מורכבות השיקולים שהנחו את תגובת חזבאללה לתקיפות הישראליות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מורכבות השיקולים שהנחו את תגובת חזבאללה לתקיפות הישראליות

מורכבות השיקולים שהנחו את תגובת חזבאללה לתקיפות הישראליות

מבט על, גיליון 1210, 3 בספטמבר 2019

English
יורם שוייצר
אורנה מזרחי
עשן מיתמר מעל שטחים חקלאיים בלבנון בעקבות ירי ארטילריה ישראלי בתגובה לירי נ

השיקולים שהנחו בשלב זה את תגובתו המדודה של חזבאללה בעקבות ההתקפות הישראליות, ובמיוחד התקפת הרחפנים בביירות, משקפים את אופייו כארגון מרובה זהויות – כולן משפיעות על קבלת ההחלטות שלו. חזבאללה מהווה בו זמנית חולייה מרכזית "בציר ההתנגדות" האזורי שבהובלת איראן; תנועת "התנגדות" לבנונית ו"מגן לבנון"; וארגון בתוך לבנון, השומר על זהותו העצמאית ועל חופש החלטה. מצד אחד, חזבאללה מעורב בכלל פעילות "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, אך מצד שני, מחויבותו למדינת לבנון היא עבורו גורם מרסן. בסבב העימות הקצר בינו לבין ישראל, חזבאללה, המעוניין להימנע מהרחבת העימות העלולה להוביל למלחמה הרסנית עבור לבנון ועבורו, פעל כשחקן מדינתי שקול. עם זאת, בתגובתו למתקפות הישראליות סימן חזבאללה "קו אדום", הקובע כי לא יסבול תקיפות נוספות בתחום לבנון וכי כל פעולה כזו תזכה בתגובה חריפה יותר, בבחינת איתות לישראל שעליה לקחת אפשרות זו בחשבון בשיקוליה לגבי פעילותה בלבנון. בנסיבות שנוצרו, בפני ישראל עומדות מספר חלופות: 1) הימנעות מפעילות צבאית נוספת בתחום לבנון; 2) המשך פעילות "המערכה בין המלחמות" (מב"ם) בלבנון, תוך הסתכנות בהידרדרות לעימות רחב; 3) יוזמה ל"מכה מקדימה" – מערכה רחבה נגד חזבאללה שתכליתה פגיעה ניכרת ביכולותיו הצבאיות המדויקות של חזבאללה, ובהתעצמותו.


ירי הנ"ט של חזבאללה על כוחות צה"ל באזור אביבים (1 בספטמבר) היה מחויב המציאות בראייתו של חסן נצראללה, אשר חישק את עצמו בהתבטאויותיו הפומביות, בהן הצהיר כי בכוונתו להגיב. זאת, למרות שבעת הנוכחית הוא איננו מעוניין במלחמה רחבה עם ישראל. חזבאללה טען כי הירי באביבים היה תגובה להריגתם של שניים מפעילי התנועה במתקפת הסיכול הישראלית (24 באוגוסט) בעקרבא, דרומית לדמשק. טענה זו יוצרת רושם כי סבב העימות המוגבל עם ישראל הסתיים, ועדיין מותירה בידי חזבאללה אופציה לתקיפה נוספת, כפי שהסביר נצראללה (2 בספטמבר). עם זאת, המניע העיקרי להחלטה להגיב היה חששו של נצראללה, כי מתקפת הרחפנים בדאחיה שבביירות (25 באוגוסט) תהווה תקדים לתקיפות ישראליות נוספות על יעדי חזבאללה בלבנון. מטרת התגובה הייתה, אם כן לשקם את מאזן ההרתעה מול ישראל ולקבע את כללי המשחק הנהוגים מ-2006, לפיהם כל פעולה ישראלית בתחום לבנון תוביל לתגובה מצד חזבאללה.

ריבוי הזהויות של חזבאללה

האירועים האחרונים שהתרחשו בזירת העימות בין חזבאללה לבין ישראל ממחישים את דילמת הזהויות בה נתון חזבאללה, ובעיקר בין זהותו כארגון לבנוני שיעי פטריוטי, לבין היותו ארגון שיעי, המזדהה עם המהפכה האסלאמית האיראנית, תומך באיראן ונתמך על ידה. חזבאללה הוא רכיב מרכזי ב"ציר ההתנגדות" האסלאמית שיעית ברחבי המזרח התיכון, אשר לאחרונה חסן נצראללה נוהג לכלול בו, מעבר לשותפיו המוכרים - איראן, עיראק, סוריה ולבנון - גם את חמאס והג'האד האסלאמי (הסונים) ברצועת עזה, וכן את החות'ים בתימן.

