מנאום בר-אילן עד הנאום בקונגרס – ההישרדות הפוליטית היא שקובעת - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מנאום בר-אילן עד הנאום בקונגרס – ההישרדות הפוליטית היא שקובעת

מנאום בר-אילן עד הנאום בקונגרס – ההישרדות הפוליטית היא שקובעת

מבט על, גיליון 261, 26 במאי 2011.

עקבו אחרינו בגוגל
English
עודד ערן

נאומו של ראש הממשלה בפני המושב המשותף של שני בתי הקונגרס האמריקאי (24 במאי 2011) היה השלישי בסדרה, שבה הוא הציג את משנתו בנושא הפלסטיני. הראשון, באוניברסיטת בר-אילן, נישא ביוני 2009 והשני נישא בכנסת ב-16 במאי 2011. ההבדלים, דקים ככל שיהיו, בשלשת נאומי היסוד מלמדים על התפתחות זהירה ומדודה ועל ניסיון להתמודד עם שני סוגי לחצים – זה מבפנים וזה של הקהילה הבינלאומית. בזירה הפנימית צריך ראש הממשלה נתניהו להתמודד מחד עם לחציו של השותף הזוטר, אך החשוב במערכת האיזונים העדינה, אהוד ברק ושל שותפיו מימין, כמו ישראל ביתנו והמחנה היותר לאומני בליכוד עצמו.


נאומו של ראש הממשלה בפני המושב המשותף של שני בתי הקונגרס האמריקאי (24 במאי 2011) היה השלישי בסדרה, שבה הוא הציג את משנתו בנושא הפלסטיני. הראשון, באוניברסיטת בר-אילן, נישא ביוני 2009 והשני נישא בכנסת ב-16 במאי 2011. ההבדלים, דקים ככל שיהיו, בשלשת נאומי היסוד מלמדים על התפתחות זהירה ומדודה ועל ניסיון להתמודד עם שני סוגי לחצים – זה מבפנים וזה של הקהילה הבינלאומית. בזירה הפנימית צריך ראש הממשלה נתניהו להתמודד מחד עם לחציו של השותף הזוטר, אך החשוב במערכת האיזונים העדינה, אהוד ברק ושל שותפיו מימין, כמו ישראל ביתנו והמחנה היותר לאומני בליכוד עצמו.

תוחלת החיים של ממשלות בישראל היא שנתיים. לנתניהו, שכבר חלף על פני המשוכה הזו, יש סיכוי סביר למצות את מלא תקופת הכהונה ולהגיע כראש ממשלה לבחירות בנובמבר 2013. הנחת המוצא בניתוח נאומיו של נתניהו צריכה להיות, כי שרידותו הפוליטית היא יעד מרכזי במערכת שיקוליו.

גם את התנהלותו של נתניהו בשבוע האחרון מול הנשיא אובמה צריך לפרש כתוצאה של מציאת הפשרה והאיזון בין הלחצים הפוליטיים הפנימיים והצרכים החיצוניים. תגובת הבזק הנרגנת לאמירה של אובמה, כי הפתרון הטריטוריאלי לסכסוך הישראלי-פלסטיני יתבסס על קווי 1967 וחילופי שטחים מוסכמים, נועדה בעיקר לצרכי פנים. בנאומו בפני הקונגרס עשה נתניהו מאמץ ניכר לתקן את הנזק שנגרם ליחסיו עם אובמה, תוך שהוא מעניק לו שבחים ומצטט את דבריו, אף כי כמובן שלא בנושא קווי 1967. נותרת פתוחה השאלה האם בנאומו בקונגרס העניק נתניהו לאובמה כלים למניעת הדיון באו"ם בספטמבר. את נאומו של נתניהו בפני הקונגרס צריך לקרוא גם על רקע הנטייה הטבעית של מדינאים לאמץ את גישת ההמתנה בציפייה להתבהרות המפה הפוליטית. ההתפתחויות בעולם הערבי אינן מסבירות את הססנותו של נתניהו בעבר. עם זאת צריך להביאן בחשבון בניתוח עמדותיו העכשוויות היינו, ניתן להסביר חלקית הססנות בגישתו הנוכחית של נתניהו על רקע אי הבהירות ונזילות המערכת הפוליטית המזרח-תיכונית, אף כי גם במצב זה נתניהו היה יכול להוסיף מרכיבים בנאומו בלא לסכן את שרידותו הפוליטית.

מאידך בזירה הבינלאומית זקוק ראש הממשלה נתניהו לתמיכתו של הנשיא אובמה ומנהיגים מרכזיים בגוש המערבי ואלו לוחצים עליו להציג משנה מתונה, כדי לסייע להם למנוע דיון והחלטה בעצרת הכללית של האו"ם שתתכנס כמדי שנה, בספטמבר הקרוב ותדון, קרוב לוודאי, בהצעת החלטה הקוראת להכיר במדינה פלסטינית בגבולות 1967 ובירתה מזרח ירושלים.

בנאום בר-אילן ביוני 2009 התנה נתניהו את נכונותו לקבל את עיקרון שתי המדינות לשני העמים בהכרת הפלסטינים בישראל כמדינת העם היהודי, בהיותה של המדינה הפלסטינית מפורזת כולל אי- שליטתם במרחב האווירי.

בנאום בכנסת (16 במאי 2011) הרחיב נתניהו והוסיף למשוואת בר-אילן, כי פתרון בעיית הפליטים הפלסטינים יהיה מחוץ לגבולות ישראל וכי גושי ההתנחלויות יישארו בריבונות ישראל. בשאלת הביטחון חידש נתניהו בהשוואה לנאומו בבר-אילן בדבריו על נוכחות ארוכת טווח של צ.ה.ל. לאורך נהר הירדן.

