הזדמנות בא-רקה: מקרה בוחן ליצירת חלופה בסוריה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הזדמנות בא-רקה: מקרה בוחן ליצירת חלופה בסוריה

הזדמנות בא-רקה: מקרה בוחן ליצירת חלופה בסוריה

מבט על, גיליון 815, 14 באפריל 2016

עקבו אחרינו בגוגל
English
אודי דקל
חיילים רוסים צועדים בשבילי העיר תדמור
אם ארצות הברית שואפת להגביר את השפעתה על עיצובה של סוריה בעתיד, עליה לגבש קואליציה אפקטיבית של כוחות מורדים שמבחנה הראשון יהיה השתלטות על העיר א-רקה. כדי לשפר את סיכויי הצלחתו של המהלך, ארצות הברית נדרשת לנקוט מספר מהלכים משלימים ובהם: תאום המהלך עם רוסיה; התחייבות אמריקאית פומבית, כי אסד לא יישאר בשלטון; מניעת הישגים טריטוריאליים נוספים מ-אסד על חשבון כוחות המורדים; העברת מרכז הכובד של מלחמת האזרחים לאזורים שבשליטת 'המדינה האסלאמית'; סיוע כלכלי, הומניטרי ואזרחי לכוחות המורדים; כינון "ממשלת צללים" על בסיס ארגוני האופוזיציה הסוריים שתשמש חלופה מעשית לשלטון אסד.

השתלטות קואליציית ארגוני המורדים על בירת 'המדינה האסלאמית', תהווה שינוי מגמה ותאתגר את הדיכוטומיה הכוזבת שמציע אסד, שלפיה הוא החלופה היחידה ל'מדינה האסלאמית' ולארגוני הסלפיה-ג'האדיה.


הפסקת האש בסוריה מחזיקה מעמד, לכאורה, מעל לחודש ימים. אולם, בשטח גוברות ומתרבות ההפרות, בעיקר מצד הכוחות הנאמנים לנשיא בשאר אל-אסד. על רקע זה, נציגים של קואליציית המורדים המשתתפת בשיחות המתקיימות בז'נבה במטרה לגבש הסדר שיביא לקץ הלחימה, מצהירים, כי הפסקת האש על סף קריסה. לגרסתם, הלחימה חודשה באזור חלב במלוא עוצמתה, ואף התקיפות האוויריות הסוריות חזרו להיקפן שמלפני כניסתה לתוקף של ההכרזה על הפסקת האש. כוחות אסד מגיבים לטענה זו על ידי חזרה על המענה הקבוע והמתבקש מבחינתם: כוחות המורדים חברו לארגון ג'בהת א-נוסרה, שאינו צד להפסקת האש, ולפיכך תקיפתם אינה מהווה הפרה של ההבנות.

ואכן, ההתרחשות המשמעותית ביותר בלחימה הגיעה מהחזית שבה לא פסקו הקרבות, זו שבין כוחות אסד לבין 'המדינה האסלאמית' וג'בהת א-נוסרה. הצבא הסורי, יחד עם כוחות הקואליציה הפרו-אסדית, בסיוע אווירי רוסי מסיבי, השתלטו מחדש בסוף מארס על העיר תדמור, שם טבחו בלוחמי 'המדינה האסלאמית'. כיבוש תדמור, ובהמשך ההשתלטות על העיירה קריתין הסמוכה, שרתו את אסד ובעלי בריתו במספר מובנים: (1) המסר הסמלי בשחרור תדמור, עיר בעלת ערך היסטורי, והצלת העתיקות בשטחה שלא הוחרבו בידי לוחמי 'המדינה האסלאמית'; (2) ההשתלטות על המרחב שממזרח לחומס אפשרה לפתוח את ציר דמשק-חומס וליצור רצף טריטוריאלי במרכז סוריה, בשליטת כוחות אסד; (3) מעל לכל, תמונת הקרב מחזקת את הדימוי, שלפיו כוחות אסד נלחמים ב'מדינה האסלאמית' ולא במורדים האחרים ומדגישה, כי אסד הוא האפשרות היחידה להבסת 'המדינה האסלאמית' בסוריה.

