פרסומים

הקדמה

"אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבניין

ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל."

מתוך מגילת העצמאות

"הקשר עם העם היהודי -

א. המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים

בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם.

ב. המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי.

ג. המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם

היהודי בקרב יהדות התפוצות".

חוק יסוד: ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי, תשע"ח- 2018

המחקר שלפניכם נע על ציר שקושר שתי מערכות מעצבות עבור ישראל והעם היהודי: האחת היא יהדות ארצות הברית, ובמידה רבה גם ארצות הברית עצמה, כרכיב בביטחון הלאומי של ישראל. השנייה היא מערכת היחסים הכוללת בין שתי הקהילות הגדולות של העם היהודי, בישראל ובארצות הברית, כגורם מעצב מרכזי לביטחונו ולעתידו. המחקר מנתח את ההתפתחויות והמגמות בשתי סוגיות אלו, מצביע על האתגרים המרכזיים העומדים לפתחנו בתחומים אלה וממליץ כיצד רצוי לפעול כבר היום כדי לעצב את עתיד המדינה ואת עתידו של העם היהודי.

שבעים שנה לאחר הקמתה, מדינת ישראל חזקה כיום יותר מאי פעם. אמנם, עדיין ניצבים בפניה איומים חיצוניים משמעותיים, אולם עומדים לרשותה עוצמה כלכלית, תעשייה טכנולוגית־ביטחונית מתקדמת ועליונות צבאית ניכרת ביחס ליריביה במרחב. לאלה מצטרפים תנאים אסטרטגיים משופרים, המבוססים על מעמדה וקשריה האזוריים והבין־לאומיים, ובראשם כמובן היחסים המיוחדים עם ארצות הברית, אותם הביא הממשל האמריקאי הנוכחי לשיאים חדשים. גם קהילת יהודי ארצות הברית מצויה כיום בשיא בכל הקשור למעמדה, השתלבותה והשפעתה על החברה האמריקאית ועל מערכות החיים השונות בה- בפוליטיקה, בכלכלה, בתרבות, בחינוך ובתחומי חיים נוספים.

עם זאת, שתי הקהילות היהודיות בארצות הברית ובישראל אינן יכולות לנוח על זרי הדפנה, שכֵּן הסביבה האסטרטגית היא דינמית, משתנה ללא הרף ומערערת חלק מעוגני היסוד שלהן. דווקא היום, כשהן חזקות כל כך, ניצבות שתי הקהילות הגדולות של העם היהודי בפני מבחנים פנימיים משמעותיים הנוגעים, בראש ובראשונה, לזהותן ולייעודן: ישראל מחפשת נקודת שיווי משקל נכונה בין הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית, וכן את האיזון במתח בין היותה מדינה יהודית ובין היותה דמוקרטיה, כשברקע הדברים נמצא הסכסוך הנמשך עם הפלסטינים. הקהילה היהודית בארצות הברית, מצידה, ניצבת בפני האתגר של המשך קיומה, לכידותה והבטחת עתידה בעידן של מעבר בין־ דורי, תוך שהיא מבקשת למצוא את האיזון בין שימור מאפייניה הייחודיים ובין פתיחות והשתלבות בחברה האמריקאית.

