התפטרות מחמוד עבאס – מה השתנה? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על התפטרות מחמוד עבאס – מה השתנה?

התפטרות מחמוד עבאס – מה השתנה?

מבט על, גיליון 745, 8 בספטמבר 2015

עקבו אחרינו בגוגל
English
קובי מיכאל
ב-1 בספטמבר 2015 הודיע מחמוד עבאס על התפטרותו מתפקיד יו"ר הוועד הפועל של אש"ף וגם מתפקידו כיו"ר הוועד הפועל של פתח, הארגון המוביל באש"פ. אפשר שהתפטרותו זו של עבאס תוביל לבחירת ועד פועל חדש, שיהיה נוח לו יותר – אם אמנם יישאר בתפקידו. ההתפתחויות האחרונות ברשות ובאש"פ, בין אם הן אותנטיות ובין אם הן בחזקת תכסיס פוליטי, מעידות על משבר עמוק בזירה הפלסטינית, שהוא תוצאה של תהליכי התפוררות ואובדן לגיטימציה מתמשך של ההנהגה הפלסטינית. ישראל אינה יכולה להתעלם מהמשבר, למרות שלא נכון יהיה מבחינתה לנסות ולהתערב בו באופן ישיר. כל התערבות ישראלית במשבר או בניסיונות ליישבו עלולה להיות בעוכריה, שכן ניסיון להשפיע על המתרחש בזירה הפלסטינית יעורר התנגדות פלסטינית ועלול להחריף את המתח בזירת הסכסוך. למרות הסיכוי הנמוך להתפרקות הרשות הפלסטינית או להתדרדרותה לכדי כאוס בלתי-נשלט, נכון יהיה מבחינת ישראל להיערך למקרה שתיאלץ לנקוט צעדים חד-צדדיים, ללא תאום עם כוחות הביטחון הפלסטיניים, כדי למזער סיכונים ולשמור על אינטרסים חיוניים.


בתחילת אוגוסט 2015 הודיע מחמוד עבאס על כוונתו להתפטר מהוועד הפועל של אש"פ, כשלהכרזתו זו התלוותה התפטרותם של כמה בכירים נוספים, וב-1 בספטמבר 2015 אכן הודיע על התפטרותו מתפקיד זה וגם מתפקידו כיו"ר הוועד הפועל של פתח, הארגון המוביל באש"פ – הגם שלא נמסר מועד מדויק לכניסת הפרישה לתוקף. הכרזה זו לא התקבלה בהפתעה ברחוב הפלסטיני, הגם שרבים נוטים להתייחס אליה בספקנות וציניות ורואים בה תמרון פוליטי, שמטרתו לסייע לעבאס להרחיב את הלגיטימציה להמשך כהונתו רבת השנים בתפקיד זה.

ניתן להצביע על מספר סיבות להודעת הפרישה של עבאס. לצד גילו המתקדם (81), הוא מאבד את בסיס הלגיטימציה הציבורית לשלטונו, שכן אינו מצליח לשפר משמעותית את רווחת חייה של האוכלוסייה הפלסטינית וגם המאבק העממי והמדיני, שהוא דוגל בו, אינו סוחף את הציבור ומשכנע, כי יש בו תוחלת. עבאס, כיתר בכירי אש"פ והרשות הפלסטינית, קשור בעבותות לעצם קיומה של הרשות. עתידם הכלכלי והפוליטי תלוי בהיותם חלק ממערכות אלה. תלות זו היא סיבה מספקת שתמנע מאותם בכירים ליזום את פרוק הרשות. בה בעת, השחיתות והנפוטיזם בשורותיה של הרשות הם בחזקת סוד גלוי והתסכול הציבורי בהקשר זה מתבטא בין היתר גם בסקרי דעת הקהל המצביעים על כי התמיכה ברשות ובכיריה נשחקת בהתמדה. ב-2 בספטמבר 2015 התפרסמו ב-הארץ תוצאות סקר דעת קהל מקיף, שהצביעו על תמיכה של כ-16 אחוזים בלבד בעבאס ועל אחוזי תמיכה נמוכים אף יותר בבכירים פלסטינים, ששמם הוזכר כמועמדים להחליפו. שיעורי אמון ציבורי נמוכים אלה, לצד היותם הסבר למהלך הפוליטי של עבאס, מסבירים גם את הספקנות, שביטא הציבור הפלסטיני בהיוודע הכרזת ההתפטרות.

