חמאס מתמרן בזירה מורכבת - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על חמאס מתמרן בזירה מורכבת

חמאס מתמרן בזירה מורכבת

מבט על, גיליון 703, 1 ביוני 2015

עקבו אחרינו בגוגל
English
גלעד שר
לירן אופק
היעד האופרטיבי של חמאס היה ונותר הסרת המצור ושיקום הרצועה ונראה שהארגון ייטה להתקדם בכל ערוץ מעשי שיוביל להשגת יעד זה. עם זאת, נראה, כי בעת הנוכחית הזרוע הצבאית אינה מעוניינת ליזום עימות, בפרט כל עוד היא שוקדת על הפקת לקחים מסבב העימות האחרון עם ישראל ומשקמת את תשתיותיה. שיקום מושכל ומבוקר של הרצועה יקטין במידה ניכרת את המוטיבציה של חמאס לחולל סבב אלים נוסף. אולם, על ישראל לשקול היטב את משקל התמיכה במהלך בכיוון הבנות בדבר רגיעה עם חמאס, שעלול יהיה להחליש את מעמדה של הרשות הפלסטינית, וזאת ביחס לתועלת שבהשגת רגיעה זמנית וארוכת טווח בזירת הרצועה.

"בעזה יש שלטון עצמאי שמתנהל כמדינה. בתוך המדינה יש ריבון שהוא חמאס. לחמאס נכון לעכשיו אין תחליף". כך קבע אלוף פיקוד הדרום, סמי תורג'מן, בכינוס שנערך באחרונה בנחל עוז. ואולם הארגון ניצב כיום בפני אתגרים מורכבים מבית ומחוץ. ראשית כל, עליו לקדם את השיקום המקרטע והאיטי של הרצועה ולהעלות את רמת חייהם הירודה של תושביה. שנית, עליו לשפר את מעמדו מול הנהגת הרשות הפלסטינית, המובלת בידי פת"ח, ולהתגבר על השסע והניכור ההולכים ומעמיקים בינו לבינם. שלישית, עליו לשמר את התשתית הצבאית, האמורה לשמשו בסבב העימות הבא עם ישראל – אם אכן יתחולל. תוך כדי כך, חמאס נדרש להתמודד עם קבוצות הג'האד הסלפי, שהמאבק בינו לבינן הולך ומסלים. לבסוף, עליו לתמרן – פוליטית וכלכלית – בתווך המורכב שבין האסלאם הפוליטי/'האחים המוסלמים', המנחה את קטר וטורקיה, לבין מדינות ערב הפרגמטיות, ולבין איראן, המובילה את הציר השיעי הרדיקלי במזרח התיכון.

ציר האסלאם הפוליטי: משא ומתן לא-רשמי עם ישראל, בתמורה לרגיעה ארוכת טווח

באחרונה פורסמו ידיעות על אודות משא ומתן לא-רשמי בין נציגים ישראלים לאנשי חמאס, ככל הנראה בעקבות הצעה, שהעלו טורקיה וקטאר, להקים ברצועת עזה נמל ימי בתמורה לרגיעה שתימשך חמש עד עשר שנים. הידיעות על המגעים האלה העלו את חמתם של אנשי פת"ח. נושא הנמל הימי מופיע במתווה המצרי, שעליו התבסס הסכם הפסקת האש בסיום מבצע 'צוק איתן', כסוגיה לדיון עתידי. על-פי ההצעה האמורה, יוקם בתקופת הרגיעה נמל צף מול חופי עזה ופעילותו תהיה נתונה לפיקוח ביטחוני של נאט"ו. בהצעה הודגש, כי הסחורות שייכנסו לנמל יסייעו בשיקום הרצועה ואף יועברו לגדה המערבית.