גם בנאום בקונגרס נוספו חידושים על-אף מחאות תומכיו מימין אחרי הנאום בכנסת. הוא חזר בנאומו זה, בפני שני בתי הקונגרס, על נוסחתו בנושא ההתנחלויות והוסיף, כי כמה התנחלויות תשארנה אחרי ההסכם מעבר לגבולות ישראל. נתניהו אף התקרב לנוסחה שהוצעה לו על-ידי גורמים במפלגת העבודה (שלפני הפיצול) וקדימה, לפיה גודל שטחה של המדינה הפלסטינית יהיה זהה לזה שהיה לפני המלחמה ב-1967. בנאומו בקונגרס אמר נתניהו, כי "נהיה נדיבים באשר לגודל המדינה הפלסטינית העתידית".

בנאומו בפני שני בתי הקונגרס נוסף חידוש מעניין בנושא ירושלים, שיעורר שאלות ודרישות להבהרה. אחרי שחזר על העמדה הישראלית המסורתית, הוסיף נתניהו את המשפט "אני יודע שזה עניין קשה לפלסטינים אך אני מאמין, כי עם יצירתיות ורצון טוב ניתן למצוא פתרון". אין לפרש את דבריו אלה כהכרה בחלקים במזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית אבל יש לקרא בכך גמילתה של הכרה ברגישות הנושא ונכונות לחפש פתרונות יצירתיים. זו בהחלט תוספת חדשנית לעמדתו הלקונית הקודמת של נתניהו בנושא ירושלים.

בנימין נתניהו הוכיח שוב שהוא פוליטיקאי תאב הישרדות פוליטית והנוסחאות שבהן השתמש בנאומו בפני קונגרס ארצות הברית יאפשרו לו לשרוד מעבר לתוחלת החיים של ממשלות בישראל. ניסיון הימין במפלגתו שלו לאזקו נכשל. במאמר ב"ניו-יורק טיימס", ערב ביקור נתניהו, הציע חבר מפלגתו דני דנון, שישראל תספח את יהודה ושומרון אם יפנו הפלסטינים לאו"ם. אין ספק שדנון והשותפים לדעותיו מאוכזבים קשות מנאומו של נתניהו, בו הבהיר, כי ישראל והפלסטינים חולקים את הארץ אף כי היא ארץ אבות לעם היהודי. השמאל בישראל אף הוא מאוכזב שכן נתניהו נמנע מאמירות בדבר היות קווי 1967 הבסיס למשא ומתן או בדבר הצורך לחלק את ירושלים. אבל לא לאלו ולא לאלו כיוון נתניהו את דבריו ולא הם שיפילוהו בקדנציה השנייה לכהונתו. מי שצריכה להיות מוטרדת היא יושבת ראש מפלגת קדימה והאופוזיציה בכנסת. מאז נאום בר-אילן, הולך נתניהו ומאמץ את הנוסחאות של הקונצנזוס הישראלי והוא מאיים לכרסם במעמדה כמייצגת את הרוב הדומם, המוכן להקמת מדינה פלסטינית ולפשרות כולל הורדת התנחלויות אך מטיל ספק בכנות כוונותיהם של הפלסטינים.

במפגש ה-G-8 בצרפת ידונו ראשי המדינות בשאלות כבדות יותר מהמשבר במשא ומתן הישראלי-פלסטיני. ראש ממשלת ישראל לא סיפק להם נוסחת קסם למניעת הדיון בעצרת הכללית של האו"ם, שתתכנס בספטמבר הקרוב. אולי הוא סיפק להם אמתלה שלא לתמוך בהצעת ההחלטה שתוגש. אין להסיק מכך שנתניהו אינו מודאג ממה שעלול להתרחש בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר הקרוב וסביב ההחלטה שתתקבל. זה אומר שנתניהו רואה שלשה ספטמברים לנגד עיניו כפוליטיקאי גם אלו של 2012 ושל 2013, שבהם עוד יוכל לכהן כראש ממשלת ישראל.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
החמולות ברצועת עזה – בין עבר לעתיד
מחקר זה מתחקה אחר מוסד החמולה ברצועת עזה מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומנתח אותו כרכיב כוח חי, דינמי וסתגלן שחזר במלחמת חרבות ברזל לתפקד כרשת הביטחון, האכיפה וחלוקת המשאבים המרכזית בשטח. על רקע פיצול הרצועה ב־2026 סביב "הקו הצהוב", צמיחת המיליציות החמושות במזרח מול "וטו האלימות" של חמאס במערב, וקריסת הרשויות המקומיות, המחקר מציג את "המודל המשולש" ומתווה כיצד ניתן לשלב את החמולות באופן מבוקר במנגנוני השיקום והמנהל הטכנוקרטי (במסגרת תוכנית טראמפ) – תוך הצבת תמרור אזהרה: בהיעדר מעטפת מוניציפלית ובינלאומית רחבה, כל ניסיון להפוך את החמולות לריבון לאומי עצמאי יוביל לאנרכיה ול"סומליזציה" של הרצועה.
05/11/26
"רמזור" ליישום מתווה מועצת השלום לרצועת עזה – מדיניות מומלצת לישראל
כיצד ניתן ליישם את תוכנית מועצת השלום לעתיד רצועת עזה באופן שלא יסכן את ביטחון ישראל?
24/09/26
קולות מעזה: מה אומרים ברצועה על פירוק חמאס מנשק?
ניתוח המגמות המפתיעות בשיח העזתי על היום שאחרי המלחמה
24/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.