהותיים שיידרשו להבטחת הביטחון ההדדי".

מאידך, המונח "1967" נושא בחובו משקל סמלי כה טעון ברב-שיח המתנהל על אודות הסכסוך, עד כי אובמה ויועציו המדיניים היו צריכים לצפות כי כותבי הכותרות בתקשורת, לצד מלומדים ופוליטיקאים ישראליים, יהפכו אותו לסנסציה ויבחרו להתמקד במשפט יחיד זה תוך הוצאה מן הכלל של כמעט כל דבר אחר שנאמר בנאום – מה שאכן קרה. יתרה מזו, גידולם של גושי ההתנחלויות בעשורים האחרונים יצר מציאות דמוגרפית שבה הכירו במפורש נשיאים אמריקאיים קודמים – בייחוד ביל קלינטון וג'ורג' וו. בוש –אך לא כן הנשיא אובמה. עקב כך, נמנע נתניהו, כאשר הוא ככל הנראה נתפס לא מוכן ומוטרד מהתנגדות מבית, מלחזור על אישורו הקודם לפיתרון של שתי מדינות, או מלמקד את תשומת ליבו בגושי ההתנחלות, ובמקום זאת הוא ראה את עצמו נאלץ להדגיש את סירובו לעשות את מה שלמעשה הוא לא נדרש לעשות: לחזור לקווי 1967. הנשיא אובמה, בתורו, מצא עצמו נאלץ, כעבור שלושה ימים, להסיר את הערפול ולהנמיך את להבות המחלוקת על ידי כך שציין בפני ועידת אייפ"ק, כי המונח שבו השתמש פורש באופן מוטעה וכי מה שהוא התכוון אליו היה, כי הצדדים עצמם ינהלו משא ומתן באשר לגבול שיהיה, על פי הגדרה, "שונה מזה שהיה קיים בתאריך 4 ביוני 1967". בהזדמנות זו חזר הנשיא ואישר כי שום הצבעה באו"ם לא תיצור לעולם מדינה פלסטינית עצמאית וכי ארצות הברית תמשיך לנקוט בצעדים כדי לעמוד מול המאמצים המבקשים לבודד את ישראל באו"ם או בכל פורום בינלאומי אחר.

מה שפרשנים רבים מהירי-עט כינו כמשבר ביחסי ארצות הברית וישראל התברר, אפוא, כסערה בכוס מים, שדעכה עוד לפני שנתניהו הגיע לגבעת הקפיטול ב-24 במאי כדי לשאת נאום, בפעם השנייה בחייו, בפני ישיבה משותפת של שני בתי הקונגרס. עוד בטרם הוא עלה לדוכן הנואמים, השיג נתניהו את המטרה לפיה ארצות הברית לא תעמוד לצידם של אלה העלולים להצביע בעצרת הכללית של האו"ם לטובת הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה. קבלת הפנים הנלהבת שבה הוא זכה מנציגיהם של שתי המפלגות משמשת ככל הנראה ערובה מפני הפיכתה של המדיניות האמריקאית בסוגיה זו. עם זאת, אין פירוש הדבר כי מה שבנימין נתניהו אמר, או נמנע מלומר, בקונגרס, היה חסר משמעות. שכן בעודו מדבר, עשה הנשיא אובמה את דרכו לנסיעה של חמישה ימים לאירופה, שבה קיים הרבה יותר ממה שאובמה כינה בעדינות "חוסר סבלנות" בכל הנוגע לתהליך השלום, ואשר בה המזרח התיכון, ובכלל זה השאלה של כיצד לנהוג באו"ם בספטמבר הקרוב, יהיו נושאים לדיון.

נותר לראות האם המילים שבהן בחר נתניהו כדי לכבוש את הלבבות ואת הדעות בקונגרס יסייעו באותה המידה לנשיא אובמה לעשות כן באירופה. אם אכן יעלה הדבר בידו, פירוש הדבר כי גם אובמה השיג את מטרתו העיקרית במהלך ביקורו של נתניהו בארצות הברית. אם יתברר כי הן לא הצליחו לשכנע את שומעיהן, יוותרו יחסי ארצות הברית וישראל אמנם יציבים ועל קרקע בטוחה, אך היחסים בין אובמה לנתניהו ישובו להיות מוגבלים למה שנהוג לכנות החלפת דעות "כנה וקונסטרוקטיבית".

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
החמולות ברצועת עזה – בין עבר לעתיד
מחקר זה מתחקה אחר מוסד החמולה ברצועת עזה מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומנתח אותו כרכיב כוח חי, דינמי וסתגלן שחזר במלחמת חרבות ברזל לתפקד כרשת הביטחון, האכיפה וחלוקת המשאבים המרכזית בשטח. על רקע פיצול הרצועה ב־2026 סביב "הקו הצהוב", צמיחת המיליציות החמושות במזרח מול "וטו האלימות" של חמאס במערב, וקריסת הרשויות המקומיות, המחקר מציג את "המודל המשולש" ומתווה כיצד ניתן לשלב את החמולות באופן מבוקר במנגנוני השיקום והמנהל הטכנוקרטי (במסגרת תוכנית טראמפ) – תוך הצבת תמרור אזהרה: בהיעדר מעטפת מוניציפלית ובינלאומית רחבה, כל ניסיון להפוך את החמולות לריבון לאומי עצמאי יוביל לאנרכיה ול"סומליזציה" של הרצועה.
05/11/26
"רמזור" ליישום מתווה מועצת השלום לרצועת עזה – מדיניות מומלצת לישראל
כיצד ניתן ליישם את תוכנית מועצת השלום לעתיד רצועת עזה באופן שלא יסכן את ביטחון ישראל?
24/09/26
קולות מעזה: מה אומרים ברצועה על פירוק חמאס מנשק?
ניתוח המגמות המפתיעות בשיח העזתי על היום שאחרי המלחמה
24/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.