פרסומים

בעשורים האחרונים חוותה יהדות ארצות־הברית שינויים משמעותיים בהרכב הדמוגרפי, האתני, הדתי והתרבותי של חבריה — שינויים שברובם מתוארים בעבודת המחקר הנוכחית — ושלהם השלכות על הקשר עם מדינת ישראל ועם החברה הישראלית. כתוצאה מהשינויים האלה התחוללו תמורות גם בפעילותה הפילנתרופית של יהדות ארצות־הברית, ואלה נחקרו בעשור האחרון. המחקרים האלה עוסקים בהיבטים מבניים של המערכת הפילנתרופית במרחב המקומי והבינלאומי, ומודגש בהם כיצד המערכת הזאת מושפעת משינויים בתנאים התרבותיים, החברתיים, הכלכליים, הדמוגרפיים והפוליטיים של הקהילה היהודית־אמריקאית. חשיבות רבה מיוחסת לתמורות בבסיס התרבותי־דתי והנורמטיבי — תמורות שלהן השפעה על אופיה של הפעילות הפילנתרופית היהודית ועל מהותה של הפילנתרופיה הקהילתית. המגמה הבולטת ביותר היא המעבר ממבנה ריכוזי לעבר מערכת מבוזרת הכוללת ארגונים קהילתיים, ארגוני ידידים, ארגונים המשמשים כצינורות להעברת כספים וקרנות פרטיות הפועלים במקביל בתוך הקהילה ומחוצה לה. המגמה הזאת מבטאת תהליכי ביזור דומים שמתחוללים בקהילה היהודית וכן תהליכים של גיוון דתי, תרבותי וחברתי. שינוי נוסף מתחולל ביעדים ובמטרות, בתחומי הפעילות ובאוכלוסיות הנהנות מתרומתה של יהדות ארצות־הברית. מהמחקרים גם עולה כי מתפתחות פרקטיקות פילנתרופיות חדשניות בקרב תורמים יהודים וארגונים יהודיים שעיקרן הוא קשר ישיר עם הארגונים הנהנים, דרישות לשקיפות ולדיווחיות ועניין גובר באימפקט ובתשואה החברתית של תרומותיהם. למרות זאת, המידע על התמורות בפילנתרופיה היהודית־אמריקאית עדיין אינו מלא, ולכן אינו משקף במלואם את השינויים שהתחוללו בדפוסי הנתינה ואת המשמעויות שלהם ליחסים בין יהדות ארצות־הברית לבין מדינת ישראל והחברה הישראלית. יתר על כן, קיים ידע מוגבל על המשימות ועל היעדים הנוכחיים של ארגונים יהודיים־אמריקאיים כלפי ישראל ובישראל. בפרק זה ישנה לראשונה התייחסות לסוגיות האלה. הוא מבוסס על ממצאים ראשוניים ממחקר עתיר נתונים שבו מנותחים מענקים הגבוהים מחצי מיליון דולר שהעניקו ארגונים יהודיים־אמריקאיים בשנים 2015-2000 . באמצעות ניתוח השוואתי של המענקים האלה, של הארגונים המעניקים אותם ושל הארגונים המקבלים נחשפות מגמות עכשוויות בנתינה היהודית־אמריקאית לישראל, ומתגלים שינויים שהתחוללו בדפוסי הנתינה בעשורים האחרונים.