יוון – תחליף אסטרטגי לטורקיה?

בתוך פחות מחדש השלימו ראשי הממשלות של ישראל ויוון ביקורים רשמיים הדדיים. כל אחד מהביקורים היה ראשון מסוגו. קשה למצוא תקדימים בתולדות הדיפלומטיה הישראלית לצמידות ביקורים כזו.

עד לאחרונה תאם הפרופיל הנמוך של היחסים הבילטרליים את האינטרסים של שתי המדינות. בהופיעו בפני הפורום הכלכלי הערבי בלבנון ב-20 מאי השנה, ציין ג'ורג פפנדריאו את ידידותו של אביו, ראש הממשלה דאז, אנדריאס פפנדריאו עם חלק גדול ממנהיגי ערב וציין את הסולידאריות של העם היווני עם עמי העולם הערבי. הוא טרח לציין כי "כולם, כולל ישראל, חייבים למלא את החלטות מועצת הביטחון וכמובן שיש לקדם את יוזמת השלום הערבית. יש למלא את ההתחייבויות על פי מפת הדרכים להתקדם בסוגיות הליבה, על בסיס פתרון שתי המדינות ועל פי קווי 1967".

יש להניח שמלים אלו בנושא קווי 1967 לא נעלמו מעיני הצוות המדיני הישראלי שהכין את ביקור ראש הממשלה היווני בישראל בשבוע האחרון של יולי ואת ביקור ראש הממשלה הישראלי ביוון השבוע. אבל יש גם להניח שלנגד עיניהם עמד יעד אסטרטגי לא פחות חשוב והוא הניסיון למזער את נזקיה של המפולת ביחסי תורכיה- ישראל. התפנית במדיניות החוץ התורכית שמצאה ביטוי בהתקרבות לאיראן, סוריה, חמאס וחזבאללה הצטברו לכדי שינוי משמעותי במאזן האסטרטגי ולא רק זה של ישראל. גם בקהיר, עמאן, בירות ורמאללה רואים את התפנית בדאגה אף כי ויתכן שבפחות חומרה. קרוב לודאי שגם אתונה רואה בדאגה את התפנית התורכית ואת ההשלכות של תפנית זו ושל התהליך הפנימי בתורכיה .

יוון אינה יכולה לאזן ולבטל לחלוטין את הנזק שנגרם בעקבות המהפך ביחסי תורכיה-ישראל. נכונותה לאשר אמוני חיל האוויר הישראלי מעל שטחה היא אקט חשוב וראוי לציון והוא מאזן במידה רבה את אבדן היכולת להתאמן בתורכיה. מאידך, בתחום המודיעין יהיה קשה למצוא תחליף לשיתוף פעולה עם תורכיה. יתרה על כן, עד כה לא כללו שרותי המודיעין של ישראל את תורכיה כיעד מודיעיני. השנויים בתורכיה יחייבו שנויים בהתייחסות הישראלית.

גודלה של תורכיה ומקומה הגיאופוליטי הפכו אותה בשנים קודמות לצרכן גדול של תעשיית הביטחון הישראלית. יוון לא תוכל ולא תרצה להוות תחליף וישראל תתקשה לפרוץ בתחום זה לשוק היווני הנשלט בידי התעשיות האמריקאיות והאירופאיות.

שיתוף פעולה אסטרטגי אפשרי וראוי לבחינה מצוי בתחום האנרגיה. גילוי כמויות גדולות של גז טבעי בתווך הימי בין קפריסין וישראל יהפוך את שתי אלו לספקיות פוטנציאליות לאירופה. לישראל וגם לקפריסין יש היום עניין לעקוף את תורכיה ולקצר את הטווח בין שדות הגז לצרכן באירופה. יוון, הן בשל קשריה המיוחדים עם קפריסין והן בשל מקומה הופכת לחוליה חיונית בתוואי השינוע של הגז הטבעי. במצב כזה תתכן גם הצטרפותה של מצרים ואפילו של הפלשתינאים, בהנחה שגם מול חופי עזה קיימים מרבצי גז טבעי.

האינטרס הישראלי לחפש תחליף ואפילו אם אינו מלא לשותף התורכי שאכזב, ברור וטבעי. הוא בהחלט מוכיח פעם נוספת את אמרתו של ראש הממשלה הבריטי פלמרסטון שאמר ב-1848 בבית הנבחרים.

We have no eternal allies and we have no perpetual enemies.

Our interests are eternal and perpetual, and those interests it is our duty to follow

בהופיעו בירושלים ב-22 ביולי יחד עם ראש הממשלה נתניהו, אמר פפנדריאו "נשאלתי, אדוני ראש הממשלה, ע"י רבים כאן בירושלים מדוע אני היום בישראל" בהשיבו הצביע פפנדריאו על השכנות הקרובה על הצורך בשלום והוסיף כי הפך זאת למטרה – לצאת ביוזמות. פפנדריאו הוא מנהיג בעל שעור קומה החורג, בנוף האירופאי, מגבולותיה של יוון. הקואליציה הרופפת בשלב זה, של מדינות המוטרדות מהאתגר התורכי יכולה לספק לו זירה לפעילות.

ואל נשכח את התיירות – תוספת הכנסה של כמה עשרות מיליוני דולרים מהתיירות הישראלית שנטשה את חופי אנטליה בתורכיה ותוסט רובה ככולה ליוון ואייה, גם הם תוספת צנועה לכלכלה שרק לאחרונה היה צריך לזרוק לה חבל הצלה פיננסי.

האופציה הניאו-הלניסטית איננה מספקת אולי תחליף ומענה מלאים לנכסים האסטרטגים שאבדו עם חיסולה של האופציה הניאו-עות'מאנית אבל יש בה פוטנציאל מעניין השווה השקעה.