פודקאסט

חוקר תוכנית איראן במכון, דני סיטרינוביץ, על הפעילות המדינית והצבאית של איראן ביבשת אפריקה והאיומים על ישראל בהקשר זה. עם אילו מדינות באפריקה הצליחה איראן להדק את היחסים בשנים האחרונות? לאיזו קליינטית ביבשת מייצאת את הכטב״מים התוקפים שלה? מה החשיבות האסטרטגית של המעורבות האיראנית בקרן אפריקה ובקרבת מיצר באב אל-מנדב בים סוף? ועם איזה קואליציה של מדינות יכולה ישראל לפעול כדי לבלום את איום הטרור האיראני באפריקה? לקריאת מאמרו של סיטרינוביץ בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/iran-africa/

פרק 277  

בתוניסיה אושרה אחרי המהפכה ב-2011 חוקה דמוקרטית והתקיימו בחירות דמוקרטיות, אבל בעת האחרונה השלטון נקלע לעימות או קרע פנימי בין הנשיא לממשלה והפרלמנט. חוקרת המכון ד"ר שרה פוייר מסבירה את ההתפתחויות האחרונות שם ודנה בסוגיות: האם הדמוקרטיה שקמה בתוניסיה בסכנה? מה מסביר את המצב שאליו נקלעה? ומה חלקם של שחקנים חברתיים, כמו התארגנויות מחאה, בהתפתחויות האחרונות?

ד"ר אופיר וינטר ואשר לובוצקי, דוקטורנט להיסטוריה אפריקאית באוניברסיטת אינדיאנה, מנתחים את המשבר המתהווה בעת האחרונה בין מצרים לאתיופיה, על רקע בנייתו של סכר על נהר הנילוס. מדוע המשבר החריף דווקא עכשיו, מהם התמריצים של השלטון במצרים ובאתיופיה, מהן ההשלכות האזוריות של המשבר וכיצד הוא עשוי להשפיע על ישראל?

קובי מיכאל ומורן דייטש מתארחים בפודקאסט לרגל פרסום הגיליון הראשון של כתב העת "עדכן אסטרטגי" במתכונתו החדשה. מה השינויים שחלו בתוכן של כתב העת ולאיזה קהל קוראים הוא מיועד? בהמשך הראיון מציגה מורן דייטש את עיקרי המאמר שחיברה עם כרמית ולנסי ושמתפרסם בגיליון החדש בעניין פרספקטיבה כמותית לחקר סכסוכים במזרח התיכון: מה מאפיין את היקפם, סוג השחקנים הנוטלים בהם חלק, דרכי התפתחותם ודרכי הסיום שלהם?

עם פרסום הדו"ח השנתי של פיגועי ההתאבדות בעולם ב-2019, שמפיקה התכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי, התארחו ראש התכנית יורם שוייצר ועוזר המחקר אביעד מנדלבאום לשיחה בנושא. הם ניתחו את תמונת המצב של פיגועי ההתאבדות, בדגש על פעילותם של ארגוני הטרור מזרם הסלפיה-ג'האדיה, והציגו את עיקרי הנתונים והמשמעויות מהשנה החולפת. מה מסביר את מגמת הירידה בהיקף פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם ומדוע ארגוני הטרור עדיין רואים בו אמצעי יעיל להשגת מטרותיהם?

גליה לינדנשטראוס מציגה את המשמעויות של הסכם תיחום הגבול הימי בין טורקיה לממשלת "ההסכמה הלאומית" בלוב, על רקע שיתוף הפעולה ההולך וגובר בין ישראל, מצרים, יוון וקפריסין במזרח הים התיכון: מה הסיכונים במהלך זה עבור יתר מדינות האזור וכיצד הן צפויות להגיב? במבט רחב יותר, נבחנים בריאיון יחסי טורקיה-ישראל, על רקע המתיחות המדינית הגוברת ביניהן. עד כמה התערערו היחסים בעת האחרונה ומה בכל זאת מאפשר את המשך שיתוף הפעולה בין המדינות?

ד"ר אופיר וינטר ודורון אלה בשיחה על החיבור המעניין בין מצרים לסין – וליתר דיוק האופן בו אימצה מצרים אם מודל הפיתוח הכלכלי של סין. מדוע מצרים, שנאבקת עם משבר כלכלי מתמשך לצד ניסיונות בינלאומיים להושיט לה סיוע, בחרה דווקא במודל הפיתוח הכלכלי הסיני? מה כולל המודל, שהוביל אותה ל-10 אחוזי צמיחה כלכלית בשנה? באיזו מידה הפכה סין לבעלת ברית של מצרים? ובמבט ממזרח, מהם האינטרסים של סין במצרים, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, והאם וכיצד היא מצליחה להשיגם?

ד"ר ירון סלמן מנתח את השינויים שהובילו לכך שבשנים האחרונות ישראל פועלת להידוק קשרי החוץ עם מדינות אפריקה, בדגש על מזרח היבשת. מה עומד ברקע להתחממות היחסים בשנים האחרונות ומהי התועלת הדיפלומטית והמדינית שמפיקה ישראל מכך? מהו "ארגז הכלים" שבו יכולה ישראל להשתמש על מנת להרחיב את ההשפעה ולהעמיק את מגמת הידוק הקשרים, ואולי אף לפתח יחסים עם עוד מדינות ביבשת אפריקה?

אורית פרלוב מציגה שתי מגמות בולטות בשיח בעולם הערבי בעת האחרונה, כפי שמשתקפות ברשתות החברתיות. הראשונה היא גילויי עוינות קשה ביחס לערב הסעודית, איחוד האמירויות ומצרים, על רקע מעורבות שלהן בנעשה במדינות צפון אפריקה שחוו בחודשים האחרונים התחדשות של מחאת "האביב הערבי", ובפרט באלג'יריה ובסודאן. השנייה היא שינוי מגמה בתחושת הדחיפות של חזבאללה וחמאס להגיע להסדרים עם ישראל. מדוע שני הארגונים, שעד כה התאפיינו באידאולוגיה של התנגדות בטווחי זמן ארוכים ובהנחה שהזמן עובד לטובתם, מנסים כעת להגיע להסכמים בהקדם האפשרי, דווקא על רקע מגמה הפוכה של משיכת זמן מכיוון ישראל?