בה בעת, חזבאללה הוא גם ארגון אוטונומי רב-פנים בלבנון: תנועה פוליטית, שבשנים האחרונות העמיקה את השתלבותה במערכת הממשלתית הלבנונית; ארגון כלכלי; תנועה חברתית, הדואגת לרווחתה של האוכלוסייה השיעית בלבנון; לרשותו צבא חזק ועצמאי, שלו זרוע מבצעית המבצעת טרור ומעורבת גם בפלילים; תנועה דתית ותרבותית. בתהליך קבלת ההחלטות של חזבאללה אכן קיימת דינמיקה בין שלל זהויות אלה, הדרות בכפיפה אחת, כאשר לרוב מתקיימות בהרמוניה ולעיתים ניכרת דווקא הסתירה שביניהן.

לאור מכלול זה של זהויות יש לבחון את התבטאויותיו של נצראללה ופעילותו של חזבאללה. לעיתים בולטת באלה המחויבות לאיראן, פטרונית הארגון, במקרים אחרים ניכר המאמץ לשמר את מעמדו כ"מגן לבנון"; ובכל מקרה – חזבאללה מקפיד לשמר את עצמאותה גם מול איראן.

חזבאללה כשחקן ב"ציר ההתנגדות"

בעימות הצבאי המתנהל בין ישראל לאיראן בשנים האחרונות על אדמת סוריה, ולאחרונה גם בעיראק, בולט מעמדו של חזבאללה כגורם מרכזי במערכת הצירית-שיעית, המנוהלת בידי משמרות המהפכה האיראניים. התקיפה הישראלית בעקרבא (24 באוגוסט), דרומית לדמשק, שסיכלה מתקפת רחפנים נגד ישראל, המחישה את זהות חזבאללה כרכיב בציר השיעי. בפעולה זו התקיים שיתוף פעולה מבצעי של לפחות שני לוחמים מחזבאללה, ששוגרו לאימון ייעודי באיראן בהפעלת רחפנים ושבו לסוריה כדי ליטול חלק בפעולה נגד ישראל, לצד אנשי מיליציה שיעית זרה, כנראה עיראקית, בפיקוח גורמי משמרות המהפכה. יתר על כן, נצראללה מיהר לקחת אחריות למתקן שהותקף על ידי ישראל, שבו נהרגו אנשיו.

בנוסף, בנאום שנשא לרגל יום השנה ה- 13 למלחמת לבנון השנייה (15 באוגוסט), גיבה נצראללה את איראן על רקע המתיחות במפרץ בינה לארצות הברית, מדינות המערב וחלק ממדינות המפרץ. הוא איים, כי אם ארצות הברית תתקוף את איראן, ישראל וערב הסעודית תהיינה הראשונות להיפגע, והמזרח התיכון יבער. גם בנאום שנשא בסמוך להתקפות הישראליות האחרונות (25 באוגוסט, לרגל יום השנה לניצחון חזבאללה על המורדים בסוריה) האדיר נצראללה את תפקידם של כוחותיו בלחימה בסוריה והדגיש את תרומתם לניצחון על המדינה האסלאמית (דאע"ש). בהזדמנויות אלה ניתן ביטוי ל"זהות האיראנית" של חזבאללה.

חזבאללה כ"מגן לבנון"

תגובת נצראללה לתקיפת הרחפנים ברובע הדאחיה בביירות, אשר פגעה במתקן שנועד לאפשר הסבת הרקטות שבידי חזבאללה לטילים מדויקים, מבטאת בעיקר את זהותו כ"מגן לבנון" וכמוביל "ההתנגדות" הלבנונית. תקיפה זו נתפסה בעיני נצראללה כחציית קו אדום, בהיותה פעולה צבאית ראשונה של ישראל מאז 2006 על אדמת לבנון. לכן נזעק והבטיח כי יגיב, ואף מיהר לממש את איומו. ירי הנ"ט נגד כלי רכב של צה"ל נועדה למנוע מישראל להכתיב כללי משחק חדשים ולחדש את התקפותיה בשטח לבנון באופן קבוע, כפי שהיא נוהגת בסוריה ובעיראק, ולאפשר לחזבאללה להמשיך בתהליך התעצמותו הצבאית. ביום התקיפה הבהיר נצראללה: "אם נשתוק על ההפרה הזו, הדבר יציב את לבנון במסלול מסוכן שבו כל יומיים יגיע רחפן ממולכד שיתקוף מטרות בשטחנו".

