האם טורקיה וארצות הברית במסלול התנגשות?

יחסי טורקיה – ארצות הברית ניצבים בתקופה האחרונה בפני שני אתגרים משמעותיים. האחד, הרצון הטורקי להיכנס לצפון עיראק ולהתמודד עם לוחמי מפלגת הפועלים הכורדית, ה-פ.ק.ק, המוצאים מסתור באזור. האתגר השני, הוא ההבאה להצבעת בית הנבחרים האמריקאי החלטה המכירה בהרג הארמנים על-ידי האימפריה העותמנית במלחמת העולם הראשונה כרצח עם. שני אתגרים אלו נוגעים לסוגיות מאוד רגישות עבור הטורקים, ומצד הטורקים נראה, כי האמריקאים אינם מספיק קשובים לצרכיהם ולדרישותיהם.

פעמים רבות מאז הפלת סאדאם חוסיין, איימו הטורקים להתערב בצפון עיראק, אולם הפעם נראה שהם רציניים מתמיד בכוונתם לעשות זאת. מעבר לתגבור המסיבי הקיים של כוחות טורקיים ליד הגבול עם עיראק, הוחלט לבקש כעת את אישור הפרלמנט הטורקי לכניסת הכוחות. כמו כן, ההחלטה להתערב מגיעה על רקע הרג של 30 חיילים ואזרחים טורקים בשבועיים האחרונים על ידי לוחמי ה-פ.ק.ק בפעולות שנתפסות כחריגות בחומרתם. הטורקים טוענים כלפי האמריקאים מזה זמן רב כי הם אינם פועלים כדי לתפוס לוחמי פ.ק.ק המוצאים מסתור באזור קאנדיל בצפון עיראק, ואינם מונעים מתקפות על טורקיה היוצאות משטח עיראק.

החלטת הוועדה לענייני חוץ של בית הנבחרים האמריקאי מהעשרה באוקטובר להכיר בהרג הארמנים כרצח עם זכתה לגינוי חריף בקרב מקבלי ההחלטות הטורקים, והביאה את הטורקים להחזיר לאנקרה את שגריר טורקיה בארצות הברית לצורך התייעצויות. הנשיא עבדוללה גול האשים פוליטיקאים אמריקאים כי הם מקריבים את הסוגיות הגדולות בעבור 'משחקים קטנוניים' של פוליטיקה פנימית. על-אף שבזכות הרוב הדמוקרטי בקונגרס היה צפוי שהחלטת הוועדה לענייני חוץ אכן תעבור, ועל-אף שהממשל האמריקאי ניסה להבהיר שהוא מתנגד להחלטה, עדיין הוסיפה החלטה זו לתסכול הטורקי ביחס ליחסים עם ארצות הברית. לאור הצפִי לכך שיהיה גם רוב להחלטה של בית הנבחרים בנושא, בנובמבר, הרי שסוגיה זו צפויה להמשיך ולהעיב על היחסים בין שתי המדינות.

לכאורה סוגיית ההכרה ברצח העם הארמני אינה קשורה למתרחש בעיראק. אך למעשה, ההחלטה של הוועדה לענייני חוץ והצפי שההחלטה תעבור גם בבית הנבחרים הביאו גם לתפיסה הטורקית, שיש להם פחות מה להפסיד ביחסיהם עם ארצות הברית אם הם יפעלו בעיראק. לאור העובדה כי הטורקים נחושים כעת לפעול והם לא יישמעו לאזהרות האמריקאים שלא להתערב, הרי שייתכן וארצות הברית תחליט למזער חלק מההשפעות השליליות של התערבות טורקית בכך שתשתף פעולה, לפחות חלקית, עם הטורקים. לאור פרסומן של ידיעות על תוכניות סודיות לשיתוף פעולה כזה, ככל הנראה האפשרות כבר נידונה בהרחבה בין הצדדים. זאת על-אף שהאמריקאים חוששים מערעור היציבות היחסית באזור האוטונומי בשליטת הכורדים בצפון עיראק וחוששים לעורר את זעמם של הכורדים – בעלי הברית הנאמנים ביותר שלהם בעיראק כיום. למרות חששות אלו, נראה שאם הטורקים יתערבו, ייתכן והאמריקאים ייאלצו גם כן לפעול באופן נרחב יותר בצפון עיראק. מעבר לכך, לאור הכישלונות האמריקאים בעיראק, ספק אם הממשל יכול להרשות לעצמו כישלון נוסף בדמות פעולה חד-צדדית טורקית שתוצג כיוצאת גם כנגד האמריקאים.

