פרסומים
סייבר, מודיעין וביטחון, כרך 1, גיליון 2, יוני 2017
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, השווה את תגובת ארצו לטרור הפקיסטני שבא לידי ביטוי במתקפה על כוחות הודיים באוּרי, בחלק של קשמיר שנמצא בשליטת הודו, בספטמבר 2016 , לפעולות התגמול והמנע שמבצעת ישראל מעבר לגבולותיה. אמירתו פתחה פתח לדיון מעמיק סביב השאלה האם נכון להודו לאמץ את האסטרטגיה הצבאית הישראלית. ההיסטוריה, התרבות הפוליטית והשיח על ביטחון לאומי שמאפיינים מדינה משפיעים מאוד על קובעי המדיניות ועל הציבור שמאחוריהם. לאור זאת, מאמר זה מבקש לטעון כי ההבדלים המהותיים בתפיסה האסטרטגית, בעמדה הדיפלומטית ובטקטיקות הצבאיות בין הודו לישראל יוצרים שוני בין שתי המדינות בגישות ובסדרי העדיפויות שמכתיבים את תגובתן לטרור. בנסיבות השונות שבהן פועלים הישראלים וההודים, אימוץ האסטרטגיות הישראליות למאבק בטרור יהיה מהלך בעייתי מאוד עבור הודו.