      בנקודת הזמן הנוכחית, לאור ההסכמה בין רוסיה לארצות הברית, שלפיה אסד יכול להמשיך ולאחוז במושכות השלטון, לפחות בתקופת המעבר עד שיוסכם הסדר, הוא אישית מרגיש בטוח יותר בשלטונו. לא זו בלבד שהתחזק דימויו כחלופה היחידה ל'מדינה האסלאמית', אלא שבחסות המאבק בה ובג'בהת א-נוסרה הוא ממשיך לתקוף גם את ארגוני המורדים האחרים, כדי שלא יהוו, בראיית הציבור הסורי, חלופה לשלטונו מתוך סוריה. הצבא הסורי מנצל את נוכחות ג’בהת א-נוסרה בשטחים שבהם יש אחיזה לארגוני מורדים אחרים כדי להמשיך לתקוף אותם.

       דימויו של משטר אסד כחלופה היחידה ל'מדינה האסלאמית' ולמעשה כפתרון למשבר בסוריה, לא כשורש הבעיה, יוכל להתחזק עוד על ידי שימוש בהשתלטות על תדמור וקריתין כמקפצה לפיתוח מתקפה קרקעית של כוחותיו לעבר העיר א-רקה – בירת 'המדינה האסלאמית' בסוריה. עם זאת, לשם השתלטות צבאית על א-רקה נדרש, לצד סיוע אווירי מסיבי של חיל האוויר הרוסי, גם סיוע קרקעי מצד המחתרות הכורדיות בצפון סוריה, שעד כה הוכיחו נחישות בלחימה בכוחות 'המדינה האסלאמית'. אלא שלאחרונה התערערו היחסים בין אסד לראשי העדה הכורדית בעקבות הכרזתם על שאיפתם לכונן פדרציה כורדית שלא בתאום עמו, הגם שבעבר אסד היה נכון להכיר באוטונומיה כורדית בצפון סוריה, ובלבד שתפגין נאמנות למשטרו בדמשק. בנוסף, אסד אינו שבע רצון מהתאום בין רוסיה למורדים הכורדיים. הפערים, החששות וחילוקי הדעות בין אסד למנהיגות של הכורדים בסוריה עשויים אם כך לשבש ולעכב את מהלכי התאום וההכנות להשתלטות על בירת 'המדינה האסלאמית'.

       רוסיה וארצות הברית, בהחלתן את הפסקת האש בין אסד לבין המורדים, העניקו בפועל לכוחות אסד הזדמנות להתמקד בלחימה ב'מדינה האסלאמית' ולהשתלט על שטחים שמהם היא נסוגה, וכך להטות את מאזן הכוחות, שיכריע את עתידה של סוריה, לטובתו על חשבון האופוזיציה. עם זאת, נראה שמעצבי המדיניות בוושינגטון המעיטו ממשקלה של האפשרות הסבירה, כי ככל שאסד ימשיך לשלוט ולהתחזק, כך יגבר זרם המתנדבים ל'מדינה האסלאמית' ולארגונים הג'האדיים, המצטיירים כאופוזיציה הרלבנטית למשטרו. בנוסף, ככל שגורמי האופוזיציה האחרים חשים שהם ננטשים על ידי המערב ובעיקר על ידי ארצות הברית – על בסיס התפיסה הרווחת כי היא וויתרה לרוסיה ונסוגה מהדרישה להוריד לאלתר את אסד מכס השלטון – כן גוברת נטייתם לחבור לג'בהת א-נוסרה ול'מדינה האסלאמית'.

הזדמנות לנקודת היפוך – השתלטות על א-רקה, בירת 'המדינה האסלאמית'