לסוגיית ההתערבות הטורקית בצפון עיראק יכולות להיות השלכות שליליות, אך האמריקאים יכולים לנטרל חלק מהן, לפחות ביחס ליחסי ארצות הברית-טורקיה, אם ישתפו פעולה חלקית עם הטורקים. לעומת זאת, סוגיית ההכרה ברצח העם הארמני היא סוגיה שלגביה הטורקים אינם מוכנים להתפשר והממשל אינו יכול לכפות את דעתו על הקונגרס ועל-כן לא ברור כיצד ניתן לצמצם את ההשפעה השלילית של ההחלטה על היחסים בין המדינות.

המדיניות הטורקית מעידה על כך שעל אף שבתחומי הפנים ראש הממשלה רג'פ טייפ ארדואן והנשיא גול מנסים לקדם רפורמות בניגוד לקו הכאמליסטי, כגון ביטול האיסור על לבישת כיסוי ראש מטעמי דת באוניברסיטאות, הרי שמבחינת מדיניות חוץ הם פועלים בשלב זה בהמשך לקו טורקי מסורתי ונוקשה המאפיין את המדיניות הטורקית לאורך השנים. הדבר בא לידי ביטוי הן בכוונה להתערב צבאית בעיראק וויתור בשלב זה על אופציות דיפלומטיות ופשרות בנושא הכורדי, והן בהמשך הקו הטורקי של מלחמה עיקשת בכל מי שתומך בעמדת הארמנים ביחס להכרה ברצח העם. בעוד שגם תמיכה במדיניות האמריקאית היא באופן מסורתי חלק חשוב ממדיניות החוץ הטורקית, נראה שקשה כיום לטורקים ליישב את הסתירה בין האינטרסים שלהם לבין אלו של האמריקאים. מאז הפלישה האמריקאית לעיראק, גם דעת הקהל הטורקית הינה יותר ויותר אנטי-אמריקאית, ויש לכך השפעה על מקבלי ההחלטות לנקוט במדיניות בלתי מתפשרת ביחס לסוגיה הכורדית מבלי להתחשב בעמדה האמריקנית.

על אף שנראה שיחסי טורקיה וארצות הברית הולכים לקראת משבר, יש לסייג ולומר ששני הצדדים מודעים לחשיבות היחסים ביניהם, ועל-כן מנסים להתמודד עם האתגרים הניצבים בפני היחסים בימים אלו. כך, האמריקאים מודאגים מכך שטורקיה עלולה לחסום נתיב אספקה עיקרי שלהם לעיראק דרך הגבול בין שתי המדינות, ועלולה שלא לאפשר למטוסים אמריקאים לטוס מבסיס אינצ'רליק שבשטחה. הטורקים יכולים לפעול באופן חד-צדדי בעיראק, אך שיתוף פעולה עם האמריקאים יכול לתרום לקבלת לגיטימציה בינלאומית לפעולה ולריכוך ההשפעה השלילית שיכולה להיות להתערבות כזו על סיכויי הקבלה העתידיים של טורקיה – שממילא לא גבוהים – לאיחוד האירופאי. הטורקים אף היו מעדיפים שהאמריקאים יפעלו בתקיפות כנגד ה-פ.ק.ק מבלי שטורקיה תצטרך להתערב. על אף הרצון המשותף שלא לפגוע ביחסים האסטרטגיים בין טורקיה וארצות הברית, ישנה כפי שהוצג התנגשות בין האינטרסים הטורקים והאמריקאים והדבר עלול לסבך עוד יותר את המצב המסובך ממילא כיום בעיראק.