מערכת היחסים בין ישראל ובין קהילת יהודי ארצות הברית הייתה עוגן מרכזי ביכולתן של השתיים להתפתח ולשגשג בשבעים השנים האחרונות, והיא חיונית לביטחון הלאומי לא רק של ישראל, אלא של העם היהודי כולו. הקהילה היהודית־אמריקאית הייתה זו שסייעה למדינת ישראל הצעירה לעמוד על רגליה וסחפה אחריה את הציבור האמריקאי ואת נבחריו לכינון היחסים המיוחדים עם ישראל, שאין להם תחליף. כיום זקוקות שתי הקהילות לתוכנית עדכנית משותפת שתישען על הבנה עמוקה כיצד תוכל האחת לעזור לרעותה לצלוח את מבחני ההווה והעתיד. אנו עדים בדור הנוכחי, הן בישראל והן בקרב יהדות ארצות הברית, למגמות גוברות של התרחקות וניכור, היחלשות הזיקות ותחושת השייכות והתרופפות הערבות ההדדית, האכפתיות, המעורבות ועצם היחסים בין שתי הקהילות. זאת, בנוסף לאתגרים הניצבים בפני המשכיותה של קהילת יהודי ארצות הברית ויכולת ההשפעה שלה. מקורן של מגמות אלו הוא בעיקר בתהליכי עומק דמוגרפיים וחברתיים ארוכי טווח מצד אחד, ובשיקולים של פוליטיקה עכשווית בישראל, בארצות הברית ובקרב היהודים שם מצד שני. אולם, הן נובעות גם מפערים משמעותיים במאמצים הקיימים לגשר בין הקהילות, ובהם בורות הדדית, פערי היכרות ומודעות, וכן מיעוטם וחולשתם של מנגנוני דו־שיח. מגמות ההתרחקות בין הקהילות נושאות בחובן השלכות ארוכות טווח על ביטחונה הלאומי של ישראל ועל ביטחונו של העם היהודי כולו, על ייעודה וזהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ועל חוסנן ולכידותן הפנימית של הקהילות היהודיות בארצות הברית ושל החברה הישראלית. תקופת כהונתו של הנשיא טראמפ מחדדת את הדילמות בפניהן אנו ניצבים. מחד גיסא, מדובר בנשיא שהתייצב עד כה לימין ישראל באופן חסר תקדים. מאידך גיסא, רוב יהודי ארצות הברית מתנגדים לו, למדיניותו ולהתנהלותו. במציאות זו, ישראל אמנם מקדמת את האינטרסים שלה בטווח הקצר, אך המחיר שהיא משלמת על כך הוא החרפת המתחים עם יהדות ארצות הברית וערעור היחסים עם המפלגה הדמוקרטית ותומכיה, באופן שמסכן בטווח הארוך את התמיכה האמריקאית הדו־מפלגתית בישראל- נכס חיוני, אולי החשוב ביותר הניצב בבסיס היחסים המיוחדים בין שתי המדינות.

על ישראל מוטל לסייע ליהודי ארצות הברית לשמר ואף לחזק את מקומה בזהותם ואת זיקתם אליה, וכן לסייע להם מול אתגרי ההמשכיות היהודית ומול האיומים שמקורם בהתגברות תופעות של אנטישמיות ודה־לגיטימציה של מדינת ישראל. קהילת יהודי ארצות הברית, מצידה, חייבת לחזק את התמיכה בישראל ולעזור לה לשמר את ייחודה, ייעודה וזהותה במסגרת שותפות הערכים ובאמצעות עשייה משותפת. בישראל מרבים להצביע על המגמות המטרידות בזיקתם של יהודי ארצות הברית, בעיקר בני הדור הצעיר, לישראל. אולם, יש שני צדדים לאותו מטבע: למרות ששכבת המנהיגות בישראל מודעת לחשיבות הקשר עם יהודי התפוצות, בדרך כלל הדבר אינו מתבטא במדיניותה ובפעולותיה, שחלקן אף תורם לערעור קשר זה. שינוי מערכתי וארוך טווח ביחסה של מדינת ישראל ליהדות ארצות הברית מחייב, ראשית לכל, שינוי עמוק ויסודי בתפיסות ובעמדות של הציבור הישראלי, כדי שעיני המנהיגות הפוליטית יפגשו קהל שהנושא חשוב לו, וסוגיית ה"חוץ" הזו תהפוך לסוגיית פנים. מדובר, אפוא, באתגר משולב, מנהיגותי וציבורי גם יחד, הן לישראל, הן ליהדות ארצות הברית והן לשתי הקהילות במשותף.