     אם אכן מתקיימים מגעים כאלה, הם משרתים היטב את חמאס. ניסיון מעשי של חמאס להקים נמל ימי ברצועה, גם אם לשם כך יאלץ לנהל משא ומתן לא-רשמי עם ישראל, אפשר שיחזק את מידת התמיכה הציבורית בו על חשבון ההנהגה הפלסטינית. זאת, במיוחד, על רקע היריבות וההאשמות ההדדיות בין הארגון לבין הנהגת הרשות הפלסטינית, שמעכבת העברה של כספים, שהובטחו לשיקום הרצועה ולתשלום משכורות. אמנם, אין לפי שעה אישור רשמי מטעם ישראל או חמאס אשר לקיום המגעים ולפיכך יש להמתין ולראות: אם יצטברו עדויות מהימנות, מגורמים אלה או ממקור שלישי, על אודות התקדמות כלשהי בסוגיית הנמל, ניתן יהיה לציין הישג של ממש לחמאס, שיירשם לזכותו בדעת הקהל הפלסטינית –הן מול הרשות הפלסטינית, והן ברצועה עצמה.

מדינות ערב הפרגמטיות: הסכם פיוס פנים-פלסטיני חדש? 

מחמוד א-זהאר, חבר ההנהגה המדינית של חמאס, קרא בתחילת מאי לערב הסעודית ולמדינות ערביות נוספות לקדם הסכם פיוס חדש בין החמאס לפת"ח ולהקים ועדה שתפקח על יישומו. א-זהאר טען, כי ממשלת האחדות, שעליה הוסכם באפריל 2014 (הסכם שאטי), כשלה בטיפולה בנעשה ברצועה. עוד טען, כי חמאס מתנגד לדרישת עבאס להעביר לידי הנהגת הרשות את השליטה על מעברי הגבול ברצועה ולכן יש לגבש הסכם שייתן מענה לעמדתו בנושא זה. בד בבד מחריפים הקרעים בין הארגונים, בעיקר על רקע הכשל בשיקום הרצועה, החשש של עבאס מהניתוק בין עזה לגדה שאליו מוביל חמאס והביקורת בחמאס על המדיניות של עבאס כלפי ישראל, הנתפסת בעיני הארגון כרופסת וכנועה. הקריאות "עבאס, הסתלק!" מופיעות לעתים תכופות בתקשורת ובשיח ברצועה.

     פניית א-זהאר לערב הסעודית נועדה לשפר את היחסים עם ריאד, ובאמצעותה לנסות לשקם גם את היחסים הרעועים בין חמאס לבין קהיר. לפי שעה, מצרים בהנהגת עבד אל-פתח א-סיסי מגדירה את חמאס כארגון טרור ומתנה את פתיחת מעבר רפיח בהעברת האחריות עליו לידי הרשות הפלסטינית. ואולם, באמצעות שיכוך עקיף של המתח בינו לבין מצרים מקווה חמאס להקל במשהו על הפגיעה בתושבי הרצועה ובו עצמו בעקבות סגירת מעבר רפיח והקמת רצועת ביטחון בחצי-האי סיני לאורך גבול הרצועה. בהקשר זה, פרט לניסיון ההתקרבות לערב הסעודית, התחייב חמאס במארס 2015 להפסיק את מסע ההסתה התקשורתי שניהל נגד קהיר.

     הסכמה של צמרת חמאס לקדם הסכם פיוס פנים-פלסטיני חדש, בתמיכת ערב הסעודית ומצרים, עשויה להיתפס כעדות לנכונותה להכיר בהנהגה הפלסטינית כנציגות לאומית – פורמלית, למצער. אלא שאף אם המהלך יסתייע, לא יהיה בכך כדי לגשר על היריבות המרה וארוכת השנים בין פת"ח לחמאס, שאליה נוספו בשנים האחרונות מחלוקות לגבי שליטה במעברים בפרט וברצועה בכלל, וכן אחריות לתשלום משכורות לאנשי חמאס המועסקים במנגנון השלטוני ברצועה.