הפרות הפסקת האש מצד כוחות אסד, ההישג הניכר של כיבוש תדמור, וכן התכניות האפשריות לכיבוש א-רקה, אמנם מציבות את המורדים בעמדת נחיתות, אך גם מייצרות הזדמנות עבורם ועבור המדינות הערביות והמערביות התומכות בהם. לפתחה של ארצות הברית הונחה הזדמנות לגבש כוח של האופוזיציה, להכינו ולסייע לו להשתלט על א-רקה, וכך להקדים מתקפה אפשרית של הקואליציה הפרו-אסדית (צבא סוריה, הכוח האווירי הרוסי, חזבאללה וכוחות איראניים) להשתלטות על האזור. במקום לאפשר לאסד לשחרר שטחים שבשליטת 'המדינה האסלאמית', ארצות הברית יכולה לתמוך בכוחות המורדים הפחות קיצוניים, לדחוף ולסייע להם לשחרר שטחים אלה ולהחזיק בהם כדי להמחיש את הניצחון. לשם כך ניתן לגייס גם תמיכה נרחבת מקרב אוכלוסיית סוריה, מקרב אלו שסביר כי מאסו באסד ובסלפים-ג'האדים כאחד, והם מחפשים גורם חלופי, פחות קיצוני, שיוביל את סוריה לעתיד יציב יותר.

       אם ארצות הברית שואפת להגביר את השפעתה על עיצובה של סוריה בעתיד, עליה לגבש קואליציה אפקטיבית של כוחות מורדים, שתתבסס על כוחות 'צבא סוריה החופשית' (FSA), יחד עם 'הכוחות הדמוקרטיים הסוריים' (SDF) (80 אחוזים מהם כורדים ו-20 אחוזים סונים, והמפקדה שלהם נמצאת בחאסקה) וכן 'צבא סוריה החדש' (NSA) (אשר הוקם בסיוע אמריקאי וירדני ומורכב ממתנדבים בני שבטים סוניים ומפקדתו נמצאת בדיר אזור). המבחן הראשון של קואליציית המורדים יהיה ההשתלטות על א-רקה.

      כדי לשפר את סיכויי הצלחתו של המהלך, ארצות הברית נדרשת לנקוט מספר מהלכים משלימים: (1) תאום המהלך עם רוסיה, התומכת בכוחות הכורדים (במטרה לאתגר את טורקיה) ואינה מתנגדת לדומיננטיות האמריקאית במזרח סוריה ולפגיעה ב'מדינה האסלאמית'. בתמורה תוכל ארצות הברית להכיר באינטרסים ובדומיננטיות הרוסית בגזרת החוף הסורי; (2) התחייבות אמריקאית פומבית, כי אסד לא יישאר בשלטון, במטרה לגייס את תמיכתן של המדינות הסוניות (בעיקר ערב הסעודית וטורקיה) במהלך ולדרבן את ארגוני המורדים להתמקד במאבק ב'מדינה האסלאמית'; (3) כינון "ממשלת צללים" על בסיס ארגוני האופוזיציה הסוריים, שתוכל להוות בסיס לממשלת מעבר וחלופה מעשית לשלטון אסד, תוך גיבוש יעדי הסכמה שיהיו מקובלים על מרבית השחקנים הפנימיים בסוריה, שאינם נמנים על גורמי הסלפיה-ג'האדיה; (4) מניעת הישגים טריטוריאליים נוספים מאסד על חשבון כוחות המורדים, באמצעות חיזוק הסיוע הצבאי המועבר אליהם מצד ארצות הברית והמדינות הסוניות; (5) העברת מרכז הכובד של מלחמת האזרחים לאזורים שבשליטת 'המדינה האסלאמית' – מי שיצליח לשחרר שטחים מ'המדינה האסלאמית' ישיג יתרונות משמעותיים בקרב על הרחבת השליטה בסוריה; (6) סיוע כלכלי, הומניטארי ואזרחי לכוחות המורדים, כך שיוכלו לבנות ולהפגין משילות בכל תא שטח שישחררו מ'המדינה האסלאמית' ולמנוע היווצרות ריק, שאליו יחדרו כוחות אסד או ג'בהת א-נוסרה. תמיכתה של האוכלוסייה המקומית בשטחים המשוחררים חיונית לבניית לגיטימציה שלטונית של הכוחות המשחררים. עצרות אזרחיות שהתקיימו בראשית אפריל באידליב, בחלב ובסביבת דמשק מהוות עדות חיובית להתגבשותה של תמיכה זו בקואליציית המורדים.

      אילוץ מרכזי בתוכנית המוצעת הוא עמדתה של טורקיה ולפיכך עולה שאלה כיצד ניתן לצמצם את חששותיה מההשלכות השליליות מבחינתה כתוצאה מהתחזקות המורדים הכורדים. ה-SDF מבוסס בעיקר על לוחמים כורדיים, והוא חיוני להצלחת קואליציית המורדים בהשתלטות על א-רקה. אולם, טורקיה רואה בו 'סדין אדום', כשליח של המחתרת הכורדית. כדי למנוע חבלה טורקית במהלך נדרשת תמורה אמריקאית ראויה לטורקיה. הבעיה היא, שהמנופים שבידי ארצות הברית כלפי טורקיה נחותים ביחס לכוח ההיזק הטורקי. סוגיה שעמדה לאחרונה על הפרק, היא אילו כוחות מורדים ישלטו בצד הסורי של מעברי הגבול שבין טורקיה לסוריה. טורקיה מתנגדת לשליטת המורדים הכורדים במעברים. בנושא זה יכולה ארצות הברית להתחייב לא להתערב בפעילות הטורקית במעברים ולאורך רצועת הגבול. עם זאת, כדי לשכנע את הטורקים תידרש פנייה אישית מצד הנשיא אובמה לנשיא טורקיה ארדואן, על מנת שלא יחבל במאמץ ההשתלטות על א-רקה, במסגרתה ידונו הנשיאים גם על הרחבת התמורות לטורקיה.

      השתלטות קואליציית ארגוני המורדים על בירת 'המדינה האסלאמית', תהווה שינוי מגמה ותאתגר את הדיכוטומיה הכוזבת שמציע אסד, שלפיה הוא החלופה היחידה ל'מדינה האסלאמית' ולארגוני הסלפיה-ג'האדיה. יש להמחיש לעם הסורי כי האופוזיציה, המבוססת על שילוב כוחות סוריים פרגמטיים יותר, עשויה להוות חלופה מבטיחה עבורם. הגם שיש בה סיכון לקריסתה של הפסקת האש הרעועה, בעיקר אם אסד ינסה לסכל את הצלחות המורדים. תמיכה אמריקאית בקואליציית זו חיונית בהיבטים המדיניים והצבאיים, היא תשפר את האמון בארצות הברית מצד בעלות בריתה במזרח התיכון ותסייע לגבש חזית מדינית אחידה שלה עם המדינות הערביות הסוניות בכל משא ומתן עתידי לגבי תקופת המעבר בסוריה, ולקראת עיצובה של סוריה בעתיד.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-ארצות הבריתסוריהרוסיה
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
בין הדאחייה לטהראן: המאמצים למניעת הסלמה ולהפרדת הזירות
מבחן הזירה הלבנונית מנקודת המבט של ארה"ב, איראן, מדינת לבנון, חזבאללה וישראל
10/06/26
REUTERS
פסגת טראמפ-שי בבייג'ינג: הרבה הצהרות, מעט פריצות דרך
מה היו המטרות של כל צד לקראת הפגישה ההיסטורית בין שני הנשיאים – והאם הן הושגו?
18/05/26
Keiko Hiromi/AFLO
יהדות ארצות הברית משתנה: מה צריכה ישראל לעשות כדי לשמר את השותפות
הקהילה היהודית בארצות הברית היא נכס אסטרטגי לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. לאורך השנים, לרבות במהלך המלחמה בעזה, פעלו יהודי ארצות הברית להבטחת תמיכה דיפלומטית וצבאית חיונית לישראל בתוך ארצות הברית, וגייסו תרומות נחוצות עבור החברה האזרחית וארגונים ללא כוונת רווח בישראל. ואולם יכולתם של יהודי ארצות הברית להעניק תמיכה כזו בעתיד מוטלת בספק בשל שורה של התפתחויות, בהן היחלשות המוסדות הקהילתיים של יהדות ארצות הברית, מחלוקות גוברות סביב מדיניות ישראל והתגברות האנטישמיות והעוינות כלפי ישראל בחברה האמריקאית הרחבה. מזכר זה מתאר את התמורות המתחוללות ביהדות ארצות הברית וממליץ על קווי מדיניות שישראל צריכה לאמץ כדי לסייע בחיזוק הקהילה, לשקם את תמיכתה הרחבה בישראל ולבצר את השותפות בין המדינה היהודית לבין קהילת התפוצות הגדולה בעולם.
14/05/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.