      יתר על כן, עבאס חש שהקהילה הבינלאומית מאבדת עניין בסכסוך הישראלי-פלסטיני וחושש מנסיגה של הממשל האמריקאי מכל מאמץ להתניע שוב את התהליך המדיני. זאת, בשל שיקולים פנים-אמריקניים, הקשורים כיום ברצון להימנע מהגברת המתח ביחסים עם ישראל, בין היתר על רקע אישורה של עסקת הגרעין עם איראן, ועם הקהילה היהודית בארצות הברית. במובן זה, ניתן לראות בהתפטרות עבאס גם איתות לקהילה הבינלאומית ואזהרה מפני נסיגה מהידרשות לסוגיה הפלסטינית, ואולי אף רמיזה מאיימת בדבר כאוס, שעלול להיווצר בזירה הפלסטינית בהיעדרו מהזירה.

      במקביל, עבאס מתבונן בהתפתחויות בזירת עזה וער לדיווחים על אודות משא ומתן המתנהל בין ישראל לחמאס, שיוביל אולי להסכם הודנה או תהדיה תמורת שיקום הרצועה. עצם הדיווחים, ובפרט אם מגעים בין ישראל לחמאס יסתכמו בהבנות בדבר שיקום ורגיעה ביטחונית לטווח הארוך, יחזקו את הלגיטימציה, שאינה רשמית אמנם, שממנה נהנה שלטון חמאס ברצועה. לכן, גם אם הדיאלוג בין ישראל לחמאס אינו מקיף ומעשי, הוא עדיין עשוי לחזק את מעמדו של חמאס בעיני הציבור הפלסטיני, לשחוק את הסיכוי לפיוס בינו לבין פתח ולחזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, וכן להוות תמריץ לחמאס להמשך מאמצי החתרנות נגד הרשות גם ביהודה ושומרון. על אלו יש להוסיף את הקושי, שחווה עבאס בהתמודדות עם חברי הוועד הפועל, ביניהם יאסר עבד רבו, שאותם זיהה כחותרים תחת מעמדו וסמכותו ותומכים במתחרים ויריבים מושבעים שלו, דוגמת מחמד דחלאן.

      אפשר שהתפטרותו של עבאס תוביל לבחירת ועד פועל חדש, שיהיה נוח לו יותר – אם אמנם יישאר בתפקידו. עיתויה של הכרזת ההתפטרות אינו מקרי: בחודש הקרוב צפויה להתכנס המועצה הלאומית הפלסטינית (מל"פ), לראשונה מזה כעשרים שנה. תקנון המל"פ מאפשר, בתנאים מסוימים, לבחור יו"ר וועד פועל גם בהיעדר קוורום. משום שרוב חברי המל"פ אינם מתגוררים בשטחי הרשות ורבים מהם לא יוכלו, או לא ירצו להגיע לכינוס, עבאס עשוי להימצא במצב נוח מבחינתו לקבלת החלטות, לבחירת חברים חדשים לוועד הפועל ואולי אף לבחירתו מחדש בשם "דין התנועה".

      ההתפתחויות האחרונות ברשות ובאש"פ, בין אם הן אותנטיות ובין אם הן בחזקת תכסיס פוליטי, מעידות על משבר עמוק בזירה הפלסטינית, שהוא תוצאה של תהליכי התפוררות ואובדן לגיטימציה מתמשך של ההנהגה הפלסטינית. ישראל אינה יכולה להתעלם מהמשבר, למרות שלא נכון יהיה מבחינתה לנסות ולהתערב בו באופן ישיר. כל התערבות ישראלית במשבר או בניסיונות ליישבו עלולה להיות בעוכריה, שכן ניסיון להשפיע על המתרחש בזירה הפלסטינית יעורר התנגדות פלסטינית ועלול להחריף את המתח בזירת הסכסוך. יתרה מזאת, הצבעה של ישראל על מנהיג פלסטיני מועדף מבחינתה תפגום בלגיטימציה שלו ושל המערכת שיבקש לבסס ולהנהיג, ובפרט לעורר התנגדות למאמציה לחדש הידברות מדינית עם ישראל, אם תבחר לעשות כן. ממילא, ישראל מצויה במלכוד בין יחסיה עם הרשות הפלסטינית לבין מדיניותה ביחס לרצועת עזה. הצורך בשיקום הרצועה, שהוא הכרח אסטרטגי והומני, מחייב הידברות עם חמאס, אלא שהתקדמות בדיאלוג עם חמאס עלולה להחליש את מעמדה של הרשות, על רקע "משחק סכום האפס" המתקיים בין שני המחנות הפלסטיניים היריבים.