     במערכת משחקי הכוח המורכבת הזו השתלבה באחרונה גם תמיכת חמאס במוחמד דחלאן. דחלאן, איש פת"ח (שסולק משורות הארגון ב-2011), אשר בסיס התמיכה שלו הוא ברצועת עזה, נחשב לגורם בעל פוטנציאל השפעה הנובע מקשריו עם מצרים ועם מדינות המפרץ, ובראשן קטאר ודובאי. על כן, ניתן לראות בו גורם, שיוכל ליישם הבנות בדבר פיוס בין חמאס לפת"ח ואף ללוותן בערבויות ביטחוניות וכלכליות. כן נתפס דחלאן כמתמודד בולט מול עבאס על הנהגת הרשות הפלסטינית. כבר באוגוסט אשתקד טען עבאס, בשיחה עם האמיר של קטאר, כי לחמאס קשרים הדוקים עם דחלאן וכי דחלאן דואג להעביר כספים לארגון. משורות חמאס אף נשמעה קריאה למנות את דחלאן לנשיא הרשות. עבאס מצדו דוחה בתוקף כל ניסיון פשרה עם חמאס, שיאפשר לדחלאן לשוב לחיק הפת"ח. משום כך, נוסף ליתר פערי העמדות העמוקים בין חמאס לפת"ח, נראה, כי דלים הסיכויים, כי בעתיד הקרוב ייכון פיוס – פורמלי או מהותי – בין המחנות היריבים.

מול ישראל: היערכות לעימות עתידי, בסיוע מחודש של איראן

במקביל לחיפוש דרכי גישור, שיאפשרו את גיבושן של הבנות מוסדיות עם פת"ח, חמאס שומר על  ערוץ תקשורת עם טהרן. את הפעילות בערוץ זה מובילים חברי הלשכה המדינית של הארגון מוסא אבו-מרזוק ועימאד אל-עלמי. שיתוף הפעולה בין הצדדים הוקפא אמנם לפרקים בשנים האחרונות, בין היתר עקב העמדה שנקט חמאס ביחס למלחמת האזרחים בסוריה והתנגדותו למשטר אסד, אולם הארגון שב להדגיש את הכרתו במעמדה האזורי של איראן ואת הוקרתו לתמיכה הקריטית, שהיא מעניקה לזרוע הצבאית שלו.

     יתר על כן, אפשר שהקשר בין חמאס לטהרן יעלה מדרגה, אם יצלחו מאמציו של מוחמד דף, ששב ומונה באחרונה למפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם, להגיע למסמך חתום עם איראן. כמדווח בתקשורת וברשתות חברתיות בזירה הפלסטינית, לפי הסכם זה טהרן תספק הדרכה ליחידת הקומנדו של חמאס ולתפעול כלי טייס בלתי מאוישים (כטב"מים).
שיפור היחסים עם איראן מוערך כאחד הלקחים שהפיק חמאס בעקבות 'צוק איתן'. אלה כוללים, בין השאר, הכרה בצורך לשקם את תשתית המנהרות ברצועת עזה ומשטח הרצועה לעבר ישראל, הגדלת טווח ירי הרקטות והקמת ביצורים לאורך הגבול עם מצרים. דף עצמו רואה בהתשת המשק והחברה האזרחית בישראל יעדים מרכזיים בעימות עתידי עמה, שניתן יהיה להשיגם בכמה דרכים, ביניהן הפיכת אילת ליעד מועדף לתקיפה וירי מסיבי לעבר היישובים באזור עוטף עזה.השלכות לישראל

