התחדשות גל הטרור בחצי האי ערב? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על התחדשות גל הטרור בחצי האי ערב?

התחדשות גל הטרור בחצי האי ערב?

מבט על, גיליון 140, 9 בנובמבר 2009.

English
יורם שוייצר

שורה של התפתחויות, בהן המצב בתימן, שובם של "בוגרי" אפגניסטן (בני הדור הנוכחי), "בוגרי" עיראק ומשוחררי גוואנטנמו, עלולה להעמיד למבחן את היעילות היחסית שהפגינו גורמי הביטחון בחצי האי ערב בשנים האחרונות במאבקם בטרור. הדבר אמור במיוחד לאור מה שנראה כניסיונות מתחדשים מצד ארגוני הטרור לפגוע באישים בכירים ובמתקנים אסטרטגיים. ניסיונות הפיגוע האחרונים מצטרפים לשורה של ניסיונות, על-פי השלטונות הסעודים לא פחות מ-160 מאז מאי 2003, שסוכלו על ידם. "גל" הטרור שפגע בממלכה, רוסן במידה רבה בעקבות הוצאות להורג, ביצוע מעצרים המוניים, פיקוח הדוק על אתרי אינטרנט כמו גם על פעילות מסגדים ואנשי דת, וקידום תהליך, אשר מידת הצלחתו שנויה במחלוקת, של "שיקום" פעילי טרור.


שורה של התפתחויות, בהן המצב בתימן, שובם של "בוגרי" אפגניסטן (בני הדור הנוכחי), "בוגרי" עיראק ומשוחררי גוואנטנמו, עלולה להעמיד למבחן את היעילות היחסית שהפגינו גורמי הביטחון בחצי האי ערב בשנים האחרונות במאבקם בטרור. הדבר אמור במיוחד לאור מה שנראה כניסיונות מתחדשים מצד ארגוני הטרור לפגוע באישים בכירים ובמתקנים אסטרטגיים. ניסיונות הפיגוע האחרונים מצטרפים לשורה של ניסיונות, על-פי השלטונות הסעודים לא פחות מ-160 מאז מאי 2003, שסוכלו על ידם. "גל" הטרור שפגע בממלכה, רוסן במידה רבה בעקבות הוצאות להורג, ביצוע מעצרים המוניים, פיקוח הדוק על אתרי אינטרנט כמו גם על פעילות מסגדים ואנשי דת, וקידום תהליך, אשר מידת הצלחתו שנויה במחלוקת, של "שיקום" פעילי טרור.

הרגיעה היחסית מאז 2006 באה לסיומה באוגוסט 2009 כאשר נכשל ניסיון של ה"סניף" התימני של אל-קאעדה לפגוע ישירות, לראשונה מאז הארגון החל לפעול בממלכה, בבן משפחת המלוכה הסעודית. בנו של מספר 3 בהיררכיה ומוביל המאבק בטרור בממלכה, הנסיך מחמד בן-נאיף, נפצע קלות. גם בפיגוע שסוכל החודש היה מעורב אזרח סעודי, שהגיע מתימן, וגם הוא הופיע קודם לכן ברשימת "85 המבוקשים ביותר" שפרסמו השלטונות הסעודים בפברואר השנה (כולם, מלבד שני התימנים, הם ממוצא סעודי). בשנה האחרונה נעצרו מספר פעילים הקשורים לפעילות אל-קאעדה בחיג'אז, ושברשותם חגורות נפץ מוכנות לשימוש, נשק ורכיבים אחרים המשמשים לייצור מטעני חבלה. ככלל, היעדים העיקריים של אותן פעולות הם:

א. שינוי המדיניות ה"פרו-אמריקאית" וסילוק הכוחות האמריקאים המוצבים במדינות המפרץ.
ב. שחרור טרוריסטים שנעצרו במדינות המפרץ או פעולות נקם על פגיעה בטרוריסטים בעבר.
ג. הפלת המשטרים ש"התרחקו מהדת" במגמה להביא לכינון משטרים "מתוקנים" במקומם.

ה"סניף" התימני של "אל-קאעדה בחצי האי ערב" (AQAP), מורכב מסעודים (שמצאו מקלט בתימן) ומתימנים, והוא מתוגבר על-ידי "בוגרי" עיראק, לוחמים מאפגניסטן ופעילים ששוחררו מגוואנטנמו. חברי הארגון השוהים בתימן נהנים מחופש תנועה יחסי ב"חצר האחורית של סעודיה" בעיקר בשל חוסר היכולת של השלטון המרכזי במדינה לשלוט באפקטיביות על שטחים מחוץ לבירה צנעא.

גם כווית מתמודדת באחרונה עם ניסיונות פיגוע. שירותי הביטחון שלה עצרו מספר אזרחים החשודים שתכננו להחדיר משאית עמוסה חומר נפץ לבסיס הצבאי האמריקאי Camp Arifjan מדרום לכווית סיטי, לפגוע במטה שירותי הביטחון הכוויתים ובמתקני זיקוק. העיתונים במפרץ, שדיווחו על ניסיון הפיגוע טענו כי החוליה נתפסה הודות למידע שהגיע במהלך חשיפת "תא רדום" בבחריין השכנה.

עוד פורסם כי שירותי הביטחון של איחוד האמירויות הצליחו לסכל תוכנית לפוצץ את הבניין הגבוהה בעולם, "בורג' דובאי" ומבנים נוספים. לא ברור מי עומד מאחורי הניסיון הזה, אך נבדק החשד לפיו מדובר בהתארגנות של שותפי אל-קאעדה, שאף קיבלה סיוע ממשמרות המהפכה האיראניים במטרה לפגוע ב"לב" הפיננסי של המפרץ. ניסיון זה מבטא את האסטרטגיה שהתווה אל-קאעדה עבור אנשיו ושותפיו לפעול נגד יעדים אסטרטגיים וסמליים ועלול לאותת על צרוף מעשי של איחוד האמירויות לרשימת יריביו.