מנגד, התפקיד שנטל לעצמו חזבאללה כ"מגן לבנון" מהווה גורם מרסן. תגובתו לתקיפה שיקפה את היותו גורם מדינתי שקול. זאת, עקב תחושת האחריות של הארגון כלפי המדינה הלבנונית, ההולכת ומעמיקה עם השתלבותו במערכת הפוליטית של לבנון. לחזבאללה עניין למנוע פגיעה קשה נוספת במדינה הלבנונית הכושלת, כמו גם בציבור תומכיו בלבנון, הכולל כיום לא שיעים בלבד, אלא גם קבוצות מקרב הנוצרים-מרונים, כמו גם מיעוט סוני.

מה הלאה?

תגובתו המוגבלת והמדודה של חזבאללה, עד כה, מצביעה על רצונו להימנע בשלב זה מהרחבת העימות עם ישראל, הן מתוך שיקולים הנוגעים למצבה של פטרוניתו איראן, והן מתוך אינטרס שלו למנוע מלחמה הרסנית ללבנון. מצטרפים לכך גם השיקולים העצמיים של חזבאללה, הנתון בימים אלה תחת לחץ מדיני: שורת מדינות מערביות הכריזו על יו כארגון טרור, ובתגובה לירי נגד הרכב הצה"לי באביבים הוא אף הואשם על ידי מדינות ערביות בהתנהלות בלתי-אחראית. בנוסף, חזבאללה נתון במצוקה הכלכלית עקב הסנקציות הישירות שמטילה עליו ארצות הברית.

עם זאת, חזבאללה ישאף לבסס את המשוואה שיצרה תגובתו, שבעקבותיה ישראל תידרש לחשיבה מחדש על גבולות "המערכה בין המלחמות" (מב"מ), על בסיס ההנחה כי כל פעולה נוספת שלה בתחום לבנון עלולה להוביל לתגובה של חזבאללה. מעבר לכך, עדיין נותרה אפשרות שהצהרת חזבאללה, לפיה ההתקפה על הרכב הצה"לי הייתה תגובה על פגיעה באנשיה בסוריה, עשויה להביא לתגובה נוספת נגד ישראל או לשמש כחרב מתנופפת מעל ראשה אם תעז לתקוף שוב בלבנון. יתר על כן, לא ברור אם איראן תסתפק גם היא בתגובת חזבאללה נגד ישראל, או שמא בכוונתה להגיב ישירות או באמצעות חזבאללה גם על פעולות ישראל בסוריה ובעיראק. זאת, לנוכח דבריו של מפקד כוח קודס האיראני, קאסם סלימאני, שטען (25 באוגוסט) כי התקיפות האחרונות בעיראק, בעקרבא, ובדאחיה "הן פעולות לא שפויות של הציונים ותהיינה האחרונות שלהם".

בנסיבות שנוצרו, עומדות בפני ישראל מספר אפשרויות: 1) הימנעות מפעולות נוספות בתחום לבנון; 2) המשך פעילות המב"מ גם בלבנון לסיכול איומים אסטרטגיים, ובפרט פרויקט דיוק הטילים, תוך לקיחת "סיכון מחושב"; 3) יוזמה ישראלית ל"מכה מקדימה" - מערכה רחבה נגד חזבאללה, שתכליתה תהיה פגיעה ניכרת משמעותית ביכולותיו הצבאיות של הארגון. בכל מקרה, ראוי שהחלטה לצאת למערכה נרחבת בלבנון, שעלולה להתפתח לעימות עקוב מדם ולגרום הרס רב בשני הצדדים, תידחה עד שמשמעויותיה תיבחנה לעומק על ידי הממשלה החדשה, לאחר הבחירות בישראל.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכהלבנון וחזבאללה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.