פרסומים

בשבוע שעבר התרחשה התקפה נוספת על מסוף שאיבת הגז באזור אל-עריש בצפון סיני, החמישית במספר בחצי השנה האחרונה. על פי הדיווחים בעיתונות המצרית, חדרו ארבעה חמושים רעולי פנים לתוך מסוף הגז, פוצצו את התחנה ונמלטו על גבי רכבי שטח מבלי שזהותם נחשפה. הפיצוץ גרם נזקים כבדים לצינור הגז, חמורים אף מאלה שנגרמו לצינור בהתקפה שהתרחשה רק שבוע קודם לכן.

למרות שאף ארגון לא נטל אחריות לסדרת התקפות, אשר בוצעו כולן, במתווה דומה, גורמים שונים במצרים הפנו אצבע מאשימה כלפי ארגוני הטרור שמקורם ברצועת עזה– אל-תווחיד ואל-ג'יהאד וג'יש אל-אסלאם. עם זאת, בשלב זה לא ברור אם אכן גורמים פלסטינים סלאפיים מעזה הם העומדים מאחורי ההתקפות או שמא מדובר בגורמי אופוזיציה מצריים. רצף ההתקפות, בחירת היעד ומועדן, וכן הצלחת מבצעיהן להימלט מבלי שנתפסו, מצביעים על כך שמתכנניהן ניצלו את החלל השלטוני שנוצר במצרים במהלך החלפת שלטונו של מובראכ ואת חולשת כוחות הביטחון המצריים שממקדים את מאמציהם בערים המרכזיות ברחבי המדינה. כמו כן, ניכר כי יעד התקיפות נבחר בשל תפקידו החשוב והחיוני ביחסים הכלכליים הבילטראליים בין ישראל למצרים.

אירועים אלו, לצד העלייה החדה בהברחת אמצעי לחימה מתקדמים דרך סיני לרצועת עזה, מציבים את סיני כאתגר ביטחוני ומקור לדאגה בישראל בשל ההשלכות האסטרטגיות העלולות להיגרם עקב התרופפות השליטה של המשטר המצרי החדש במרחבי חצי האי. יתר על כן, הסכמי הגז המיוחדים שנחתמו בין המשטר הקודם במצרים לבין ישראל זכו בעת האחרונה לביקורת קשה במצרים: בערוצי התקשורת השונים דווח על כוונות להעמיד לדין את שר הנפט לשעבר, אשר היה אמון על קיום הסכמי הגז, באשמת "בזבוז כספי הציבור" בסך 714 מיליון דולר וכן על תכנית לבצע "עיון מחודש" של הממשל הנוכחי בהסכמי ייצוא הגז עם ישראל, מתוך כוונה להגדיל את רווחי המדינה. כבר בתחילת החודש הודיע שר האוצר המצרי כי בכוונתו להעלות את מחיר הגז לישראל בכ-2.5 מיליארד ₪, ובכיר מצרי נוסף אף העריך כי ההתקפות על הצינור הגז "ימשכו אם לא יופסק יישום ההסכם (הגז) במתכונתו הנוכחית". חשוב לציין כי גם ללא השינויים המתוכננים בהסכמים, הנזק המיידי של התקפות אלו כבר מורגש בישראל, שכן כתוצאה מהשיבושים ומהשימוש בדלקים יקרים יותר, כמו מזוט וסולר, העריך שר התשתיות עוזי לנדאו כי מחירי החשמל יעלו בכ-20%, וחברת החשמל הצהירה כי עלות שינויים אלו למשק הישראלי עלולה להגיע לכ-3.5-3 מיליארד שקלים.

