פרסומים

לקראת הבחירות לכנסת ה-22, ניתן לזהות שישה גורמים עיקריים הפועלים בזירות הפוליטיות והחברתיות הערביות כיום, שיש להם עמדה ישירה בנוגע לבחירות הבאות:

קבוצת המחרימים - בראשה עומדים פעילים חברתיים לאומניים, הקוראים להחרמת ההצבעה לבחירות הכנסת תחת כותרת "הקמפיין העממי להחרמת הכנסת הציונית". מרכיב עיקרי בקבוצה זו היא תנועת "בני הכפר", שקיימה כנס ב-12 ביוני 2019, בו קראה להפעלה מחודשת ומואצת של הקמפיין העממי להחרמת הבחירות. המפלגות הערביות מתנגדות לקמפיין ההחרמה.

המפלגות הערביות בכנסת - החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש), התנועה הערבית לשינוי (תע"ל), המפלגה הערבית המאוחדת (רע"מ – התנועה האסלאמית – הפלג הדרומי); הברית הלאומית הדמוקרטית (בל"ד). וועדת הפיוס (לג'נת אל-וופאק – لجنة الوفاق) בראשות הסופר מחמד עלי טאהא, שמטרתה הייתה לאחד את מרכיבי הרשימה המשותפת, הכריזה ב-18.07.2019 על כישלונה בכך, על רקע הקושי להתגבר על הדרישות המנוגדות של השותפות בעניין מיקום המועמדים ברשימה המשותפת. לאחר מאמצים רבים, הוכרזה הרשימה המשותפת ב-27 ביולי 2019, אך ללא מפלגת בל"ד שהייתה עדיין בוויכוחים פנימיים לגבי דרך הפעולה בה תבחר: החרמת הבחירות, הצטרפות לרשימה המשותפת או ריצה נפרדת בבחירות. לאחר יממה וחצי, רוב גדול של חברי הלשכה הפוליטית של המפלגה תמכו בהצטרפותה לרשימה המשותפת, ובכך הורכב מחדש הפאזל של הרשימה המשותפת.

הנציגים הערבים במפלגות הציוניות – מייצגים חלק קטן בהרבה בציבור הערבי, הדוגל בהשתלבות בתוך המערכת הפוליטית הציוניות, בעיקר במסגרת מרצ, במיוחד לפני ההתארגנות הפוליטית שלה להשתתף בבחירות הבאות ביחד עם מפלגתו החדשה של אהוד ברק.

מפלגת "האחדות העממית" (الوحدة الشّعبيّة – אל-ווחדה אל-שעבייה) - בראשות פרופסור אסעד ע'אנם, מביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. רשימתו החדשה הוקמה כמחאה על מצב הרשימה המשותפת ועל כך שזו אינה "פתוחה לקהל הרחב". הוא הבטיח ייצוג כל פלחי החברה הערבית במפלגתו והצהיר כי אינו פוסל אפשרות של חיבור לרשימה המשותפת. כנס ההשקה וייסוד המפלגה נערך בשפרעם ב-20 ביולי 2019, בו נבחר נאהד ח'אזם, מי שכיהן בעבר כראש עיריית שפרעם, כראש הרשימה. פרופ' ע'אנם עצמו לא הגיש את מועמדות במפלגה שהוא הקים.

מפלגה יהודית ערבית משותפת – נמשכים הניסיונות, שהחלו עוד בבחירות לכנסת ה-21, להקמת מפלגה יהודית - ערבית משותפת, שוויונית בהנהגתה. זאת, מתוך אמונה שיש לאחד כוחות עם החברה וההנהגה היהודית בישראל, על מנת להשפיע בכיוון של שילוב פוליטי כבסיס לשילוב רחב. גורמים ברשות הפלסטינית תומכים, ככול הנראה, ברעיון הקמתה של מפלגה יהודית ערבית משותפת.

מפלגה לאומית ערבית – מפלגה בראשותו של חה"כ-לשעבר מוחמד חסן כנעאן, שקיבלה 4083 קולות בבחירות לכנסת ה-21, ותמשיך לנסות להתקיים בנוף הפוליטי בחברה הערבית גם בבחירות הבאות.

קיימים עוד רעיונות להקמת מפלגות חדשות ששוקלות להיכנס לזירה הפוליטית. דוגמא אחת היא הפעיל החברתי והפוליטי ואיש העסקים, נאיף אבו סוויס, אשר הכריז על הקמת מפלגת "אל-מוסתקבל אל-ערבי" (העתיד הערבי).

חיבורים ופירוקים שונים עשויים להתרחש במערכת הפוליטית הערבית לקראת הבחירות לכנסת ה-22. מצד אחד, המפלגות הערביות הקיימות הצליחו לחזור לאיחוד ביניהן תחת מטריית הרשימה המשותפת, תחת הדגל של חיזוק הכוח הערבי המאוחד כמפתח לקידום האינטרסים של הקהילה הערבית, למרות המחלוקות והפערים האידיאולוגיים בין מרכיבי הרשימה, מה שעיכב את הקמתה והצגתה לציבור כארבעה שבועות מהמתוכנן. אין ספק שהקמתה מחדש של הרשימה המשותפת תגדיל את היקף הייצוג הערבי בכנסת הבאה ותייצר מומנטום אפשרי להמשך מגמת ההשתלבות של החברה הערבית במערכת הישראלית. מצד שני, המפלגות שאינן מיוצגות ברשימה המשותפת שיתחרו בנפרד על הקול הערבי, יביאו בהכרח לצמצום הייצוג בכנסת הבאה, על כל המשמעויות הפוליטיות הכרוכות בכך. ברור שהנוף הפוליטי בחברה הערבית מתאפיין בדינאמית, למרות האדישות של הציבור הרחב, שהתבטאה בשיעור הנמוך יחסית של המצביעים בבחירות האחרונות. ההתגוששות הפוליטית מכילה בתוכה גורמים שונים המשקפים במידה רבה את החיפוש אחר הכיוון הפוליטי הראוי לציבור הערבי שלא פחות משהוא אדיש, הוא גם מפולג בין זרמים שונים ומנוגדים רבים.

הגופים הממוסדים המסורתיים, כמו וועד ראשי הרשויות הערביות בישראל וכן וועדת המעקב לענייני הערבים, עודם שומרים על שתיקה. יש בכך כדי לשקף את ריחוקם כארגונים כלל קהילתיים מהזירה הפוליטית ברמה הכללית. זאת, כנראה גם משום שהם עצמם נמצאים במחלוקות פנימיות עזות וגם משום שהם אינם מעוניינים להתערב בקלחת הפוליטית הארצית, התערבות העלולה לפגוע באינטרסים הפרקטיים שלהם, הממוקדים בעיקר ברמה של הרשויות המקומיות, שם חשיבותם עדיין רבה.

עו"ד ד"ר מורסי אבו מוך הוא ראש עיריית באקה אל-גרבייה ובעל תואר דוקטור מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה