פרסומים

הדו"ח החדש והעדכני ביותר של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על פעילויות הפיקוח באיראן, דו"ח שרבים ציפו לו, נשלח למדינות החברות ב-סבא"א ב-22 בפברואר 2008 וכמעט מייד דלף לעיתונות. כרגיל, איש לא היה מרוצה לגמרי מן הדו"ח אולם כל אחד יכול היה למצוא בו משהו התומך בנקודת ההשקפה המיוחדת שלו או שלה. כרגיל, החלק החשוב ביותר של הדו"ח – העוסק בתוכנית האיראנית הקיימת להעשרת אורניום, עם פוטנציאל לאספקת החומר למתקן נפץ גרעיני – הועבר אל סוף הדו"ח. עם זאת, דו"ח זה חמור הרבה יותר מקודמיו והוא כולל מידע חדש רב, במיוחד אודות פיתוח מתקן נפץ גרעיני והכנות לניסוי ולהרכבת ראש-קרב (רש"ק) על טיל בליסטי, על ידי איראן. אין זה דו"ח פשוט והוא מחייב יותר מאשר ידע בסיסי בסוגיות הטכניות.

לפי הדו"ח, איראן מעשירה אורניום ברציפות, אף כי בקצב איטי, אולם היא גם מתכוננת להתקין עוד מכונות העשרה רבות והיא מנסה סוג חדש של מכונה אשר תאפשר קצב העשרה מהיר הרבה יותר. כך, אם הדו"ח של סבא"א מדויק ואם אין מתקנים או פעולות העשרה נסתרים, אין להוציא מכלל אפשרות שיהיה לאיראן פוטנציאל לייצור מתקן הנפץ הגרעיני הראשון שלה בסביבת תום העשור הנוכחי.

כבעבר, חלק גדול של הדו"ח עוסק בחיפושיה של סבא"א בעבר לצורך קבלת תשובות ל"סוגיות הבולטות שנותרו", ודבר זה מותיר את השאלה החשובה לגבי פעילויות ההעשרה המתקיימות לחלק האחרון של הדו"ח.

מהן סוגיות אלה? הדו"ח הנוכחי מונה חמש: מקורם של חלקיקי אורניום מועשר בהעשרה גבוהה שנמצאו באחת האוניברסיטאות; מסמך המפרט את השיטה להמרת גז אורניום- הקסאפלואוריד - למתכת ועיבודה המכני לחצאי-כדורים "שהם מרכיבים של כלי נשק גרעיניים."; פולוניום 210, אשר השימוש העיקרי בו הוא במקורות נויטרונים המתאימים לשימוש בכלי נשק גרעיניים; מכרה האורניום בגצ'ין (Gchine); וה"מחקרים לכאורה" של נושאים "להם יכול להיות ממד גרעיני צבאי...", כולל המרה של כמה תרכובות אורניום, בדיקות של חומרי נפץ ותכנון ראש קרב של טיל. הדו"ח מגלה לראשונה מידע אודות רכש וניסיון לרכש של מרכיבים קריטיים לפיתוח של מתקני נפץ גרעיניים, מחקרים בתחומים הקשורים לחומרי נפץ גרעיניים, ופיתוח של נפצים מיוחדים ושיטות פיצוץ. איראן אינה יכולה לתת הסבר מתקבל על הדעת למידע זה והכריזה כי "הנתונים זויפו."