אלוף פיקוד הדרום ציין בהופעתו בנחל עוז, כי הוא צופה עימותים נוספים בין ישראל לחמאס וכי הכורח החוזר ונשנה להתמודד צבאית בעזה, אחת לכמה שנים, אינו אמור להפתיע. להערכה זו שותפים רבים מאנשי הממסד הביטחוני-מדיני והחוקרים בישראל. ואכן, היעד האופרטיבי של חמאס היה ונותר הסרת המצור ושיקום הרצועה ונראה שהארגון ייטה להתקדם בכל ערוץ מעשי שיוביל להשגת יעד זה. עם זאת, ולמרות הצהרתו של אחמד בחר, סגן יושב ראש המועצה המחוקקת בעזה, ממאי 2015, כי לחמאס "כוח של 100,000 איש המוכנים להילחם למען שחרור פלסטין ולסלק את החייל הציוני האחרון מעל אדמותינו", נראה, כי בעת הנוכחית הזרוע הצבאית כלל אינה מעוניינת ליזום עימות, בפרט כל עוד היא שוקדת על הפקת לקחים מסבב העימות האחרון עם ישראל ומשקמת את תשתיותיה.

     השגת רגיעה ארוכת טווח ושיקום הרצועה הם יעדים רצויים לא לחמאס בלבד אלא גם לישראל. יתרה מכך, על-פי הערכות ('מבט על' מס. 671, מארס 2015, מאת אודי דקל וקובי מיכאל), שיקום מושכל ומבוקר של הרצועה יקטין במידה ניכרת את המוטיבציה של חמאס לחולל סבב אלים נוסף. אולם, על ישראל לשקול היטב את משקל התמיכה במהלך בכיוון הבנות בדבר רגיעה עם חמאס, שעלול יהיה להחליש את מעמדה של הרשות הפלסטינית, וזאת ביחס לתועלת שבהשגת רגיעה זמנית וארוכת טווח בזירת הרצועה.

     חמאס מנסה בימים אלה לתמרון בין קטבים, שמשמעותם לגבי המשך דרכו אינה אחידה. בנסיבות אלה, תוכל ישראל לנסות ולנקוט התקדמות יזומה וזהירה לשיקום הרצועה, תוך הידברות עם ההנהגה הרשמית של הרשות הפלסטינית ועם מצרים – גם תוך ניצול שותפות האינטרסים הביטחוניים בינה לבין מדינות ערביות מתונות, שנוצרה על רקע התפשטות ההשפעה האיראנית במרחב מזה ועליית 'המדינה האסלאמית' מזה. בכל מקרה, מומלץ לישראל לעקוב אחר ההתפתחויות בחזיתות הרלוונטיות למדיניות חמאס ולכלכל את צעדיה בהתחשב בהן ובהשפעתן בפועל ובכוח על הדרך שבה יבחר חמאס ללכת.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםרצועת עזה וחמאס
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
החמולות ברצועת עזה – בין עבר לעתיד
מחקר זה מתחקה אחר מוסד החמולה ברצועת עזה מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומנתח אותו כרכיב כוח חי, דינמי וסתגלן שחזר במלחמת חרבות ברזל לתפקד כרשת הביטחון, האכיפה וחלוקת המשאבים המרכזית בשטח. על רקע פיצול הרצועה ב־2026 סביב "הקו הצהוב", צמיחת המיליציות החמושות במזרח מול "וטו האלימות" של חמאס במערב, וקריסת הרשויות המקומיות, המחקר מציג את "המודל המשולש" ומתווה כיצד ניתן לשלב את החמולות באופן מבוקר במנגנוני השיקום והמנהל הטכנוקרטי (במסגרת תוכנית טראמפ) – תוך הצבת תמרור אזהרה: בהיעדר מעטפת מוניציפלית ובינלאומית רחבה, כל ניסיון להפוך את החמולות לריבון לאומי עצמאי יוביל לאנרכיה ול"סומליזציה" של הרצועה.
05/11/26
"רמזור" ליישום מתווה מועצת השלום לרצועת עזה – מדיניות מומלצת לישראל
כיצד ניתן ליישם את תוכנית מועצת השלום לעתיד רצועת עזה באופן שלא יסכן את ביטחון ישראל?
24/09/26
קולות מעזה: מה אומרים ברצועה על פירוק חמאס מנשק?
ניתוח המגמות המפתיעות בשיח העזתי על היום שאחרי המלחמה
24/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.