      לכן, ישראל נדרשת לתמרון מורכב בין מתחים והגיונות פעולה: מומלץ שלצד המאמץ לשיקום הרצועה ישראל תיזום מהלכים משמעותיים ביהודה ושומרון, שיכללו, בין היתר, הגדלה של מספר היתרי העבודה בישראל, שיפור התנאים ונוהלי הפעילות במחסומים המרכזיים בין הגדה לישראל, הגמשת המדיניות בנוגע לפיתוח אזורי פלסטיני בשטחי B, וכן נכונות להקצאת אזורים מוגדרים בשטחי C שייועדו לצורך פיתוח תעשייה ותשתיות. במקביל, ישראל צריכה להמשיך לפעול בנחישות, שאכן גברה לאחרונה, נגד פורעי החוק היהודים ולעשות כל מאמץ להרגעת השטח במטרה להנמיך את רמת האלימות, להכיל אירועים מקומיים ולמנוע את התפשטותם כאש בשדה קוצים.

      הפער בין ישראל והפלסטינים בנוגע לנקודת ההתחלה לחידוש המשא ומתן נותר רחב ועמוק, וכל שכן בנוגע למתווה ההסדר שיהיה מקובל על שני הצדדים. נוסף על פערי העמדות, המקשים על ישראל והרשות/אש"פ לשוב לחדר הדיונים, יש להניח שאם אמנם יחולו שינויים מבניים ופרסונליים באש"פ וברשות, הצד הפלסטיני יהיה טרוד במשך תקופת זמן לא-מבוטלת בפוליטיקה פנימית, מכדי להתפנות לחשיבה ולפעילות, שתסייע לחידושו של המשא ומתן. משמעות דברים אלה היא, ששבר המנהיגות בזירה הפלסטינית נוסף על יתר הגורמים, מקבעים את המבוי הסתום בתהליך המדיני.

      מכל מקום, למרות הסיכוי הנמוך להתפרקות הרשות הפלסטינית או להתדרדרותה לכדי כאוס בלתי-נשלט, נכון יהיה מבחינת ישראל להיערך למקרה שתיאלץ לנקוט צעדים חד-צדדיים, ללא תאום עם כוחות הביטחון הפלסטיניים, כדי למזער סיכונים ולשמור על אינטרסים חיוניים. תמיד כדאי שתהיה גם תכנית מגירה להתמודדות עם התממשותו של תרחיש זה.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטינים
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
החמולות ברצועת עזה – בין עבר לעתיד
מחקר זה מתחקה אחר מוסד החמולה ברצועת עזה מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומנתח אותו כרכיב כוח חי, דינמי וסתגלן שחזר במלחמת חרבות ברזל לתפקד כרשת הביטחון, האכיפה וחלוקת המשאבים המרכזית בשטח. על רקע פיצול הרצועה ב־2026 סביב "הקו הצהוב", צמיחת המיליציות החמושות במזרח מול "וטו האלימות" של חמאס במערב, וקריסת הרשויות המקומיות, המחקר מציג את "המודל המשולש" ומתווה כיצד ניתן לשלב את החמולות באופן מבוקר במנגנוני השיקום והמנהל הטכנוקרטי (במסגרת תוכנית טראמפ) – תוך הצבת תמרור אזהרה: בהיעדר מעטפת מוניציפלית ובינלאומית רחבה, כל ניסיון להפוך את החמולות לריבון לאומי עצמאי יוביל לאנרכיה ול"סומליזציה" של הרצועה.
05/11/26
"רמזור" ליישום מתווה מועצת השלום לרצועת עזה – מדיניות מומלצת לישראל
כיצד ניתן ליישם את תוכנית מועצת השלום לעתיד רצועת עזה באופן שלא יסכן את ביטחון ישראל?
24/09/26
קולות מעזה: מה אומרים ברצועה על פירוק חמאס מנשק?
ניתוח המגמות המפתיעות בשיח העזתי על היום שאחרי המלחמה
24/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.