הקרב על דרעא: בדרך להפרת שיווי המשקל בסוריה? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הקרב על דרעא: בדרך להפרת שיווי המשקל בסוריה?

הקרב על דרעא: בדרך להפרת שיווי המשקל בסוריה?

מבט על, גיליון 693, 3 במאי 2015

English
עומר עינב
ישראל מוטרדת מהאפשרות כי כוחות חזבאללה ואיראן יכבשו את מחוז דרעא. אם כך יקרה, האיום הנשקף לה מצד 'הציר' ייעשה מוחשי ובעל פוטנציאל נפיצות גבוה יותר מאשר במצב הנוכחי, שבו אין מנצח מובהק בקרב. ניצחון של 'הציר', אשר יעניק שקט למשטר אסד ויבסס את הנדבך הדרומי במרכזיה המסחריים והדמוגרפיים של 'סוריה הקטנה' (חלב-לאד'קיה-חמאה-חומץ-דמשק-דרעא), יעמיק את התלות של אסד באיראן ובחזבאללה ויחמיר את החשש הישראלי, כמו גם את זה הירדני, מנוכחותם של כוחות אלה בקרבת הגבול ברמת הגולן הסורית.

הקרבות המתחוללים מאז ראשית פברואר 2015 במחוז דרעא בדרום סוריה בין צבא סוריה, כוחות קודס האיראנים וחזבאללה, לבין כוחות שונים של קבוצות וארגוני מורדים, נושאים משמעות אזורית ניכרת עבור השחקנים המעורבים ואף עבור אלה שאינם מעורבים בהם. קרבות אלה ניטשים כחלק ממאבק על שליטה במשולש דמשק-קוניטרה-דרעא, שמהווה שטח חיוני, בין שמדובר בביצור משטרו של בשאר אל-אסד ובין שמדובר במיטוטו. הצדדים הנלחמים מייחסים חשיבות רבה לתוצאות המערכה, שכונתה בסוריה "אם כל הקרבות", ומתכוננים ללחימה ארוכה וקשה בטרם תושג הכרעה (אם בכלל). העיר דרעא עצמה שוכנת בדרום המחוז, הידוע גם כ'חורן' או 'הגולן הסורי', ועל אף שרוב הקרבות נערכים בשטח הכפרי צפונית אליה, חשיבותה רבה משום שנהוג לציינה כמקום שבו החלה המלחמה בסוריה במארס 2011. לכן, הכרעה במערכה תבשר אולי גם כי המבוי הסתום במלחמה עתיד להסתיים והמנצח בה הוא זה שיזכה לכוח וליוקרה, שהם הכרחיים במאבק על סוריה.

'הציר': בראייה של 'הציר' שמובילה טהראן וכולל גם את משטר אסד וחזבאללה, הקרב על דרעא נועד לקדם כמה הישגים. בהקשר הרחב והכולל, מדובר בחלק מהאסטרטגיה האיראנית הנוכחית, שבמסגרתה כוחותיה 'יוצאים לאור' ויוצרים מציאות בה יש לרפובליקה האסלאמית נציגויות צבאיות גלויות בנקודות רבות במזרח התיכון, כפי שקורה בעיראק, בתימן ובלבנון. כחלק ממדיניות זו תועד ופורסם ביקורו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, בגזרת דרעא, אשר בא להתרשם מקרוב מפעילות כוחותיו ולהבהיר את החיוניות שאיראן מייחסת לקרב המתחולל באזור. ברמה הקונקרטית, גורמי 'הציר' מבינים, כי אם המורדים במשטר ימשיכו לאחוז ברוב שטחיו של מחוז דרעא, אזי סכנה אמתית תהיה צפויה לדמשק, השוכנת כמה עשרות ק"מ צפונית משם. זאת ועוד, אזור זה מהווה משענת של החזית הסורית הישירה מול ישראל. חיסול פעילי חזבאללה ואנשי קודס סמוך לקוניטרה בינואר 2015, שיוחס לישראל, ותגובת הירי של חזבאללה נגד ישראל באזור ע'ג'ר, הציפו מעל לפני השטח את התהליך המתמשך שמקיים חזבאללה בגיבוי איראן ליצירת תשתית מבצעית ברמת הגולן. 'הציר' מנסה להשתלט על השטח בסמוך לגבול עם ישראל, שכולל גם את מחוז קוניטרה (שהוא קטן יותר ממחוז דרעא ונמצא מערבית לו) ואשר עד לתחילת מתקפת 'הציר' בפברואר שנה זו היה נתון ברובו לשליטת המורדים, על פלגיהם השונים. לכן, ייצוב חזית בשליטת 'הציר' ממחוז דרעא תסייע לעיצוב משוואה חדשה מול ישראל, שתאחד למעשה את השטח הזה, דרך החרמון הסורי עם דרום לבנון, ותיצור עומק אסטרטגי לחזבאללה.