אין זה ברור לגמרי מדוע המכרה בגצ'ין נבדק בקפדנות, מאחר שהמסמך הבסיסי של הסכמי הפיקוח, INFCIRC-153, קובע: " (35) על הסכם לקבוע כי הפיקוח לא יחול על חומר בכרייה או על פעולות של עיבוד עפרה." ארבע הסוגיות האחרות קשורות כולן לכלי נשק גרעיניים. מקצתן ישנות למדי, כגון סוגיית הפולוניום וסוגיית הזיהום, אך איראן התמהמהה כמה שנים במתן תשובות, שמקצתן נראו למשקיפים כדמיוניות ומוזרות. לדוגמה, הסיבה שניתנה לייצור פולוניום- 210 ( שהוא אולי החומר הרדיואקטיבי הרעיל ביותר הידוע לאדם) הייתה: "מחקר בסיסי" לתהליך פשוט אשר "לא כוון ליישום מוגדר." איראן גם הציגה מסמכים הטוענים כי לפולוניום יש שימוש פוטנציאלי בסוללות של רדיו-איזוטופים. אף על פי כן, סבא"א נותנת לאיראן ליהנות מן הספק והדו"ח קובע כי מקצת ההסברים של איראן "תואמים את ממצאיה" ( כגון, בעניין הניסויים בפולוניום) או "אינם לא תואמים את ממצאיה" (כגון בעניין החלקיקים). לסוגיית מתכת האורניום ניתנה (ללא הסבר) חשיבות משנית והיא נשארת ללא פתרון. ההערכה "אינם לא תואמים" פירושה כי האיראנים הביאו סוף-סוף סיפור- כיסוי אשר סבא"א אינה יכולה למצוא בו פגם, אך דעתה אינה ממש נוחה ממנו. מבחינה טכנית, סיפור החלקיקים מותיר שאלות משניות רבות ללא מענה, אשר סבא"א בחרה שלא להתעמק בהן. עם זאת, סבא"א נותנת גם תקווה מסויגת לאיראנים כי ניתן ליישב את כל הסוגיות בתנאי שהאיראנים יסכימו לעמוד בבדיקות פיקוח לפי הפרוטוקול הנוסף.

הדו"ח קובע כי "הסוגיה החשובה היחידה שנותרה רלוונטית לאופייה של תוכנית הגרעין האיראנית היא המחקרים לכאורה על פרויקט המלח הירוק, ניסוים בחומרי נפץ והראש קרב של טיל. זהו נושא לדאגה חמורה והוא קריטי להערכה של ממד צבאי אפשרי לתוכנית הגרעין של איראן... איראן טוענת כי האשמות אלה הן נטולות בסיס וכי הנתונים זויפו." פירושו של דבר הוא כי לאחר יישוב הסוגיות של פיתוח מתקן חומר נפץ גרעיני ופיתוח ראש הקרב לטיל, סבא"א סבורה כי היא יכולה להצהיר כי איראן הבהירה את כל הנושאים וכל ההאשמות בעבירות קודמות מחולות לה. האם יכולות סוגיות אלה להיפתר על ידי סבא"א ? האם ניתן בכלל "ליישב" אותן, בשעה שכל הסימנים, הטכניים והפוליטיים גם יחד, מצביעים על קיומה של תוכנית לנשק גרעיני איראני?
סבא"א לבדה אינה יכולה להיות השופט בעניין זה מאחר שפיתוח של מנגנוני נפץ גרעיניים ותכנון וניסויים של ראשי קרב לטיל, לרבות ההכנות לכאורה לניסוים תת-קרקעיים של מתקני נפץ גרעיניים אינם בתחום המומחיות שלה והם נמצאים מחוץ לתחומי סמכותה. יש לטפל בסוגיות אלה במקום אחר, על ידי מומחים בעלי ידע (הבאים ממדינות בעלות נשק גרעיני), ועדיף מחוץ לחסותה של סבא"א.

יש עוד הפתעה הנובעת מן הדו"ח. מזכירות סבא"א (הסגל העושה את העבודה הטכנית של סבא"א) מאמצת לחלוטין את ההסכם שנכתב על ידי איראן והנספח לדו"ח מה-30באוגוסט, 2007. עם זאת, הטקסט של איראן מגביל את היקף החיפוש של הסוכנות בנבכי העבר וקובע את התרחיש לטיהורה של איראן מכל פשעיה בעבר. יש להודות כי סבא"א משאירה אופציה פתוחה לבדוק נושאים אחרים, אולם איראן יכולה להעלות התנגדויות כי חיפוש כזה יסתור את ההסכם שלה עם סבא"א. זו מלכודת אפשרית אשר ניתן היה להימנע ממנה על ידי מחשבה תחילה רבה יותר.

בסיכום, זהו דו"ח חמור מאד, ואף שאינו מרשיע במפורש את איראן, הוא מזהיר במשתמע כי הדאגות לגבי שאיפות הגרעין של איראן רחוקות מלהתפוגג.