מאמצי הפיוס של רוסיה בסוריה

מזה זמן משקיעה רוסיה מאמצים דיפלומטיים ניכרים להחיות הידברות בין הפלגים הניצים בסוריה. לאחרונה קוימו בחסותה שני מפגשים בין הצדדים וסבבים נוספים אמורים להתקיים בקרוב. במקביל לתמיכתה במשטרו של בשאר אל-אסד, רוסיה מקיימת מגעים אינטנסיביים עם גורמי אופוזיציה סוריים, ראשי ובכירי מדינות ערב וכן עם ארצות הברית ומדינות אירופאיות, במאמץ לקדם תהליך שיביא, אולי, בשיתוף האו"ם, לסיום המשבר. במקביל, רוסיה הכריזה, כי היא מצטרפת למאבק נגד 'המדינה האסלאמית'. מהלכים אלה יש לבחון על רקע מאמציה של רוסיה לשקם את מעמדה במזרח התיכון, אשר התערער בשנים האחרונות. וזאת, גם כחלק מהאסרטיביות המוגברת שמגלה מוסקבה בזירה הבינלאומית, אגב חיכוך עם המערב בעיקר בנושא המשבר באוקראינה.

ואולם, מוסקבה אינה לבדה במגרש הסורי, שם מצטלבים אינטרסים של כלל השחקנים במערכת הבינלאומית, לרבות מעצמות המערב, בהובלת ארצות הברית; שחקנים אזוריים – איראן ותומכיה מזה והמדינות הסוניות, בהובלתה של ערב הסעודית מזה; וכן טורקיה וגם גורמי האסלאם הרדיקלי, ובראשם "המדינה האסלאמית", המאתגרים את יתר השחקנים. אכן, העיסוק הרוסי במשבר בסוריה מחייב התנהלות מקבילה מול יתר הגורמים המעורבים, שמשמעותה התמודדות על עיצוב הסדר האזורי העתידי, המתחוללת במגרש הסורי. ובמגרש זה ניצבים בפני רוסיה אתגרים מורכבים במספר מישורים:

א. המישור הסורי הפנימי – לרוסיה עניין לשמור על מעמדה במסגרת כל הסדר עתידי שיגובש בסוריה, ולכן היא פועלת להכשיר את התנאים לקידומו, תוך מאמצי גישור וארגון מפגשים בין צדדים וניסיון לגבש נוסחת פשרה. ועידת פיוס נוספת בין המחנות היריבים אמורה להתכנס שוב בחסות רוסיה ובשיתוף האו"ם וכנראה מדינות נוספות מהמזרח התיכון וכן ארצות הברית. למרות דבקותה של רוסיה בתמיכה באסד, לאחרונה הגיעו ממוסקבה איתותים בדבר נכונות לוויתורים בנושא זה. בה בעת רבו הדיווחים על אודות מעורבותה הצבאית של רוסיה במאבק המתנהל נגד 'המדינה האסלאמית' בסוריה. דיווחים אלה הוכחשו על ידי מוסקבה ואין להם תימוכין וודאיים, אך ידוע שהיא הגבירה את הסיוע הצבאי, המוענק למשטרו של אסד, לרבות נוכחות של יועצים רוסיים בסוריה והתבססות רוסית באזור החוף במדינה זו, אשר אפשר שתתמוך באינטרסים הרוסיים בה בכל התפתחות עתידית.

ב. היחסים עם המערב – ניתן להעריך, שלפחות חלק ממהלכיה של רוסיה בזירת סוריה נעשה על דעתן של מדינות המערב. נוסף לשיקולים הקשורים ישירות בזירה הסורית, מוסקבה חותרת להסב את תשומת הלב הבינלאומית מאוקראינה למזרח התיכון, וייתכן כי בתמורה לוויתורים מצדה בזירה הסורית היא תשאף להשיג הקלות בסנקציות שהוטלו עליה על ידי המערב בגין מדיניותה באוקראינה.

ג. המישור האיראני – השגתו של ההסדר עם איראן בנושא הגרעין יצרה מציאות חדשה במזרח התיכון, שאליה נלוותה צפייה למעורבות איראנית בלחימה ב'מדינה האסלאמית'. נראה שאפשרות זו נתמכת על ידי ארצות הברית ומדינות אירופה, שכמו רוסיה, גם הן מחפשות תחליף למעורבות ישירה מצדן בלחימה. אולם, השיפור במעמדה האזורי והבינלאומי של איראן מדאיג את שכנותיה, המאוימות על ידי שאיפתה להרחיב ולהעמיק את השפעתה במזרח התיכון. שעל כן, רוסיה צפויה להישאר ערה לפעילותה העתידית של טהרן בזירת סוריה ובאזור כולו.

ד. מישור המדינות הסוניות – התקרבות בין רוסיה למדינות הסוניות במזרח התיכון התאפשרה על רקע מתח שהתעורר בין ארצות הברית לבין ערב הסעודית, מצרים, ירדן ומדינות המפרץ, שחשו פגיעה באינטרסים שלהן עקב הסדר הגרעין עם איראן. למתח זה תרמה גם החשיבה בכיוון של שיתוף איראן במלחמה נגד 'המדינה האסלאמית' בסוריה – התפתחות שתסייע לאיראן להרחיב את מעגל השפעתה באזור. רוסיה ניצלה מצב זה לקידום "דיפלומטיית הנשק", שבמסגרתה נרקמות עסקאות עם מדינות אלה, הכוללות, נוסף על אמצעי לחימה גם תכניות לאספקת כורים גרעיניים. בתוך כך, רוסיה מקדמת הבנות עם המדינות הללו גם לגבי עתידה של סוריה, אף כי שאלת גורלו של אסד שנויה במחלוקת בינה לבינן.