המענה לאתגר זה דורש מהלך רחב היקף ומתמשך לגיבוש מערכת היחסים בין שתי הקהילות ולעיצוב זהותן ועתידן, וזאת באמצעות הגברת המוּדעות וההיכרות ההדדית, לצד פעילות משותפת ומשמעותית. על כל צד לראות את עצמו ערֵב לרעהו ולהתמודדות שלו עם האתגרים בפניהם הוא ניצב. מהלך כזה צריך להתבסס על כמה רבדים: חינוך, התנסות, מפגשים משותפים, הידברות ושיח, נרטיב משותף, מעורבות הדדית והירתמות לעשייה משותפת. בכל הרבדים הללו קיימת פעילות רבה גם כיום, אלא שזו מפוזרת ברובה, מצומצמת לעיתים בהיקפה ואינה מספקת. משימה לאומית מסוג זה מחייבת התארגנות בהיקף נרחב, שתתבסס על הירתמות רחבה ושותפות של גורמים רבים- מוסדות המדינה ומנגנוניה (הנשיא, הכנסת וממשלת ישראל), הנהגות ציבוריות ומגזריות וגופי החברה האזרחית בישראל, המוסדות הלאומיים (בדגש על "הסוכנות היהודית"), ההנהגות של הקהילות היהודיות בארצות הברית ושל הארגונים המרכזיים שם, וכן המנהיגות ובעלי ההון וההשפעה מקרב יהדות ארצות הברית. שותפות רחבה כזו תקים פלטפורמה מארגנת- "מינהלת לאומית"- שתספק רציונל, הכוונה, משאבים וגישה מערכתית לשלל התוכניות והפרויקטים הרלוונטיים. רק מהלך משמעותי ומשותף לשתי הקהילות יוכל לבלום את המגמות השליליות שצצו ביחסיהן ולהבטיח את ביטחונן ועתידן.

ברצוני להודות לשירה ולג'יי רודרמן, ראשי קרן משפחת רודרמן, שיזמו את עבודת המחקר שלפניכם ואפשרו את הוצאתה לפועל. המחקר מיועד, בראש ובראשונה, לשמש כמסד ידע ובסיס לדיון ולעיסוק במערכת היחסים בין ישראל ליהודי ארצות הברית כסוגיית ביטחון לאומי, וזאת עבור מקבלי ההחלטות בישראל, מערכות החוץ והביטחון שלה והציבור הרחב. בנוסף, העבודה מציעה מתווה רעיוני כולל להתארגנות הנדרשת כמענה לאתגרים האסטרטגיים העומדים בפני מדינת ישראל, קהילת יהודי ארצות הברית והעם היהודי כולו. אני משוכנע כי תפיסת המענה המוצגת במחקר זה תוכל לשמש נקודת פתיחה טובה להמשך הדרך, ובמיוחד לתהליך של תכנון מפורט שיניח בסיס ליישום ההמלצות ולפעולה משותפת, מתמשכת ומהותית של שתי הקהילות היהודיות הגדולות והמשמעותיות ביותר במאה ה־21.

עמוס ידלין

דצמבר2018

=========================================

תוכן העניינים

הקדמה / עמוס ידלין

דברי ברכה / ג'יי ושירה רודרמן

פתח דבר / דניאל ב' שפירו

מבוא

עיקרי תובנות והמלצות/ אסף אוריון ושחר עילם

שער ראשון: מערכת היחסים בין ישראל לבין הקהילה היהודית בארצות הברית

הקהילה היהודית בארצות־הברית: היכרות/ עפר מדם־פרידמן

גורל, עמיות ובריתות: העבר, ההווה והעתיד של היחסים בין יהדות ארצות-הברית לבין ישראל/ סקוט לסנסקי

המשבר ביחסים בין ישראל לבין הקהילה היהודית בארצות הברית: רקע והשלכות/ פרופ׳ זכי שלום

מגמות ותמורות בפילנתרופיה היהודית-אמריקאית בשנים 2015-2000/ ד״ר חנה שאול בר ניסים

שער שני: תרומתה של יהדות ארצות הברית לביטחון הלאומי של ישראל

רכיבי הביטחון הלאומי של מדינת ישראל/ ד״ר מיכל חטואל־רדושיצקי

תרומת ארצות הברית לביטחון הלאומי של ישראל/ ד״ר מיכל חטואל־רדושיצקי

תרומתם של יהודי ארצות הברית לביטחון הלאומי של ישראל/ עפר מדם־פרידמן

תפיסות ומודעות בישראל והשפעתן על גיבוש מדיניות וקבלת החלטות/ עפר מדם־פרידמן

הערות

נספח: רשימת מקורות אנושיים (מפגשי למידה וראיונות)

הכותבים