       המורדים במשטר: בראיית המורדים, הקרב על דרעא הוא מלחמת קיום. ברחבי סוריה, ויותר נכון לומר: ביחידות הגיאוגרפיות שנוצרו על חורבותיה של המדינה, התקבע איזון, ללא הכרעה באופק, בינם לבין המשטר. הקושי של הקבוצות הרבות הפועלות נגד המשטר להתאחד לכדי מהלך מתואם ועוצמתי להפלת אסד, הוא בין הגורמים המרכזיים לכך שנשיא סוריה מצליח, בסיוע בעלי בריתו, לשמור עד כה על כסאו ועל מרכזי שלטונו. על רקע זה, החזית הדרומית, שדרעא במרכזה, היא מסמלי ההצלחה של המורדים. הפלגים השונים – הבולטים שבהם מזוהים עם 'צבא סוריה החופשי' וחלקם הקטן יותר עם ג'בהת אל-נוסרה – השכילו לשתף פעולה ולכבוש מידי הצבא המתפורר את מרבית מחוזות דרעא וקוניטרה, ובתוכם סמלי שלטון ושטחי מפתח כמו תל אל-חרה ומעבר הגבול בקוניטרה. מידת הצלחתם של המורדים לעמוד אל מול המהלך הצבאי המסיבי של 'הציר' במחוז דרעא תאמר הרבה לגבי חסינותם ולגבי העתיד לבוא. אם יצליחו להדוף את המתקפה, כפי שעשו עד כה, יתחזקו התנגדותם לאסד ויכולתם לשמר את שיתוף הפעולה ביניהם למען המטרה המשותפת. לעומת זאת, תבוסה תנחית מכה אנושה על השפעתם בדרום המדינה. ארגון 'המדינה האסלאמית', יריבם של רוב הארגונים בחזית הדרומית, טרם השיג דריסת רגל משמעותית באזור, אך כבר קנה לו תמיכה בקרב אוכלוסייה אזרחית וגורמים אחרים בגזרה. עליהם נמנה 'לואא' שהדאא' אל-ירמוכ' הסלפי, שפועל בדרום הגולן הסורי ונשבע ל'מדינה האסלאמית' אמונים ואשר פעילותו הצבאית במחנה הפליטים הפלסטיני אל-ירמוכ בדמשק המחישה את כוונותיו ויכולותיו. אם המורדים יפסידו בקרב על דרעא, יתכן שתגדל בהדרגה השפעת 'המדינה האסלאמית' באזור זה.

      תוצאותיו של הקרב על דרעא תהיינה רבות משמעות לא רק לגבי השליטה בחזית הדרומית על אדמת סוריה, אלא במידה רבה גם לגבי חזיתות אחרות ואף עבור שחקנים שאינם, נוטלים חלק ישיר בקרבות. ביניהם ירדן וישראל, העוקבות אחר המתרחש בגזרה בדריכות.