ה. המאבק ב'מדינה האסלאמית' – רוסיה, שבעבר ייחסה ל'מדינה האסלאמית' חשיבות משנית, שינתה את גישתה, שכן כיבושיו של ארגון זה נעשו איום של ממש על הישרדותו של משטר אסד. נוסף לכך, הצטרפות למאבק נגדו עשויה להוות קלף בידי מוסקבה בהתמודדות עם מדינות המערב. יתר על כן, הצטרפותה של "האמירות הקווקזית" לשורות 'המדינה האסלאמית' העצימה את האיום הנתפס במוסקבה כתוצאה מהתרחבות שורותיהם של הארגונים האסלאמיים המאתגרים את רוסיה בשטחה שלה. כיום, מוסקבה מדברת על שילוב כוחות סוריים – האופוזיציה המתונה נגד שלטון אסד, עם כוחות עיראקיים, כורדיים, אשר יפעלו בסיוע של טורקיה, ערב הסעודית וירדן ובחסות האו"ם, נגד 'המדינה האסלאמית'. אמנם, אין ודאות שרוסיה תפעיל את צבאה ישירות בשטח סוריה, אך היא מציעה להוביל ולהפעיל את גיבוש הקואליציה הזו.

נראה שרוסיה נחושה לשמור על האינטרסים שלה בסוריה ונערכת לכלל התסריטים האפשריים ששעשויים להתפתח בזירת לחימה זו. בכלל אלה: הגנה על משטרו של אסד - גם אם ייסוג לקו החוף); קידום הסדר של פשרה, שיביא קץ למלחמה; במידת האפשר – גיוס גיבוי אזורי נרחב להובלת מהלכים אלה, גם לשם הכלת האיום הנשקף מצד 'המדינה האסלאמית'. מדיניות זו מציבה את רוסיה במרכז הבמה האזורית בהקשר לסוריה ומעבר לו, שכן היא משקפת שאיפה לתרגם את מעורבותה במשבר המקומי לחיזוק מעמדה הבינלאומי.

ואולם, התמודדות זו במכלול האזורי הינה מלאכה מורכבת. הסיכויים שרוסיה תצליח להשלים את המהלכים, שהיא שוקדת לקדמם, אינם מבטיחים. זאת, משום הקושי לגשר בין האינטרסים המנחים אותה לבין אינטרסים של שחקני מפתח נוספים, ובכללם איראן, המדינות הסוניות במזרח התיכון, ומדינות המערב ובראשן ארצות הברית. מוקדם עדיין לקבוע לפי איזה תסריט צפויים להתפתח המאורעות. האפשרות של השגת הסדר מהירה אינה סבירה ביותר, ולכן יש לקחת בחשבון את האפשרות הסבירה יותר שרוסיה לבדה לא תצליח להכתיב את הפתרון בסוריה ולכן צפויה העמקת העימות רב המשתתפים במגרש הסורי.

ישראל מצדה עוקבת בדריכות אחר ההתרחשויות בסוריה ובכלל זאת אחר ההיערכות הרוסית להעמקת המעורבות בזירה. בישראל הובעו חששות, כי להיערכות הרוסית המחודשת ביחס למלחמה בסוריה עלולות להיות השלכות שליליות עליה, (כגון מניעה מישראל של חופש פעולה בסוריה, כפי שפורסם על ידי חזבאללה).

ואולם, מהערכת השיקולים הרוסיים, המגובה במסרים בתקשורת הרוסית, ניתן להסיק, כי במדיניות הרוסית בסוריה – בין אם מדובר בהמשך התמיכה במשטר אסד ובין אם מדובר בתמיכה בהמשך משטר לצד וויתור על אסד אישית כנשיא, לא גלום כל איום כלפי ישראל.

לסיכום, בימים האחרונים מתרבים הדיווחים על כך שרוסיה מתכוונת להגביר את מעורבותה במתרחש בסוריה, בהמשך לתמיכתה בשלטון בשאר אל-אסד וגם כדי לבלום את סכנת ההתפשטות של 'המדינה האסלאמית'. במקביל, עלו שמועות כי רוסיה רוקמת הבנות רחבות, עם מספר שחקנים מעורבים, כולל ארצות הברית, האיראנים, ערב הסעודית, צרפת ומצרים, במסגרתן תהא מוכנה "לשלם" בכיסאו של בשאר אל-אסד (אולי אף לארח אותו בקביעות במוסקבה), אך לא תסכים להפלת המשטר הקיים ולוויתור על הדומיננטיות העלאווית במערכת השלטונית בסוריה. נראה, כי בימים האחרונים השתבש משהו בהבנות אלו, ורוסיה בחרה להגיב על כך בתגבור של כוחותיה, כדי להגן על משטר אסד ושליטתו בגזרת החוף הסורי. בד בבד, רוסיה תמשיך לפעול, כדי לקדם הסדר מדיני בסוריה לייצוב המצב, לבלימת הכוחות הג'יהאדיים-סלפיים ולגיבוש הסכמות לתקופת מעבר.