עד כה, אל-קאעדה לא סימן את איחוד האמירויות כמטרה, כנראה מפני שחלק לא מבוטל מתקציבו מגיע מתורמים באמירויות, ואולי אף בשל העובדה כי שלטונות האיחוד "העלימו עין" במידה רבה מפעילותו, בתקווה כי כך ימנעו התקפות טרור כנגדם. לאחרונה נראה כי גם שלטונות האיחוד משנים את דרך פעילותם, והם החלו לפעול נגד מוקדי המימון של ההתארגנויות. בית המשפט הפדראלי באיחוד חרץ בחודש שעבר את דינו של איש עסקים אמריקאי ממוצא לבנוני באשמה כי תרם ל"ארגון צדקה" המזוהה עם אל-קאעדה כדי שזה "יירה רקטות לעבר ישראל

היומון אל-שרק אל-אווסט (בבעלות סעודית) טען בהקשר זה כי חולייה נוספת של אל-קאעדה הנמצאת באיראן מתכננת לבצע פיגועים כנגד מטרות במפרץ. העיתון רמז כי איראן גם מעורבת בניסיון ההתנקשות במחמד בן-נאיף, שיצא מתימן, באומרו שפעולה מורכבת שכזו דורשת סיוע של ארגון ביון של מדינה זרה. חלקה של איראן בניסיונות הפיגוע האחרונים לא ברור עד תומו, בין אם כיוזמת ומעודדת ובין אם כמעלימת עין. לאחר המהפכה האסלאמית באיראן הפך הטרור ל"כלי" באמצעותו היא ניסתה לכפות את מדיניותה ולהגביר את השפעתה במפרץ. ברוב המקרים לא ניתן היה להוכיח מעורבות איראנית ישירה ולפיכך יכלה איראן להתכחש לפעילות זו ולקיים, לצד פעילותה החשאית, קשרים דיפלומטיים גלויים עם מדינות המפרץ.

ניסיונות הפיגוע האחרונים מגיעים, כאמור, לאחר שבשנים האחרונות מדינות המפרץ, בדגש על סעודיה, רשמו לזכותן הישגים לא מבוטלים בתחום הלחימה בטרור. כ- 330 פעילי אל-קאעדה בחיג'אז נשפטו והורשעו (רובם לעונשים קלים), זאת בפעם הראשונה בתולדות הממלכה, באמצעות ערכאה משפטית חדשה שהוקמה כחלק מהמאבק בטרור. בנוסף, נעשו שיפורים והתאמות במערכת הכליאה בממלכה - בכלל זה פתיחת 5 בתי כלא חדשים - וחוזקו היחידות ללוחמה בטרור. אמנם השינויים האחרונים מעניקים "כלים" משופרים למאבק בטרור, אך לא ברור עד כמה כוחות הביטחון הסעודים עתידים לבצע את המלאכה ביעילות. אין זה סוד כי נאמנותם מוטלת בספק וכי חלקם אף תומכים ברעיונות אותם מבטא אל-קאעדה.

בנוסף, למרות שהסעודים טוענים כי תוכנית "שיקום" הטרוריסטים, במסגרתה הם מעניקים להם פתרונות דיור ותעסוקה, היא "סיפור הצלחה" קיימות גם הערכות אחרות. בעדות בפני ועדת הסנאט למודיעין מוקדם יותר השנה, יצא ראש המודיעין הלאומי האמריקאי, דניס בלייר, נגד טענה זו ואמר כי רוב המשוקמים הם לרוב "דגי רקק" וכי הטרוריסטים המרכזיים כלל לא עוברים תהליך "שיקום" וממילא אינם נוטשים את דרך הטרור. עם זאת, גם תימן מתכוונת לאמץ את ה"מודל הסעודי" לשיקום טרוריסטים, ובסיועה של ארצות הברית מקווה לקלוט בהצלחה את יתר משוחררי גוואנטנמו לתחומה. חוסר יכולתה של הממשלה התימנית לדאוג לכליאתם של העצורים התימנים, 97 במספר, מצטייר כיום כאחד המכשולים למימוש הבטחתו של הנשיא אובמה לסגור את המתקן עד סוף השנה.

תומכי האסטרטגיה "הרכה" ללחימה בטרור בסעודיה נמנעים מהתמודדות עם הפתרון ארוך הטווח לבעיית הטרור, בעיקר משום שהוא מצריך את הרחבת ההשתתפות הפוליטית, יתר שיתוף פעולה מצד הממסד הדתי, חלוקה צודקת יותר של עושר הנפט ועריכת רפורמה חינוכית מקפת. שינויים שלא בטוח באיזו מידה הממלכה מוכנה להן, ושעלולים להעמיד במבחן את הסדר השלטוני הקיים. רבים מהסעודים, אשר עד לאחרונה סירבו להכיר בכך שארצם, מולדתו של אוסמה בן-לאדן, הפכה לחממה לטרור, מבינים טוב מבעבר כי הם הפכו זה מכבר לקורבנותיה. באיזו מידה משקפים האירועים האחרונים שינוי באופן הפעולה של אל-קאעדה בחצי האי ערב? מוקדם לומר. גם אם יתגברו הפיגועים לא סביר כי ביכולתם להציב סיכון מיידי למשטרים, אך הם מחייבים טיפול אפקטיבי והתמודדות עם השורשים החברתיים, הדתיים והכלכליים המזינים את הטרור.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכה
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.