הטרור חוזר למצרים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הטרור חוזר למצרים

הטרור חוזר למצרים

מבט על, גיליון 514, 4 בפברואר 2014.

English
יורם שוייצר
שלמה ברום
שני אביתה
התגברות פעילות הטרור בסיני ובמצרים גופא מחדדת עבור ישראל את הסכנה הנרקמת בגבולותיה מצד גורמי הג'האד העולמי בדרום ובצפון, אולם אל לה לישראל להתערב בלחימה הבלתי-מתפשרת שהכריזה מצרים על ארגוני הטרור הפועלים נגדה. כל התערבות פומבית ובוודאי מוצהרת עלולה לסייע לארגוני הטרור המבקשים לצבוע את המאבק המצרי נגדם באינטרסים זרים, ולכן המעשה הנבון הוא להימנע מכך ולאפשר למצרים לנהל את המערכה כהבנתם ועל פי צורכיהם, בכפוף לגמישות הקיימת בנספח הביטחוני להסכם השלום עם י

הפגנות כיכר תחריר במצרים לפני כשלוש שנים גרמו להדחת הנשיא מובארכ מהשלטון והובילו לעריכת בחירות לפרלמנט ולנשיאות, ובעקבותיהן – לעליית משטרם קצר הימים של 'האחים המוסלמים'. כיום ניצבת מצרים בפני מערכת בחירות נוספת, שתוביל כנראה לבחירתו לנשיאות של הגנרל סיסי. בעוד בראשית הדרך התאפיינו חילופי השלטון במצרים בעיקר בהפגנות רחוב המוניות שלוו באלימות כבושה, המשכם לווה באלימות קשה שבאה לידי ביטוי תחילה בעיקר בסיני, אך מזה כמה חודשים היא התפשטה גם אל ערי מצרים גופא. 

חוסר היציבות השלטונית ששרר במצרים בעקבות ערעור משטר מובארכ הביא לשחרורם ואף לבריחתם מבתי הכלא של אסירים ביטחוניים רבים, מוותיקי ארגוני הטרור שפעלו במצרים בשנות התשעים ואילך, אשר חלקם השתייך לגורמים המזוהים עם אל-קאעדה ושותפיו. פעילים אלה הצטרפו לאחר צאתם לחופשי להתארגנויות טרור בסיני, ותגברו גם את הקבוצות המבוססות על הבדואים המקומיים, שהחלו לפעול נגד הממשל המצרי וגורמי אכיפת החוק בחצי-האי.  חלקם אף חבר אל גורמי הג'האד העולמי שפעלו מחוץ למצרים, וסייע לפעילותם ולהפצת רעיונות אל-קאעדה במדינות שונות במזרח התיכון. עיבוי הקשרים בין גורמי הטרור בסיני לבין גורמי הג'האד העולמי הוביל לשינוי ולהסלמת דפוסי הפעולה של הג'האדיסטים בסיני, כדוגמת שימוש בטרור מתאבדים, שהוא סמלם המסחרי של אל-קאעדה ושותפיו. יעדי הפיגוע בסיני התמקדו בתקיפת צינור הגז בסיני, המוביל לישראל ולירדן, בפגיעה ביעדי משטרה וצבא מצריים, וגם בביצוע מספר פיגועי ראווה מתוכננים היטב נגד ישראל, כולל ירי ספורדי של רקטות לעבר אילת. בעקבות סילוקו של מוחמד מורסי מכס הנשיאות על ידי צבא מצרים ביולי 2013, חלה הסלמה משמעותית בתקיפות נגד הצבא המצרי בסיני, אשר אילצו אותו לתגבר באופן ניכר את כוחותיו. כך הוכנסו לסיני שני גדודים נוספים ומסוקי תקיפה, תוך תיאום והבנות עם ישראל, בשל הצורך להתאים את תנאי ההסכם הביטחוני, שנחתם בין שתי המדינות כחלק מהסכם השלום ביניהן, לצורכי המלחמה בטרור בסיני.

     במסגרת פעולותיו תקף הצבא המצרי את תשתיות הטרור בג'בל הלאל, שם מרוכזים ג'האדיסטים רבים המסתתרים בקרב האוכלוסייה המקומית. כמו כן, פשט הצבא על בסיסים השייכים לארגוני הטרור בצפון-סיני, וביצע גל נרחב של מעצרים ופגיעה ממוקדת במפקדיהם ובפעיליהם הבכירים. 

     בראיית המשטר הצבאי במצרים, שלטון חמאס בעזה הוא אחד הגורמים המאפשרים את פעילות קבוצות הטרור הג'האדיסטיות בתוך חצי-האי סיני וממנו. הם טוענים שיש הכוונה של הפעולות מרצועת עזה וסיוע להן על ידי פעילים ונשק הזורמים בכיוון ההפוך – מרצועת עזה לסיני, ולא במסלול הרגיל של נשק המוברח מסיני לרצועת עזה. מסיבות אלו המשטר רואה צורך בפעולה נגד חמאס בעזה כחלק מלחימתו בטרור בסיני והיוצא מסיני. בשלב ראשון פועל הצבא המצרי באינטנסיביות רבה בחודשים האחרונים להריסת המנהרות המקשרות בין רצועת עזה לסיני, אשר מופעלות בפיקוח אנשי חמאס בעזה, במטרה לבלום את העברת אמצעי הלחימה ופעילי הטרור מהרצועה, ולשלול מגורמי הטרור מסיני שימוש ברצועת עזה כעורף לוגיסטי ומקום מסתור. אולם לאחרונה יש התבטאויות מצריות רבות המצביעות על שאיפה מצרית לפעול בצורה נחרצת יותר נגד שלטון חמאס בעזה, כדי להענישו ואולי גם להפילו. עדיין מוקדם לקבוע האם להתבטאויות אלו תהיינה משמעויות אופרטיביות נוספות, או שהן רק מסע תעמולה שנועד להצדיק את מה שהמשטר עושה כבר עתה. 