מלבד הנזקים הכלכליים המידיים, סדרת ההתקפות מרמזת על הסיכונים הביטחוניים הנוספים העלולים לנבוע מהמצב החדש במצרים - חצי האי סיני עלול להפוך לשטח הפקר ביטחוני, בו יווצר מרחב פעולה נוח יותר לפעילותם של ארגוני טרור. ראש אמ"ן, האלוף כוכבי, הביע דעתו לאחרונה באמרו כי כוחות הביטחון המצריים "מאבדים שליטה על מרחב סיני", והביע בכך את דאגתם של גורמי הביטחון בישראל מהעלייה החדה בדיווחים על פעולות טרור בסיני, שרובן מהוות קריאת תיגר ישירה על השליטה המצרית באיזור: כך למשל, בתחילת ינואר2011 תקפו בדואים חמושים בטילי נ"ט את תחנת המשטרה בשייח זוייד ליד הגבול עם עזה, ארבעה ימים מאוחר יותר, הותקפה ונשרפה לחלוטין מפקדת אמן א-דוולה (בטחון המדינה) ברפיח, ובמאי נודע כי עשרות חמושים בדואים השתלטו על נמל נואיבה ומנעו מעבר נוסעים וסחורות. דווח אחר התייחס למעורבותם של 400 פעילי אל-קאעדה בתכנון פעולות טרור במצרים ובסיני. ואכן, ניכר כי המצב הביטחוני הרעוע בסיני כבר משפיע על ישראל: בדוח שפרסם השב"כ במאי 2011, נאמר כי ארגוני הטרור מנצלים את התוהו ובוהו השלטוני בסיני כדי להבריח נשק בהיקף גדול אל תוך רצועת עזה, ואילו גורמים באמ"ן דיווחו, כי מצרים הפסיקה לאחרונה את בניית המכשול הפיזי למניעת הברחות בציר פילדלפיה, זאת בניגוד להסכם שהיה לה עם ישראל בנושא. בנוסף, דווח כי בחצי השנה האחרונה המבריחים הבדואים ניצלו את גבול רפיח הפרוץ ואת היעדרם של כוחות הביטחון המצריים במרחבי סיני על מנת להבריח רקטות לעזה ובכך להגדיל את מספרן בידי גורמי הטרור שם לכ-10,000 לעומת 5,000 הרקטות שהיו בידיהם בסוף שנת 2010. בתוך כך גם עולה כי לתוך רצועת עזה הוברחה בחצי השנה האחרונה כמות חומרי נפץ תקניים בכמות הגדולה פי שלושה מכמות חומרי הנפץ שהועברה בכל שנת 2010.

ההתפתחויות האחרונות רק מחדדות את הצורך בבחינה מעמיקה של המצב על ידי הגורמים המדיניים והביטחוניים בישראל, זאת לנוכח האפשרות של תפנית אסטרטגית ביחסים בין ישראל למצרים, העלולה לחייב הערכות צבאית וביטחונית מחודשת אל מול החזית הדרומית, השקטה מזה כשלושים שנה. עם זאת, לפחות בשעה זו, ההערכה הרווחת בישראל היא כי גם אם הקשרים בין הצדדים לא יהיו הדוקים כמו אלו שהתקיימו במשך רוב תקופת שלטונו של מובארכ, המשטר החדש במצרים ימשיך לדבוק בהסכמי השלום. באשר להתמודדות עם הטרור והאיומים הביטחוניים על ישראל, ניתן להניח כי עד אשר יתייצב במצרים המשטר החדש, וכל עוד מנגנוני הביטחון במצרים עסוקים בראש ובראשונה בהתמודדות עם תוצאות ההתקוממות העממית במרכזי הערים הגדולות, ולא מצליחים לחסום ביעילות את נתיבי ההברחה בחצי האי, יש להיערך לכך שאזור הגבול המשותף בין מצרים, ישראל ועזה ימשיך להוות מוקד לפעילות מוגברת של ארגוני הטרור נגד יעדים ישראליים.

____________________________

גלעד שטרן הוא מתמחה בפרויקט הטרור

עינב יוגב היא עוזרת מחקר בפרויקט הטרור