      העיר דרעא שוכנת במרחק קילומטרים ספורים מגבול סוריה וירדן. רוב אוכלוסייתה סונית ותושביה הם בעלי זיקה היסטורית לצד הדרומי של הגבול. עד כה, המתרחש במחוז דרעא עשה את ירדן נקודת מעבר הכרחית להמוני פליטים סוריים (מוערך כי מדובר ביותר ממיליון איש) בדרך לשטחה. שיתוף הפעולה של הירדנים עם צבא סוריה החופשי, בעיקר בהיבט המודיעיני, אפשר לממלכה להכיל את זליגת הטרור הפוטנציאלית של ארגוני הג'האד-הסלפי מסוריה. ואולם, כשבשטח ירדן מבעבעים מתחים פנימיים, המאיימים על יציבותה, ובפרט לאחר הוצאתו להורג של הטייס הירדני בידי 'המדינה האסלאמית', התעצמה נחישותו של בית המלוכה ההאשמי למנוע מהלחימה בסוריה להתפשט דרומה ומה'ציר' – לכבוש את שטח הגזרה. התפתחות בכיוון זה תאיים על אינטרסים ירדניים, הן מתוקף נוכחות איראנית עוינת על הגבול והן עקב הסכנה הגלומה בהשפעה של 'המדינה האסלאמית' בקרב המורדים המובסים.

     אף ישראל מוטרדת מהאפשרות כי כוחות חזבאללה ואיראן יכבשו את מחוז דרעא. אם כך יקרה, האיום הנשקף לה מצד 'הציר' ייעשה מוחשי ובעל פוטנציאל נפיצות גבוה יותר מאשר במצב הנוכחי, שבו אין מנצח מובהק בקרב. ניצחון של 'הציר', אשר יעניק שקט למשטר אסד ויבסס את הנדבך הדרומי במרכזיה המסחריים והדמוגרפיים של 'סוריה הקטנה' (חלב-לאד'קיה-חמאה-חומץ-דמשק-דרעא), יעמיק את התלות של אסד באיראן ובחזבאללה ויחמיר את החשש הישראלי, כמו גם את זה הירדני, מנוכחותם של כוחות אלה בקרבת הגבול ברמת הגולן הסורית. ניתן לראות בתקיפות נגד מצבורים והעברות של אמצעי לחימה מתקדמים, שבוצעו בעת האחרונה באזור דמשק ויוחסו לצה"ל, ביטוי לחשש הישראלי מהתחמשות חזבאללה והתעצמות כוחו הצבאי. בה בעת, ניצחונם של גורמים המזוהים עם 'הציר' יחליש את כוחם של המורדים במשטר הסורי הנלחמים כעת בגזרה, וכך יקל על 'המדינה האסלאמית' את ההיטמעות במרחב הדרומי של סוריה, שעד כה לא זכה בו להצלחות רבות.

      לעומת זאת, ניצחון של המורדים בקרבות במחוז דרעא, כמו גם אי-הכרעה, יותיר את משוואת הכוחות באזור כפי שהיא כיום. מצב זה, הרצוי יותר עבור ישראל וירדן, ייצור בעיה עבור 'הציר': צפונה משם, בגבול סוריה-לבנון, מתפתח קרב בין כוחות האסלאם הסלפי בהובלת 'המדינה האסלאמית' וג'בהת אל-נוסרה לבין חזבאללה. הפסד של חזבאללה בחזית הדרומית של קו הגבול, קרי מחוז דרעא, לא זו בלבד שיעמיד את דמשק בסכנה, אלא אף יאיים על הארגון הלבנוני בביתו. בלבנון תתפתח מציאות שונה בתכלית מזו הקיימת בה כיום, שכן חזבאללה ייאלץ אז להילחם על מעמדו. מאידך גיסא, בטווח הארוך תיאלץ ישראל להתמודד עם כוחותיהם המחוזקים של פלגי המורדים הסוריים ברמת הגולן.

      כיווני ההתפתחות האפשריים במחוז דרעא, על משמעויותיהם לעתידה של סוריה בכלל –  ניצחון 'הציר', ניצחון המורדים, או אי-הכרעה – לא יהיו נוחים לישראל. עם זאת, ניתן לשער, כי השלכותיו הבעייתיות של ניצחון 'הציר' תהיינה מידיות יותר מאשר האתגר שייצור לישראל ניצחון של כוחות המורדים.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןלבנון וחזבאללהסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.