     מעבר לטענות הקונקרטיות שיש למשטר המצרי נגד חמאס, בראייתם הוא מהווה חלק אורגני מ'האחים המוסלמים' המצריים. המשטר רואה בפעולות הטרור הג'האדיסטיות חלק מהמסע ש'האחים המוסלמים' מנהלים נגד המשטר הצבאי שהפיל את הנשיא מורסי וממשלתו – מסע שמורכב מהפגנות אלימות ופעולות טרור. בין אם מנהיגי המשטר הנוכחי במצרים מאמינים באמת שפעולות הטרור הללו מוכוונות על ידי 'האחים המוסלמים' ובין אם לאו, ההאשמות המוטחות בחמאס וההצבעה על הקשר עם 'האחים המוסלמים' במצרים משרתות את המטרה של המשטר להכפיש את 'האחים המוסלמים', ולהחליש את התמיכה הציבורית שעדיין יש להם בחלק מהחברה המצרית.

     הבולט מקרב ארגוני הטרור בסיני הוא 'אנצאר בית אל-מקדס', שהודיע על הקמתו ב-2011 בעקבות סדרת הפיגועים שביצעו אנשיו בצינור הגז המצרי בסיני. הארגון הבהיר את זהותו האידאולוגית ואת תפיסת עולמו כאשר הצהיר על נאמנותו ונשבע אמונים לזוואהירי, מנהיג אל-קאעדה החדש. זה, מצידו, בירך את הארגון על פעולותיו ועודד את אנשיו להמשיך במאבקם מול המשטר הכופר במצרים ונגד   שותפיו האמריקאים והישראלים, שהוכרזו על ידי הארגון כאויביו המרכזיים.

     פעילות הטרור המחמירה בסיני כיום מתאפיינת בתקיפות יומיות של תחנות משטרה וחיילים מצריים, כולל הוצאות להורג של חיילים, פיצוץ אוטובוסים וכלי רכב צבאיים והפעלת מתאבדים נגד יעדי צבא ומשטרה. פעולות אלו נעשות לצד ניסיונות התנקשות במפקדי צבא בכירים כדוגמת גנרל אחמד ווספי, מפקד הארמיה השנייה, וחטיפות של גורמי ממשל ושחרורם תמורת תשלום כופר גבוה – צעד המסייע למימון פעילות הטרור. כמו כן חודשו לאחרונה ההתקפות על צינור הגז המצרי בסיני המוביל לירדן, אשר מראשית השנה הותקף כבר שלוש פעמים. 

     במקביל הורחבה פעילות ארגוני הטרור גם לתוך עריה של מצרים. כך בוצעו בערים מרכזיות במצרים מספר פיגועי ראווה, כולל הפעלת מתאבדים נגד בכירים בממסד המצרי כדוגמת שר הפנים, מחמד אבראהים, האחראי לפעילות כוחות ביטחון הפנים במצרים - הלוחמים העיקריים בטרור. ניסיון ההתנקשות בשר הפנים נכשל, אולם עוזרו לא הצליח להינצל. כמו כן התנקשו בחייו של מחמד מברוק, מי שאחראי על תיק 'האחים המוסלמים' במשרד הפנים המצרי, תקפו את  משרדי הממשל בקהיר ופגעו ביעדים ממסדיים וכלכליים באסמעיליה ובסואץ. מבצעי הפיגועים נימקו את התקפותיהם בכך שהמשטר המצרי הנוכחי אינו חוקי ואינו לגיטימי, וכוחות הביטחון מקדשים את הלגיטימציה של השלטון הכופר. לדבריהם, המצב במצרים מאשש את טענותיהם כי הדמוקרטיה שאותה ביקשו אזרחי מצרים אשר ביצעו את ההפיכה ושהובילה לבחירת 'האחים המוסלמים' הייתה מצג שווא וטעות ביסודה, משום שהיא מהווה נטע זר במדינה מוסלמית, אשר חייבת להתנהל על פי חוקי השריעה כהלכתם. הם מגנים את המשטר של סיסי כעושה דברן ומשרת האינטרסים של ארצות-הברית ושל ישראל, וקובעים כי ימשיכו לפעול בכוח עד סילוקו מהשלטון והחלת משטר אסלאמי הלכתי במצרים.

     התגברות פעילות הטרור בסיני ובמצרים גופא מחדדת עבור ישראל את הסכנה הנרקמת בגבולותיה מצד גורמי הג'האד העולמי בדרום ובצפון, אולם אל לה לישראל להתערב בלחימה הבלתי-מתפשרת שהכריזה מצרים על ארגוני הטרור הפועלים נגדה. כל התערבות פומבית ובוודאי מוצהרת עלולה לסייע לארגוני הטרור המבקשים לצבוע את המאבק המצרי נגדם באינטרסים זרים, ולכן המעשה הנבון הוא להימנע מכך ולאפשר למצרים לנהל את המערכה כהבנתם ועל פי צורכיהם, בכפוף לגמישות הקיימת בנספח הביטחוני להסכם השלום עם ישראל. חיוני לישראל להימנע מהיגררות לפרובוקציות שנעשות בידי גורמים סלפיים-ג'האדיסטיים בעזה ובסיני, המבקשים להסלים את המצב בין ישראל לבין עזה ומצרים. בהקשר זה יש לראות גם את ירי הרקטות האחרון מסיני לאילת, ולפחות חלק משיגורי הרקטות מעזה. 

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכהמצרים
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.